נהיגה ללא מלווה בהעדר ביטוח

הנתבעת 1, נמחקה מאחר שהיא שללה את הכסוי הבטוחי לארוע מושא התאונה, בנימוק שברכב נהג מי שאינו מורשה לנהוג בו – הנתבע 3.

הנתבע 3 היה נהג חדש ונהג ללא מלווה, בנגוד להוראות החוק.

יחד עם זאת, ניתן לטעון כי העדר מלווה ברכבו של נהג חדש וחסר ניסיון כמו הנתבע, היוה גורם תורם לקרות התאונה.

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את תביעותיהם של התובעים ולחייב את הנתבע בפיצויים.

לפיכך, דין רכיב התביעה הנוסף העומד על סך 1,000 ₪ להידחות.

סוף דבר בנסיבות העניין התביעות מתקבלות, הנתבע ישלם לתובע בתאד"מ 6405-04-23 (מר אבו שמיס) סך של 21,430 ₪, בנוסף להחזר הוצאות משפט בסך 836 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 3,936 ₪.

כמו כן, הנתבע ישלם לתובעת בתאד"מ 10255-06-23 (הגב' בדיר) סך של 74,106 ₪.

לטענת הנתבע 3, הפוליסה מורכבת מארבעה דפים, והספח, שעניינו פרק ו', אינו חלק ממנה, וגם בהנחה והמדובר בחלק של הפוליסה, עדיין ייהנה הנתבע 3 מכיסוי בטוחי, שכן העידר מלווה בעת שהוא נהג ברכב , בהיותו "נהג חדש", אינה שוללת את הכסוי הבטוחי.

לפי הפסיקה הנוהגת, העובדה כי מי שנהג ברכב עת קרות התאונה היה "נהג חדש", והוא נהג ברכב הפוגע ללא מלווה, בנגוד לתנאים של הרישיון ובנגוד לחובתו בדין להיות מלווה על ידי נהג מבוגר, לא מביאה לתוצאה כי פוליסת הביטוח לא חלה במקרה הנידון, ולא מביאה לתוצאה כי רישיון הנהיגה שלו, בנסיבות המתוארות, לא היה בר תוקף.

...

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בפניי, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם כי פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות המתוקנים וסיכומים בכתב, ובמידה ובית המשפט יגיע למסקנה, לאחר שיכריע בסוגיית האחריות, כי יהא צורך בשמיעת עדים לעניין הטענות לאשם תורם ולהיקף הנזק שנגרם, יורה על קביעת דיון לעניין זה. אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות שלהלן: ביום 1/10/18, שעה שרכבו של התובע, נושא מ.ר. 87-343-11 ( להלן: "רכב התובע" ) חנה בחניה מוחלטת בעיר סח'נין, ללא נוסעים בתוכו, רכב אחר, נושא מ.ר. 85-219-50 ( להלן: "הרכב הפוגע" ), שנסע במקום, פגע בו, ועקב כך כלי הרכב ניזוקו.

די באמור כדי להביא למסקנה כי יש לקבוע כי הנתבעת 2 אינה פטורה מתשלום תגמולי ביטוח, וכי הוראת סעיף 25 הנ"ל לא חלה במקרה שבפניי, והדבר מייתר את הצורך לבחון מה המניע שעמד בבסיס ההודעה הכוזבת שמסר הנתבע 1 לנתבעת.

סוף דבר מכיוון ואין חולק כי נתבע 1 לא היה הנהג ברכב הפוגע, לא היה הבעלים של רכב זה ולא המבוטח לפי הפוליסה הרלבנטית, התביעה כנגדו תידחה, במסגרת פסק הדין שיינתן בהמשך.

אני קובע ישיבת הוכחות, במחלוקת באשר לקיומו של אשם תורם וכן לעניין היקף הנזק שנגרם לתובע, ליום 28/2/21 שעה 13:00.

בהתייחסותה למתחמי הענישה בעבירות של נהיגה ללא רישיון בלווי עבירות חמורות, ציינה ב"כ המאשימה כי מיתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט העליון מתחיל ממאסר מותנה ועד ל-24 חודשי מאסר, ומפסילה היכולה להגיע למספר שנים, לצד רכיבי ענישה נוספים והכל כשמדובר בפעם הראשונה.

