דיון והכרעה
ברע"פ 4121/09, שגיא נ' מדינת ישראל, סקר בית המשפט העליון את ההלכה הנוהגת באשר להטלת הוצאות הגנת נאשם על המדינה, בהקשר להליך בבית המשפט לתעבורה וקבע כך:
"מנוסח סעיף 80 לחוק העונשין עולות שתי עילות שבהתקיימן עשוי נאשם אשר זוכה בדין לזכות בפצוי. העילה האחת, עניינה כי לא היה יסוד להאשמתו של הנאשם, ואילו השניה עניינה בכך שהתקיימו "נסיבות אחרות המצדיקות זאת" .
במקרה שבנידון, לא מצאתי "מצב קצוני של אי סבירות בולטת" ברשום הדו"ח למבקש, בגין עבירה של חציית שטח הפרדה, בנגוד לתקנה 36(ב) לתקנות התעבורה.
...
לשיטת המשיבה, בנסיבות אלה, אין המבקש זכאי להוצאות על פי סעיף 80 לחוק העונשין ויש לדחות את הבקשה.
אין בעובדה כי המבקש כפר בעבירה המיוחסת לו, כדי להשמיט כליל את היסוד לעצם רישום הדו"ח.
בפני בית המשפט לא הוצגו כל ראיות ומתגובת המשיבה עולה, כי הסרטון שהציג המבקש, אכן העלה ספק מסוים, אך ייתכן ועד התביעה יכול היה ליתן מענה לאותו ספק, לו עדותו הייתה נשמעת בבית המשפט ולכן, לא מן הנמנע כי בית המשפט היה נחשף לראיות התביעה במלואן, היה המבקש מורשע בדין.
עוד אמר בית המשפט העליון בעניין שגיא :"בסיכומו של דבר, חשוב לחזור ולהדגיש כי סעיף 80 נוקט בנוסח כי בית המשפט "רשאי" לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
