נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר, סטייה מנתיב וסיכון עוברי דרך

במהלך מנוסתו, חצה הנאשם צומת כאשר מופע האור ברמזור שבנתיב נסיעתו אדום, וכאשר הוא שולל את זכות הקדימה מנהגים אחרים, עולה על שטח הפרדה בנוי ועובר לנתיב הנגדי, תוך סיכון עוברי דרך שנסעו אותה העת בנתיב הנגדי.

בפ"ל 7227-11-11 מדינת ישראל נ' מונטאסר טוויל (30/1/13) הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה פוחזת, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, בכך שנהג נוהג ברכב תוך ביצוע פניית פרסה על שטח הפרדה בנוי.

הנאשם הגביר מהירות תוך שהוא מסכן את המשתמשים בדרך, זיגזג בין כלי רכב, גורם להם לסטות מהנתיב ולבלום בפתאומיות ובכך כימעט גרם לתאונה.

...

בבריחתו זו נהג בצורה מסוכנת כלפי עוברי אורח ומכוניות ובסופו של דבר, עצר ונמלט לביתו, כשהוא משאיר אחריו את המכונית עם כל תעודותיו פרטי זיהויו בתוכה.

לאחר בחינת הפסיקה הנוהגת, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, אני סבור כי מתחם הענישה לאירוע שבפני נע בין 4 ל-8 חודשי מאסר בפועל, נילווה לפסילה ממושכת מלנהוג.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בפ"ל (אש') 6619-10-14 מדינת ישראל נ' בן דלק, לא פורסם (מיום 19.1.15) הורשע נאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם באופנוע בנהיגה בקלות ראש, באי ציות להוראות שוטרים תוך סיכון עוברי דרך, נהיגה בכיוון ההפוך מהמותר בכביש חד-סיטרי וכניסה ל- 3 צמתים כשהרמזור בכיוונו אדום, בנסיבות חמורות של סיכון חיי אדם ובריחה משוטרים.

בפ"ל (י-ם) 511/10 מדינת ישראל נ' סיאד, לא פורסם, (מיום 13.11.14) הורשע נאשם בשלושה אישומים בעבירות של נהיגה בשיכרות, נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה ללא ביטוח, עקיפה בקוו רצוף, בדרך לא פנויה, מהירות לא סבירה, עקיפה מימין ונסיעה שלא בכביש.

בת"פ (כפ"ס) 18977-12-12 מדינת ישראל נ' בלעום, לא פורסם (מיום 3.3.13), הורשע נאשם בעבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון מעולם, נהיגה ללא ביטוח שימוש בכח או איומים כדי למנוע מעצר, ונהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בת"פ (ק"ג) 55835-11-11 מדינת ישראל נ' לוי, לא פורסם (מיום 12.7.12), הורשע נאשם בעל עבר פלילי בעבירות של נהיגה בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה לסכן חיי אדם, במהירות העולה על המותר, סטייה מנתיב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, והכשלת שוטרים .

...

לסיכום הנאשם הורשע ב- 3 עבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, 3 עבירות של נהיגה ללא ביטוח בתוקף, 3 עבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, עבירה של אי ציות להוראות שוטר, עבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה של אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, עבירה של התנהגות הגורמת נזק, עבירה של שימוש בפלאפון ללא דיבורית ועבירה של בריחה ממעצר בניגוד לסעיפים 257(2) ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; לסעיפים 10א ו- 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961, עבירות על תקנות 21(ב)(2), 23(א)(1), 28(ב), 44(א) ו-144א2 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

בעפ"ת (ב"ש) 62682-01-14 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 3.3.14) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בשלושה כתבי אישום שונים בעבירות של נהיגה בלתי מורשית, נהיגה בפסילה, נהיגה בקלות ראש, חבלה של ממש, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות להוראות שוטר, שימוש בלוחית רישוי מזויפת ובנהיגה ללא ביטוח.

