נהיגה בשכרות, החזקת תחמושת והפרעה לשוטר

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בשיכרות, החזקת תחמושת, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון ובהיעדר ביטוח, סטייה מנתיב נסיעה ושימוש בטלפון נייד במהלך נהיגה.

...

הוא שהה בתנאים מגבילים זמן לא קצר ולאור כל האמור לעיל, יש להקל בעונשו.

אני גוזרת על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בדרך שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 18/6/15.

סכום הקנס יקוזז מהפקדה במזומן המצוייה בתיק זה. אני מורה כי הנאשם ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 24 חודשים.

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: נשיאה והובלת נשק (ריבוי עבירות) לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), ירי מנשק חם (ריבוי עבירות), לפי סעיף 340א(א) לחוק, נהיגה בזמן פסילה- עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (3 עבירות) (להלן: "הפקודה"), סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק (2 עבירות), נשיאה והובלת תחמושת – עבירה לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק ונהיגה בשיכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) וסעיף 64ד(א) לפקודה.

הנאשם נהג בעיר לוד בשעת לילה, תחת השפעת אלכוהול, מבלי שהחזיק ברישיונות נהיגה ורכב בתוקף.

הנאשם נדון למאסר בן 40 חודשים; בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מדינת ישראל (31.12.14) דחה בית המשפט העליון עירעורו של נאשם שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר ושבל"ר וכן בנהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה.

...

בית המשפט דן את הנאשם למאסר בן 60 חודשים והפעיל כנגדו שלושה מאסרים על תנאי בחופף ובמצטבר כך שהנאשם נדון לעונש כולל בן 78 חודשי מאסר.

אין מנוס מענישה מחמירה אל מול בריונות בכביש ופריקת עול.

אני גוזרת, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 6.5 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו 2.12.21.

במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם החזיק, נשא והוביל אקדח, מחסנית וכדורים התואמים לאקדח, בלא רשות על פי דין להחזקתם, לנשיאתם ולהובלתם, הפריע לשוטרים כשהם ממלאים את תפקידם כחוק מתוך כוונה להכשילם ולהפריע להם, נהג ברכב בהיותו פסול מכוח החלטת בית משפט ובהיותו מודע להיותו פסול ונהג ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

ערעור המאשימה לבית המשפט העליון היתקבל, תוך שנקבע כי "העונש שהוטל על המשיב, חורג לטעמנו עד מאוד לקולא, מרף הענישה הנוהג" בית המשפט העליון הכפיל את תקופת המאסר והעמיד אותה על 24 חודשי מאסר בפועל, תוך שהדגיש שאין הוא ממצה את הדין "אך ורק לאור ההלכה לפיה ערכאת העירעור אינה ממצה את העונש, ומאחר שהמשיב היה אמור להשתחרר עוד מספר ימים..." - עפ"ת 1647-08-20 מדינת ישראל נ' פיאסל אבו בנייה (מיום 23.09.20) שם היתקבל ערעור של המאשימה על קולת העונש, בעיניין נאשם שהורשע בעבירות על פקודת התעבורה בלבד (ללא עבירות בנשק): נהיגה בזמן פסילה; נהיגה בשיכרות; נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים; נהיגה ללא ביטוח; אי ציות להוראות שוטר במדים; אי ציות לתמרור 815; נהיגה בקלות ראש; והתנהגות באופן המסכן חיי אדם.

- ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אלכרים סלימאן (מיום 19.01.14) שם היתקבל ערעור של המאשימה על קולת העונש בעיניין נאשם שהורשע בעבירות של רכישת נשק והחזקתו; רכישה והחזקת תחמושת; נשיאה והובלת נשק; נשיאה והובלת תחמושת; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; מעשה פזיזות ורשלנות; והסתייעות ברכב לבצוע פשע.

...

לפיכך, אני קובעת שהתנאי שהושת על הנאשם בת"פ 69762-10-18, אינו בר הפעלה במקרה דנן.

לאור כל האמור לעיל, אין מנוס אלא לגזור על הנאשם עונש חמור הכולל תקופת מאסר ארוכה, פסילה ארוכה והפעלת התנאים, במצטבר.

סופו של דבר, אני גוזרת את עונשו של הנאשם, כדלקמן: מאסר בפועל למשך 4 שנים, בניכוי הימים בהם היה במעצר בגין תיק זה - החל מיום 23.1.2020.

בנוסף, עולה כי לחובת הנאשם עבר תעבורתי, אשר כולל נהיגת רכב בשיכרות, נהיגה ללא רישיון רכב ושימוש בטלפון בזמן נהיגה.

בעיניין סמיר בסל הנ"ל, שניתן לפני חודשים ספורים, היתייחס בית המשפט למנעד הענישה, בנותנו משקל משמעותי למדיניות הענישה המחמירה בעת האחרונה: "הצדדים הציגו הן לפני בית משפט המחוזי, הן בדיון שלפנינו, פסקי דין רבים התומכים כל אחד בשיטתו, זה בכה וזה בכה, לעניין רמת הענישה הנוהגת ביחס לעבירות החזקת נשק. ידוע הקושי להסיק את רמת הענישה הנוהגת, שעה שכל גזר דין מושפע מן הנסיבות הייחודיות של המעשה ושל העושה, ולא הרי זה כהרי זה. מכל מקום, אף שסניגורו של בסל הציג לפנינו פסקי דין שבהם נקבעה רמת ענישה הדומה במידה מסויימת לענייננו, דומני כי הצדק עם המדינה בטענתה שרמת הענישה המקובלת בעת האחרונה, והראויה בשים לב למגמת ההחמרה עליה עמדתי לעיל, גבוהה באופן ניכר מזו שנגזרה בעיניין דנן. ודוק: בסל הוציא את הנשק מרשותו והעבירו לאחר, מבלי לדעת מה יעלה בגורלו ולמה ישמש. באופן אקראי הסתיים הסיפור בשלום, אך גם תרחיש אחר היה יכול, חלילה, להתרחש. אכן, ניתן לראות כי עונש המאסר המושת על מבצעי עבירות כגון דא בעת האחרונה עומד לעתים גם על פי שניים ושלושה מעונש המאסר שנגזר בעניינינו (ראו: עניין ותד; ע"פ 5900/15 מעוז נ' מדינת ישראל (10.5.2016))". בקביעת המיתחם תלקח בחשבון גם העובדה כי בעניינינו נילוותה לעבירות בנשק גם עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שהתבטאה במנוסתו של הנאשם מהשוטרים, וניסיונותיו להעלים מהם את התיק עם הרימון, הנשק והתחמושת.

...

לאור כל האמור לעיל, הן לעניין נסיבות ביצוע העבירות, והן לעניין הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני רואה להעמיד את מתחם העונש הראוי בטווח שבין 16 ל- 40 חודשי מאסר, בצירוף עונש נלווה של מאסר מותנה.

על יסוד מקבץ השיקולים שמניתי לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל.

בנוסף, אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים שהושת על הנאשם על ידי בית משפט השלום בעכו בת"פ 36093-03-14, באופן שחציו ירוצה במצטבר וחציו בחופף לעונש דלעיל.

בית המשפט קמא הבהיר כי מאחר שעבירות הנשק וההפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו עניינן בארוע אחד, נקבע להן מיתחם עונש אחד, כך שמיתחם הענישה ההולם את העבירה של החזקת נשק ותחמושת, כשהנשק טעון ובתוכו מחסנית לצד עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ביחס למערער 1, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות לבין מאסר לתקופה של 22 חודשים, לצד ענישה נלווית.

ואילו בעיניין צ'אקול קבע בית המשפט העליון כי הגם שעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 62(3) ו-64(ב)(3)+(4) לפקודה אינה מגלה יסוד טכני של אלימות, הרי שבמובנה המהותי משמעותה העמדת חיי אדם בסיכון (כאשר באותו המקרה הסיכון אשר היתממש וחיי אדם אכן נקטלו).

...

מסקנה זו מתחזקת אף לנוכח העובדה כי קיימת פגיעה בערך חברתי משותף בעצם ביצוען של עבירות של החזקת נשק ועבירות אלימות – זה ערך ההגנה על שלמות הגוף וביטחונו של אדם, כפי שאף ציין בית המשפט קמא (סעיף 31 לגזר הדין).

יתר על כן, בשונה מגישת בית המשפט קמא, נראה לנו כי המערער 1 בהחלט היה אמור לצפות כי התנאי שחל על כל עבירה "שיש בה יסוד של אלימות" יחול גם על עבירה של החזקת נשק, כשם שמצופה מאדם המחזיק כלי נשק לצפות שכלי הנשק, בפרט בהיותו טעון ומוכן לירי, יוביל לתוצאות הרסניות.

סוף דבר - ערעורם של המערערים נדחה.