נהיגה ללא רישיון וגרם מוות ברשלנות

השופט נ' הנדל: עניינו של הליך זה בתנאים שבהם תתחייב הטלת "עונש מינימום" סטאטוטורי של עשר שנות פסילה לפחות על "נהג מועד", שהורשע בפעם השלישית בתוך עשר שנים בעבירות תעבורה חמורות, כגון נהיגה בפסילה או ללא רשיון, נהיגה בשיכרות, גרימת מוות ברשלנות או הפקרה לאחר תאונה.

...

מבחינת התוצאה העונשית הקונקרטית, סבורני כי היה מקום – במקרה הרגיל – להותיר את העונש על כנו חרף קבלת הערעור.

מן הפן האחר, אין מקום להיעתר לבקשת המדינה להשית על המשיב עשר שנות פסילה בנוסף ליתר העונשים שהוטלו עליו, שכן כאמור – קיימת אפשרות עקרונית לסטות מהעונש הסטטוטורי בהתאם לנסיבות המקרה, וטרם נשמעו טענות הצדדים בסוגיה זו. לפיכך, ובמיוחד הואיל ומדובר בסעיף עונשי חדש שהנסיון ביחס אליו דל יחסית – ראוי להורות על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה לשמיעת הטענות ולמתן גזר דין משלים.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פיה, ולקבל את הערעור במובן זה שייקבע כי המונח "הורשע לפחות פעמיים" בסעיף 40א(א)(1) כולל גם מי שהוגשו נגדו לפחות שני כתבי אישום נפרדים בעבר, שהסתיימו בשתי הכרעות דין מרשיעות.

בעקבות התאונה הוגש כנגד הנתבע 1, כתב אישום בתיק גמ"ר 7789-04-15, בו הורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

...

לאחר שעיינתי בטענות התובעים ובהתייחסות הנתבעים לעניין זה, אין כל בסיס לטענות התובעים באשר לאופן חישוב תביעתם לפי עקרונות פקודת הנזיקין.

אין כל בסיס משפטי לחישוב התובעים עד גיל 70, שכן הנחת היסוד בפסיקה ביחס לחישוב אובדן השתכרות הינה גיל הפרישה המקובל במשק לשכירים, גיל 67, כאשר התובעים לא הציגו כל ראיה המצדיקה סטיה מחישוב זה, ועל ככן, טענתם נדחית.

לאור המפורט לעיל אני מחייב את הנתבעת 4, קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לשלם לתובעים 2-3, יורשי עזבון המנוח, דוד זבאן ז"ל, פיצוי בסך 1,321,934 ₪, אגרות בית משפט בתביעה העיקרית ובהודעת צד ג' שהוגשה מטעמה, וכן, שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ כחוק.

עוד הפניתה התובעת לפ"ל 7515-04-21 , מד"י נגד קיקס (להלן:פרשת קיקס) שם בעקבות עבירה של גרם מוות ברשלנות (שהיא עבירה קלה יותר לעומת עבירת הפקרה) נגזרו על הנאשם עונשי מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה למשך 10 שנים ולאחר שיחרורו ממאסרו, נתפס הוא נוהג ברכב כארוע ראשון של נהיגה בזמן פסילה.

הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בבצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בנגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.

...

ניתוח הפסיקה שהוצגה לעיל ביחס לשילוב העבירות שביצע הנאשם בפרשה זו בנסיבות ביצוען (נהיגה בפסילה כאשר ברקע פסילה אחת של 48 חודשים כתוצאה מעבירת הפקרה ברף גבוה שלה), כאשר הנאשם מורשה במקור לנהיגה אך רישיונו פקוע 7 שנים, ומסירת פרטים כוזבים ללא ביצוע עבירות נלוות מסוג "בריונות כבישים", אני קובע מתחם ענישה לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען שיחל ב- 6 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.

לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון על החומרה שבעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה ברע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12): "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...". אשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה.

במסגרת תיק פלילי קודם, הורשע המבקש בעבירת גרימת מוות ברשלנות בזמן שנהג במלגזה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.8.2017 בשעה 23:15 נהג המבקש במונית בכביש 40 לכיוון דרום, וזאת בעת שרישיונו נפסל למשך 12 שנים ביום 17.8.2016 נוכח הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות (גמ"ר (פ"ת) 10-12-12).

...

לאור כל האמור, מתחם הענישה במקרה של נהיגה בזמן פסילה בתיק בו הורשע נאשם בגרימת מותו של אדם, בצבר העבירות שבפניי ובנסיבות ביצוען, כולל רכיב מאסר בפועל שנע בין 4 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות אלה, אני סבורה, כי אין מקום להורות על מעצרו של המשיב לאלתר כעתירת המבקשת, ויש מקום להותיר את המשיב באותם תנאים מגבילים ולאפשר לב"כ המשיב דחיה לצורך לימוד התיק ועל מנת למצות את המשא ומתן עם המבקשת, משא ומתן אשר החל היום ולא הצליח להבשיל להסדר כולל בתיק.

לסיכום: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בחנתי את עברו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות ופסיקה הנוהגת, וללא קשר לדברים שייתכן ונאמרו בתיק המ"ת, אני סבור כי במקרה זה העונש הראוי הוא עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות.

סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בדרך של עבודות שירות 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 21.8.23.

עוד נתן בית המשפט קמא דעתו לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, ובין היתר, כי המערער ביצע את העבירה ביודעין לאחר שנכח במעמד גזירת דינו לפסילה בת 5 שנים בגין עבירות של גרם מוות ברשלנות, שבוש מהלכי משפט, התרה לבלתי מורשה לנהוג ועוד.

המערער הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף מעל שנה ונהיגה ללא ביטוח תקף.

...

בית המשפט קמא התייחס באופן מפורט לתסקיר שירות המבחן ולהמלצותיו, תוך שקבע כי "מתוכנו של התסקיר עולה ספקנות רבה; ניכרים בו נתונים אישיותיים שלא מקבלים מענה טיפולי; כשבמבחן המציאות הנאשם חזר לסורו בביצוע העבירות דנן, והוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, וכי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב; ואין בנתונים שעלו בתסקיר כדי לבסס את המסקנה שקיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם". בסופו של יום, לא מצא בית המשפט קמא לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין הארכת המאסר המותנה, אך באותה נשימה החליט שלא להתעלם מהאמור בתסקיר ומהנסיבות האישיות של המערער, והקל עמו באופן שהמאסר המותנה יופעל בחופף למאסר שיוטל, ומשנמצא המערער מסוגל ומתאים לביצוע עבודות שירות, כי יוטל עונש מאסר לריצוי בדרך זו. איני סבור כי בכך שגה בית המשפט קמא בשיקוליו.

עם זאת, לאחר ששבתי ועיינתי בתסקיר שירות המבחן ובנסיבות האישיות של המערער, ובהמשך ישיר להתחשבות שנתן בית המשפט קמא בשיקולים אלה, דבר שהביא להפעלת המאסר המותנה בחופף ולהחלטה בדבר ריצוי המאסר בעבודות שירות, והכל לפנים משורת הדין, ועל מנת לקצר במעט את תקופת הפסילה הכוללת אותה אמור המערער לרצות בסופו של דבר (לאחר חיבור תקופות הפסילה שהוטלו עליו), ועל מנת להותיר בידי המערער תקווה לסיום קרוב יותר של פרק עגום זה, מצאתי לקצר את רכיב הפסילה בפועל שיוטל עליו ולהעמידו על 3 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת.

סוף דבר השורה התחתונה מכל האמור היא, שעונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער בבית המשפט קמא יעמוד על 3 שנים.