בהתאם לכך סבורני כי בנסיבות מקרה זה גובר האינטרס הציבורי על נסיבותיו של הנאשם.

כתב האישום המתוקן על פי הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הוא הורשע בביצוען של העבירות הבאות: החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973; החזקת סכין שלא למטרה כשרה (4 עבירות) לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; נהיגה תחת השפעת סמים לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 27.10.17, סמוך לשעה 22:43, ברחוב פיקוס במודיעין, נהג הנאשם ברכב מסוג שברולט (להלן: הרכב) במהירות גבוהה שאינה תואמת את תנאי הדרך, פנה ימינה לרחוב ערער תוך חריקת בלמים ואיבוד אחיזה בכביש כך שחלקו האחורי של הרכב סטה לשמאל.

בהמשך, סטה הרכב שמאלה במטרה להמנע מפגיעה באוטובוס שחנה בתחנת אוטובוס ובהמשך סטה מנתיב לנתיב עד שנעצר, וזאת כאשר בסביבת הארוע נכחו מספר נערים שהמתינו להסעה.

טענות הצדדים לעונש בא כוח המאשימה טען בתמצית כדלקמן: הארוע המתואר בכתב האישום המתוקן הוא ארוע חמור שבמהלכו הנאשם סיכן את עוברי הדרך על ידי נסיעה פרועה והכל כאשר הוא מצוי תחת השפעת סמים; החזקת סכינים היא תופעה אסורה ופסולה שיש למגר; הנאשם לא הוכיח פגיעה קונקרטית ולכן אין מקום להורות על ביטול ההרשעה; מיתחם העונש ההולם לארוע מושא כתב האישום, נע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל; העונש המתאים בתוך מיתחם העונש ההולם הוא מאסר בפועל הממוקם באמצע המיתחם, מאסר על תנאי, קנס ועונשי פסילה של רישיון הנהיגה.

נקבע שאין בכך די על מנת להוכיח קיומו של נזק מוחשי וקונקרטי, קרי נזק למצבה התעסוקתי הקיים ובקשתה לביטול הרשעתה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נדחתה.

...

על כן, הנני קובע שמתחם העונש ההולם למכלול העבירות שבוצעו על ידי הנאשם בשתי הקטגוריות של העבירות, נע בין מאסר על תנאי ועד 10 חודשי מאסר בפועל וזאת בצירוף ענישה נלוות בדמות קנס, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה ופסילה על תנאי.

לאור העובדה שמדובר בארבע עבירות של החזקת סכין שלא כדין, הנני קובע שמתחם הקנס ההולם נע בין בין 3,000 ועד 9,000 ₪.

נזכיר כאן את דבריו של בית המשפט העליון על הצורך להרחיק נהגים שנוהגים בכבישים בהיותם שיכורים (בין מאלכוהול ובין מסמים), וזאת ברע"פ 5297/07 קנטורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.9.07): "עסקינן בתופעה מאיימת שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על ביטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית (ראו: בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.3.2007)). המבקש כאמור טוען כי בנסיבות בהן הוא היה צלול בדעתו, על אף העובדה שריכוז האלכוהול היה כמעט פי שניים מהמותר, היה מקום לבוא לקראתו בעניין העונש. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מקובלת עליי. מעשהו של המבקש חמור מאוד. במעשה זה, הוא יצר סכנה בכביש שעלולה היתה לגבות מחיר פגיעה בגוף. באורח נס לא קופדו חייהם של המתהלכים כמו גם הנוהגים בכביש. סכנה זו נגזרת מהתנהגותו". העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון לקולא את כל הנתונים שלהלן: העדר עבר פלילי; הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי; היותו של הנאשם "בגיר צעיר". לפיכך, סבורני שיש להציב את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך שלושה חודשים ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה.

