נהיגה ללא רישיון ופגיעה ברכב - הסדר טיעון

נטען כי תופעת השמוש בנשק חם במסגרת סכסוכים רווחת מאוד במיוחד במיגזר הבדואי, וסכנותיה לשלום הציבור מחייבת הטלת ענישה מחמירה שיהיה בה כדי להרתיע את הציבור מפני ביצוע עבירות מסוג זה. ב"כ המאשימה סקרה עובדות כתב האישום ועמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מעבירות הנשק בהן הורשע הנאשם, ובכלל זה: שמירה על ערך חיי אדם ושלמות גופו ונפשו, הגנה על שלום הציבור וביטחונו, ושמירה על הסדר הצבורי ואורח חיים תקין ובטוח.

בע"פ 2602/23 מג'די אבו ואדי נ' מדינת ישראל (7.11.2023) – נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות נשק (החזקת נשק), וירי מנשק חם. על רקע סיכסוך בין מישפחת הנאשם למשפחת המתלוננים, הוצב מחסום אבנים וצמיגים על שביל עפר שחסם מעבר של כלי רכב של מישפחת המתלוננים לשטח הסמוך למגורי משפחתו של הנאשם.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 43085-06-21 מדינת ישראל נ' קוסאי אבו עראר (14.7.22), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות נשק (החזקה ונשיאת נשק ותחמושת), ירי מנשק חם, היזק בזדון, חבלה במזיד, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף.

יתרה מכך גז"ד בתפ"ע המוזכר לעיל ניתן במסגרת הסדר טיעון סגור, תוך שבית המשפט ציין שם מפורשות כי "הסדר הטיעון מופלג בקולתו ורחוק מלשקף את רמת הענישה הראויה והנוהגת... שני הצדדים נימקו את הסדר הטיעון אליו הגיעו, בקשיים ראייתיים אשר המאשימה הגדירה כמשמעותיים". נסיבות ביצוע העבירות העבירות בעניינינו בוצעו בנסיבות מחמירות על רקע סיכסוך מישפחות, תוך שהנאשם מבקש לעשות דין לעצמו, מגיע באופן יזום ולאחר תיכנון לבית המשפחה היריבה כשהוא נושא באקדח טעון בכדורים ומבצע ירי לעברו.

...

בע"פ 2602/23 מג'די אבו ואדי נ' מדינת ישראל (7.11.2023) – נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות נשק (החזקת נשק), וירי מנשק חם. על רקע סכסוך בין משפחת הנאשם למשפחת המתלוננים, הוצב מחסום אבנים וצמיגים על שביל עפר שחסם מעבר של כלי רכב של משפחת המתלוננים לשטח הסמוך למגורי משפחתו של הנאשם.

לאחר שעיינתי בגזר הדין שניתן בתפ"ע 32210-12-21, מצאתי שלא לקבל את עמדת ההגנה, שכן בענייננו הנאשם הורשע בעבירות שונות מהעבירות בהן הורשעו שני בני המשפחה היריבה.

מכל המקובץ לעיל, ובאיזון השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 48 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

הנאשם הורשע ביום 7.2.23 על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), גניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין) יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, החזקת כלי פריצה לרכב בצוותא לפי סעיף 413ז לחוק העונשין יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה ללא רשיון נהיגה – מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970.

אלו הן נסיבות לחומרא, המלמדות שגם אם לא היה הדמות הדומינאנטית בבצוע עבירת הגניבה, הרי שהיה דומינאנטי בבצוע העבירות של נהיגה פוחזת, אותן ביצע כשהוא נוהג ללא רשיון, כשהוא פוגע כאמור בלא פחות מארבעה רכבים, כשהוא נוסע במהירות, סוטה ימינה ושמאלה ונוסע לאחור נגד כיוון התנועה.

...

אציין, כי בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 15-30 חודשי מאסר בפועל; בע"פ (מחוזי-חיפה) 36024-05-20 עומר דקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.6.20) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בבית משפט השלום (לאחר ניהול הוכחות) בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, נהיגת רכב בקלות ראש (עבירה לפי פקודת התעבורה ולא העבירה המקבילה בחוק העונשין) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

לנוכח מכלול הנתונים עליהם הצבעתי, לרבות מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות, נסיבות ביצוע העבירות והענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בתיק שלפניי נע בין 15 ל-28 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר לאור כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 17 חודשי מאסר בפועל, שתחילתם ביום מעצרו 2.10.22.