ב"כ המאשימה הפניתה לעפ"ת (מרכז) דוד חן נ' מדינת ישראל (16.6.13), במסגרתו דחה בית המשפט ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בפ"ת אשר הרשיע נאשם, בעל עבר מכביד, בעבירות של נהיגה ללא רישיון כשהוא בלתי מורשה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף, נהיגה ברשלנות ואי ציות לאור צהוב ברמזור וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה במצטבר, פסילה בפועל למשך 5 שנים, 12 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

כמו כן הוסיף, כי העבירות בוצעו עקב צורך רפואי דחוף ובהעדר סיוע בהגעה לבית החולים.

מדיניות הענישה הנוהגת בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים בעבירות של נהגית בלתי מורשה, בזמן פסילה, ללא ביטוח ומסירת שם כוזב הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר קצר בן מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר ממושכים בנוסף לעונשים נלווים.

...

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3640-07-22 ביום 15.9.22 וזאת במצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רשיון למשך 5 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3640-07-22 ביום 15.9.22 לריצוי באופן חופף.

נהיגה ללא חגורת בטיחות משנת 2020 ומהירות משנת 2020.

כעולה מהתסקיר הארוע ליווה אותה וכשנה לאחריו סבל מקשיי שינה ומסיוטים והתקשה לחזור לתיפקוד.

לדברי הנהג המעורב הנאשם נהג בארוע באופן בלתי אחראי ואינו ראוי לנהוג, וטען כי בעת הארוע הנאשם נהג ללא ביטוח וכי הוא נאלץ לשלמו.

לתשומת לב הנאשם חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העידר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תמסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

...

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל.

אני דנה את הנאשם ל-7 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של חבלה של ממש.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

לעניין השלבים בגזירת הדין, ראה ע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מד"י. נהיגה בזמן פסילה מסוכנות עבירת הנהיגה בזמן פסילה נובעת מהעדר הפנמת חומרת מעשי הנאשם ותוצאותיהם.

זאת, לנאשם שהורשע ב- 2 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירות נילוות של נהיגה במהירות, נהיגה ללא רישיון תקף וללא ביטוח.

בעיניינו של הנאשם מצאתי מתאימים את דברי ביהמ"ש ברע"פ 6115/06 מ"י נ' אבו לבן, בעיניינו של נאשם בן 20 בעת ביצוע העבירה הראשונה שהורשע בריבוי עבירות של נהיגה בזמן פסילה: "...הנזק שמאסר עלול להמיט על נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, וברגיל מנהל אורח חיים נורמאטיבי – הוא אמנם שיקול רלוואנטי וחשוב לעניין העונש. אולם, זהו אינו השיקול המרכזי וודאי שאינו היחיד.... הינה כי כן, אין הערכאה הדיונית מחויבת איפוא להטיל מאסר על כל מי שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, חרף החומרה הרבה הנלווית למעשה זה. אולם, כלל דומה חל גם על המקרה ההפוך, היינו, אין לקבוע אפריורי כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה לעולם לא תוביל להשתת מאסר על הנהג. כל מקרה ונסיבותיו". אל מולה של העובדה כי הנאשם הנו צעיר בשנים, אשר לא ריצה מאסרים קודמים ואף לא הוטלו עליו עונשי מאסר מותנים, ניצבת חומרת מעשיו, הנובעת מעצם החזרתיות: מדובר בארבע עבירות שונות של נהיגה בזמן פסילה, כשאחת מהן מלווה בנהיגה בהיותו בלתי מורשה לסוג, שלוש מתוכן בפרק זמן קצר והרביעית, תוך כדי ניהול משפטיו השונים ותוך היותו מצוי בתנאים מגבילים.

...

אינני מקבלת טענת הסניגור כי הנאשם לא הבין משמעות הענישה היות ונשפט בהיעדרו.

בנוגע לרכיב הפסילה, נוכח גילו הצעיר של הנאשם, מצאתי מקום שלא למצות עמו את הדין, על מנת לאפשר לו אופק נורמטיבי בעניין זה. לאור כל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר שריצה בתיקים הנלווים לתיקים שצורפו, שמספרם: 9917-02-22 ו 2463-11-23.