נהיגה ללא רישיון בתוקף - אחריות המרשה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, אי מתן זכות קדימה, נהיגה בחוסר זהירות, היתנהגות שגרמה נזק לרכוש או לגוף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא ביטוח.

עם סיום לימודיו עבד במשך כשנה כסדרן בסופר ומזה כחמש שנים הוא עובד בתחום הגינון (הוצגו אישורים, לצד מכתב המלצה ממעסיקו).עוד עולה מהתסקיר כי מאז ביצוע העבירות הנאשם מקיים אורח חיים דתי.

בנוסף, עבירה זו נועדה גם למנוע מצב בו הנהג המעורב בתאונה חומק מאחריות, על-ידי המלטות של "פגע וברח", ובקביעתה יש כדי לסייע לרשויות האכיפה באיתור האחראים לתאונה (ע"פ 1977/05 גולה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2006)).

...

הנאשמת ערערה על רכיב הפסילה בלבד, ברם ערעורה נדחה.

בענייננו, משעסקינן בנאשם שאינו בעל דפוסים עברייניים, אני סבורה כי יש לאפשר לו לרצות את המאסר שיוטל עליו בעבודות שירות.

סוף דבר בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו לעיל, הריני גוזרת על הנאשם, בגין מכלול העבירות שבהן הוא הורשע, את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, שירוצה בעבודות שירות במשטרת שפרעם, בימים א'-ה', משך 8 שעות בכל יום.

הטענות הנוספות המערער אינו חולק על כך כי עבירה של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה תקף כלולה בעבירות של אחריות קפידה, היינו "שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות", לפי סעיף 22(א) לחוק העונשין; (ראו בעיניין זה - רע"פ 2929/04‏ ‏ מדינת ישראל נ' רפאל אוחנה, 25.6.2007 ).

לפי ההגדרה בסעיף 20(א) לחוק העונשין, משמעה של 'מחשבה פלילית' – "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה...". עסקינן בעניינינו, בעבירת היתנהגות, ללא רכיב תוצאתי, שנידרש בה כי "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו..."; המערער אכן אישר בבית משפט קמא כי בעת הנהיגה לא היה ברשותו, מזה למעלה מעשור שנים, רישיון נהיגה תקף שניתן על פי פקודת התעבורה, ואף העיד כי נרתע מהקושי שבחידוש רישיון הנהיגה הישראלי ("חלק מההחלטה היתה שב - 2016 ללכת לעשות המרה, זה לא פשוט אחרי 11 שנים").

...

"כשהבנתי שהוגש כתב אישום והלכתי ונכנסתי לענין לעומק, הגעתי למסקנה שאני יכול לנהוג עם רישיון נהיגה בריטי במדינת ישראל. חלק מההחלטה היתה שב - 2016 ללכת לעשות המרה, זה לא פשוט אחרי 11 שנים. בוודאי שלא אלך לעשות זאת אחרי שעו"ד כץ אמר לי שהכל בסדר". המערער מסר בעדותו כי "הסיבה שאני נוהג עם רישיון נהיגה זה כי לא מצאו להחזיר לי את הרישיון נהיגה הקודם" (ע' 14), והשיב בשלילה לשאלת המאשימה אם התעניין בסיבה לאי חידוש רישיון הנהיגה שלו מאז שנת 2007; לשאלה אם קיבל מכתב ממשרד הרישוי השיב, "לא שאני זוכר" (ע' 17).

טענה נוספת הנגזרת מאותן נסיבות, הינה הגנה מהצדק, שכן המערער "הסתמך ופעל על פי עמדתו והחלטתו של ראש "הרשות" שהעמידה אותו לדין" בהליך הקודם, "ומצא עצמו מואשם או אפילו מורשע, אך ורק מאחר והתחלף אותו ראש "הרשות" האמורה באדם אחר.

עם זאת, משנמנעה המשיבה מהבאת ראיות בבית משפט קמא, באשר לנסיבות הקשורות בביטול כתב האישום בבית משפט קמא, ולנוכח כך שהמערער מצא עצמו עומד לדין, לאחר שכתב אישום קודם בוטל, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להקל בעונשים שנפסקו באופן שעיקרם יהיה צופה פני עתיד, ומורה אני על ביטול עונש הפסילה בן 6 חדשים בפועל שהוטל על המערער, ועל הותרת עונשי הקנס והעונשים המותנים, ללא שינוי.