לנהגת הרכב שניפגע מרכבו של המבקש נגרמה פציעת "Sprain Whiplash". בגין האמור, המבקש הואשם בעבירות של גרם מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); ונהיגה בקלות ראש אשר גרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם חבלה של ממש וניזוק רכוש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(3) לפקודה.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום על סמך הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בגזירת העונש בגדרי המיתחם, נשקלו לזכות המבקש הודאתו בהזדמנות הראשונה והחסכון בזמן שפוטי, אולם צוין כי "התקשה ליטול אחריות לדרך נהיגתו". כן נילקחו בחשבון הרשעתו הפלילית בהחזקת סמים ועברו התעברותי הכולל 20 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון בתוקף, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש אסור בטלפון ואי-ציות לתמרורים.

לנוכח האמור, הוחלט לקבוע את עונשו של המבקש בסמוך לקצה השליש התחתון של המיתחם ולגזור עליו עונש של 26 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה של גרימת מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; 12 שנות פסילת רישיון נהיגה; 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, לבל יעבור עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בזמן פסילה, או עבירות המנויות בתוספת הראשונה והשניה לפקודת התעבורה; וכן פיצוי בסך 50,000 ש"ח להורי המנוחה ופצוי בסך 5,000 ש"ח לכל אחד משני הנפגעים הנוספים שהיו על המדרכה.

...

דין הבקשה להידחות.

ודאי שאין מקום להקלה בעונש, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי". אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט העליון דחה את העירעור תוך שציין כי: "מדובר כאמור בנהיגה פרועה של רכב באופן שהעמיד בסכנה משמעותית את כל המשתמשים בדרך שהיו בקירבתו של המערער. המערער עוד הוסיף חטא על פשע בכך שתוך כדי זה שהוא היתל בקצין המישטרה ועצר לצדי הכביש, ברח ממנו בשנית והגדיל את הסכנה של המשתמשים האחרים בדרך בעת הימלטותו מהשוטר. בית משפט זה עמד וחזר ועמד אין ספור פעמים על החומרה היתרה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להמלט מפני המישטרה.....בית משפט זה אף קבע לאחרונה כי ראוי בנסיבות כאלו להטיל על עברייני תנועה מסוג זה הנוהגים בפראות והנמלטים מהמשטרה 3 שנות מאסר ואף יותר". בע"פ 8508/18 מרעי עבד אלרחמאן נ' מ"י (‏12.9.2019) - הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סיטרי ובאיסור שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה.

ביהמ"ש העליון הדגיש את חומרת העבירות והצורך בהרתעת הרבים: "מתברר כי אך כפסע היה בין נהיגתו הרת האסון והסיכונים של המערער את רכבו לבין פגיעה קשה בשוטרים שניצבו לצד המחסום המשטרתי. מעשיו של המערער משקפים לצערנו תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפה למכת איזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה. העונש שהוטל על המערער אינו קל, אולם נמצא הוא ברמת הענישה אותה התווה בית משפט זה לעוברי עבירות שכאלה." בע"פ 2100/06, 2238/06 מ"י נ' אבואלקיעאן (7.6.2006) – המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

...

אמנם הנאשם החל בהליך מסויים עם שירות המבחן והשתתף בשורת מפגשים, אולם אינני מוצא בתהליך זה ככזה אשר יש בו כדי להביא למסקנה כי יש לרדת אל מתחת למתחם העונש ההולם.

סבורני כי העמדה בסיכון ברף כה גבוה, באופן כה מתמשך, ביחס למספר כה גדול של הולכי רגל ונהגים, מחייבת מענה עונשי אשר יכלול מאסר בפועל משמעותי.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים.

האישום והסדר הטיעון הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: הנאשם 1, בעבירות של - סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 274(1) + 25 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, ונהיגה בזמן פסילה או בנגוד לתנאים לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

בע"פ 8508/18 מרעי עבד אלרחמאן נ' מ"י (‏12.9.2019) - הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סיטרי ובאיסור שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה.

ביהמ"ש העליון הדגיש את חומרת העבירות והצורך בהרתעת הרבים: "מתברר כי אך כפסע היה בין נהיגתו הרת האסון והסיכונים של המערער את רכבו לבין פגיעה קשה בשוטרים שניצבו לצד המחסום המשטרתי. מעשיו של המערער משקפים לצערנו תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפה למכת איזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה. העונש שהוטל על המערער אינו קל, אולם נמצא הוא ברמת הענישה אותה התווה בית משפט זה לעוברי עבירות שכאלה." בע"פ 2100/06, 2238/06 מ"י נ' אבואלקיעאן (7.6.2006) – המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

...

בחינת מכלול הנסיבות מביאה בעניינו למסקנה כי על הענישה להיות ברף התחתון של המתחם.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים, ונבחנו המסמכים הרפואיים, המסקנה הינה כי אכן קיים קשר ישיר בין המרדף, העבירות אשר ביצעו הנאשמים והתאונה ובעקבותיה הפגיעות שנפגעו שני השוטרים.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: מאסר – מאסר בפועל למשך 5 שנים ו – 6 חודשים, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים.