כתב-האישום המתוקן:
הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן ובו עבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין התשל"ז – 1977, פריצה לרכב בצוותא, לפי סעיפים 413ו + 29 (א) לחוק הנ"ל, הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל, נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338 (א) לחוק הנ"ל, כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961, נהיגת רכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי תש"ל – 1970 והתנהגות הגורמת נזק וחבלה, לפי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה יחד עם תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה.
...
לאור התכליות העומדות אחר העבירות שאותן ביצע, עקרון ההלימה, העובדה כי מדובר ב"כמכת מדינה" ופסיקה הנוהגת בתחום אני קובע כי מתחם הענישה ביחס למתואר בעובדות, הינו בין 8 – 24 חודשי מאסר.
המאשימה חקרה את בעל חוות הדעת בעיקר ביחס למסלול השיקומי הנדרש לו ואני מקבל את עמדה בעניין זה, שלפיה לא הוכח כי המסלול השיקומי המוצע, לשליטה בכעסים דווקא מתאים לנאשם זה, (עמוד 8 שורה 14 והלאה), אך היא חקרה לא ביחס ליתרת הנתונים שנמסרו שאותם אני מקבל במסגרת כלל הנסיבות בתיק זה.
אכן, יש צדק בעמדת המאשימה, כי אין בפניי הליך טיפולי, שיקומי מוכח המאפשר לסטות ממתחמי הענישה, אלא רק הערכה עתידית, שכך הם פני הדברים, המתבססת על נתוניו האישיים הנורמטיביים.
תוצאה:
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל לריצוי מתאריך מעצרו ה – 21.11.21.