עיינתי בפסיקה - ברע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (‏6.3.19), בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף כשהפקיעה ארוכת שנים, ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח, אומץ מיתחם ענישה שנע בין 7-20 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופסילה לשנים ארוכות.

ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13), בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, שמקורה ב-6 הליכים, רישיון נהיגה שפקע למעלה מעשור וללא ביטוח, אישר ביהמ"ש העליון עונש מאסר בן 12 חודשים ו-4 שנות פסילה בפועל, שנת מאסר על תנאי ופסילה על תנאי לחצי שנה.

בעפ"ת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16), בנהיגה בפסילה, בפקיעה מעל שנה וללא ביטוח, עבר פלילי (23 הרשעות) ותעבורתי (16 הרשעות), והורשע בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה, כשהעבירות בוצעו זמן לא רב לאחר שהשתחרר ממאסר בגין ביצוע עבירות דומות, נוכח תסקיר מבחן חיובי, העידר עבירות נוספות, ונטילת אחריות, הוארך המאסר המותנה בן שנה, והוטלו פסילה ל-3 שנים, הפעלת התחייבות והתחייבות.

...

אני דנה את הנאשם ל-8 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני מורה על הפעלת הפסילה המותנית לתקופה של 3 חודשים שנגזרה על הנאשם בתיק 4536-10-19, מיום 22.7.20, באופן חופף.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

בפל"א 1949-04-13, מדינת ישראל נ' בדארנה (1.5.18), הרשיע מותב זה בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשעבירת המקור היא נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונגד הנאשם רובץ מאסר מותנה, נוהג משנת 2006 וצבר 17 הרשעות, בין היתר בנהיגה במהירות מופרזת ואי ציות לתמרור עצור, חלפו 5 שנים מבצוע העבירה, הודה והביע חרטה, החזיק ברישיון נהיגה תקף ותסקיר המבחן בעקרו חיובי, הוארך מאסר מותנה של חצי שנה והוטלו צו של"צ של 250 שעות, פסילה לשנה, מאסר מותנה, פסילה מותנית, קנס וצו מבחן לשנה.

בתסקיר צוינו קשייו של הנאשם לעמוד בגבולות החוק בתחום התעבורה לאורך השנים ולקבל אחריות מלאה על העבירות, אולם לצד אלה עמדה קצינת המבחן על מאמציו לנהל אורח חיים תקין במסגרת העבודה והמשפחה ויכולתו להיתרם מהתערבות טיפולית.

...

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 250 שעות של"צ, בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שרות המבחן.

אני מורה על חידוש עונש המאסר בן חודשיים כפי שנפסק על תנאי בתיק שמספרו: 297-01-18 מיום 13.12.20 בשנתיים נוספות.

זאת, לנאשם שהורשע ב- 2 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירות נילוות של נהיגה במהירות, נהיגה ללא רישיון תקף וללא ביטוח.

אושרו עונש מאסר בן 18 חודשים ופסילה בת 5 שנים שהוטלו על נאשם שהורשע ב-3 עבירות של נהיגה בזמן פסילה (בהזדמנויות שונות, אחת מהן תוך שהוא ממתין לגזירת דינו בתיקים) יחד עם עבירות נוספות.

בשכלול מרכיבים אלו, יחד עם לקיחת האחריות והבעת החרטה, השפעת העונש על חייו ונסיבותיו האישיות, אציב הנאשם במרכזו של מיתחם העונש הראוי.

...

אינני מקבלת טענת הסניגור כי הנאשם לא הבין משמעות הענישה היות ונשפט בהיעדרו.

בנוגע לרכיב הפסילה, נוכח גילו הצעיר של הנאשם, מצאתי מקום שלא למצות עמו את הדין, על מנת לאפשר לו אופק נורמטיבי בעניין זה. לאור כל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר שריצה בתיקים הנלווים לתיקים שצורפו, שמספרם: 9917-02-22 ו 2463-11-23.