המסגרת העובדתית כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם, רועי פלדמן (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לאותו החוק, סטייה מנתיב נסיעה (נסיבות מחמירות) לפי סעיף 40 לתקנות התעבורה תש"ל – 1970, היתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: תקנות התעבורה), פניית פרסה- סיכון עוברי דרך – נסיבות מחמירות לפי סעיף 40 לאותן התקנות, סיכון הולך רגל במעבר חציה – נסיבות מחמירות לפי תקנה 44 (א) לאותן תקנות, אי ציות לתמרור 401 לפי תקנה 22(א) לאותן תקנות.

...

אני דוחה את טענת ההגנה שלפיה מדובר "רק" בעבירות תעבורה אשר באופן "רגיל" מצדיקות עונשים קלים באופן יחסי.

כמו כן, נתתי משקל לקולא, להליך הטיפולי בו לקח הנאשם חלק, החל מחודש מרץ 2022 (לאחר שהשתתף בקבוצה במסגרת צו פיקוח המעצר), אז השתלב בקבוצה טיפולית לעוברי חוק המתקיימת אחת לשבוע, וכן ב"שתי פעילויות שטח טיפוליות"; שירות המבחן כתב כי הנאשם "בלט בקבוצה באופן חיובי". הנאשם לקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה בפני שירות המבחן, הביע צער על התנהלותו, והשירות התרשם כי "מדובר בעבירה חריגה אשר אינה מאפיינת את אישיותו"; עוד נכתב כי מעורבותו בעבירה וההליך הטיפולי, לצד ההליך המשפטי, "היוו עבורו אלמנטים משמעותיים אשר יחדדו ויסייעו בהצבת גבולות להתנהגותו בעתיד"; לסיכום סבר השירות כי הסיכון לעבירות תעבורה מצידו של הנאשם "הצטמצם". נתונים אלה מובילים למסקנה כי חרף העובדה שהנאשם אינו נעדר עבר תעבורתי, יש למקמו ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע.

עם זאת, לא שוכנעתי כי נסיבותיו מצדיקות חריגה לקולא ממתחם הענישה.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לחישובי שב"ס. מאסר למשך 6 חודשים, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור עבירה של נהיגה פוחזת של רכב, למשך 36 חודשים מיום שחרורו.

אם לא די באמור, על פי האישום השני, לאחר שנפגש הנאשם פעם נוספת עם הסוכן לצורך ביצוע עסקת סמים, לאחר שהבחין בניידת הבילוש, החל בנסיעה מהירה על המדרכה, לעבר ניידת הבילוש; המשיך בנהיגה מסוכנת ונמהרת בתוך העיר באר שבע, במהירות של 120 קמ"ש; אילץ הולכת רגל לסטות מדרכה; אילץ כלי רכב לסטות מנתיב נסיעתם; כאשר הוא מחזיק את הסוכן כבן ערובה ממש; מאיים עליו שהוא "ישחט אותו" בכפר תוך שהוא קורא לו "יא שוטר"; חונק אותו; חובט בו באגרופו; ואף לאחר שהסוכן מצליח לשלוח ידו לידית ההילוכים על מנת לעצור את הנאשם, ממשיך הנאשם להכות את הסוכן באגרופים.

יתרה מכך, הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב, תוך שיצר סכנה של ממש למשתמשי הדרך.

נאשם זה מסכן את עוברי הדרך ויש להבטיח שלא ינהג ברכב מנועי לתקופה ארוכה.

בפסק הדין עפ"ג 11059-04-15 אבו כף נ' מדינת ישראל, שם הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הושתה פסילת רשיון נהיגה למשך 54 חודשים.

...

לענין זה נפסק, לא פעם, כי כאשר המדובר בעבירות מסוג זה – נדחות הנסיבות האישיות של העברין מפני צרכי השיקום.

מעשיו של הנאשם באישום השני, פגעו בערכים המוגנים של בטחון ציבור משתמשי הדרך; שלמות גופם; ואף יש בכך אלמנט של פגיעה כלכלית, כיוון שעלויות הנזקים העלולים להיגרם ממעשי הנאשם, בסופו של דבר, יגיעו לפתחו של הציבור, בהתייקרות פרמיות הביטוח.