נהיגה בשכרות לאחר סירוב מתן דגימת אוויר נשוף

ביום 10.1.20, בעקבות שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המישטרה על השבתה מנהלית של הרכב בו נהג המבקש, מ.ר. 8401575, במג'דל כרום, למשך 30 יום, בגין עבירה לכאורה של נהיגה בשיכרות (סרוב), לאחר שסירב לתת דגימת אוויר נשוף, על פי דרישת שוטר.

צוין שהמבקש הסכים לבצע בדיקת שיכרות, אולם מהטופס עולה שסירב לחתום על כך. מטופט תיחקור חשוד עלה שמסר ששתה בירה, בבית, יום קודם המקרה.

...

לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג, ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מדינת ישראל (16.10.12): "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זו. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. " לאחר שהאזנתי לצדדים, ועיינתי בחומר המונח לפני, אני בדעה שנוכח הנסיבות החמורות של ביצוע העבירה, לכאורה, של נהיגה בשכרות (סרוב), אני סבורה שאיסור השימוש ברכב למשך 30 יום הוא מידתי וסביר.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ביום 5.5.19, בעקבות שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המישטרה על השבתה מנהלית של הרכב בו נהג מר חסן בוקאעי, בעלה של המבקשת (להלן – הנהג), פרטי, מסוג "פיג'ו", מ.ר. 7814964, בכאבול, למשך 30 יום, בגין עבירה לכאורה של נהיגה בשיכרות (סרוב), לאחר שסירב לתת דגימת אוויר נשוף, על פי דרישת שוטר.

אפנה בעיניין זה לדוח השוטר, לטופס השימוע שנערך למבקשת, דוח עיכוב, דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות, תיחקור חשוד, דין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות מכשיר ינשוף, ומזכרים נלווים לדוח תנועה.

...

נוכח האמור, מאחר שמדובר בעבירה של נהיגה בשכרות(סרוב), שהיא עבירה חמורה, ולאחר שלא הוכח שנעשה מצד בעלת הרכב כל שניתן למניעת העבירה, אני סבורה שאיסור השימוש ברכב למשך 30 יום הוא מידתי וסביר בנסיבות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בד ובד עם הבקשה הוגש כתב אישום כנגד המשיב לפיו בתאריך 10.9.21 בשעה 02:10 ברחוב וינר נחמה מדרום לצפון בנתניה נהג המשיב ברכב מסוג טויוטה מ.ר 6595130 בהיותו שיכור בכך שסרב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת השוטר עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה + סעיפים 64ד(א) ו-64ב(א1) ו- 39א לפקודת התעבורה ושלא ציית להוראות שוטר במדים שהורה להתלוות אליו לניידת והחל בבריחה רגלית עבירה לפי סעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה.

רס"ב שרעבי זכי ראש משמרת, ציין בדו"ח פעולה כי דווח לו על ידיי השוטר סלבה על מעצר חשוד בנהיגה בשיכרות לאחר שנסע אחרי החשוד בשד' בן צבי ונעצר עם הרכב ליד התחנה, הרס"ב מספר כי סלבה מסר לו בטלפון שהחשוד מריח מאלכוהול ואינו משתף פעולה, ביקש מסלבה להביאו לתחנה ויטופל תעבורתית, כאשר הגיע לתחנה החשוד היה אזוק בידיו מאחור, מזיע ולא רגוע, עיניים מזוגגות יושב בספסל , היו איתו שני מתנדבים וסלבה שעצר אותו.

בסירטון מצלמת גוף רואים שהשוטרת מסרה למשיב כי מכיוון שהוא מסרב לבצע נשיפון היא דורשת ממנו בדיקת ינשוף, כך שאין מקום לטענת ב"כ המשיב כי בוצע לו בדיקת נשיפון ולא הייתה אינדיקאציה לשכרות, יתרה מזו מהחומר בתיק עולה כי המשיב סרב לבדיקת נשיפון וגם לינשוף, בכל אופן טענתה של ב"כ המשיב שעל פי דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות ולא נמצא אינדיקאציה לשכרות תתברר במהלך המשפט.

...

על כן הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאוריות בתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה , בסרטון ובתיק המשטרה ,שמעתי את טיעוני הצדדים ,מצאתי להיעתר לבקשה ולפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים ולתקופה של 8 חודשים החל מ10/10/21.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותחזיר את התיק והדיסק למבקשת ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ב, 10 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

ההליכים בבית משפט קמא; על פי המתואר בכתב האישום, ביום 23.1.16 בשעה 02:25 נהג המערער ברכב מסוג אלפא רומיאו ברח' חלוצי התעשייה בחיפה בהיותו שיכור, בכך שסרב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישה של שוטר.

באשר ליסוד השכרות; בית משפט קמא קבע עובדתית כי המערער סרב לבצע בדיקת ינשוף, גם לאחר שהוסבר לו משמעות הסרוב, משכך בגדריו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), וזאת על סמך סרובו לתת דגימת נשיפה לפי סעיף 64ד(א) לפקודה.

...

אשר לעונש, טענה ב"כ המשיבה כי העונש שהושת על המערער הינו סביר, ראוי ואין כל עילה להתערב בו. דיון והכרעה הערעור על הכרעת הדין; לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ונימוקיה, בפרוטוקול בית משפט קמא ובמכלול הראיות שהוצגו ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

הערעור על גזר הדין; באשר לעונש, סבורני כי העונש שהושת אינו חורג מהעונש ברמת הענישה המקובלת במקרים דומים שמצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

מגזר הדין עולה, כי בבואו לקבוע את מתחם ענישה, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו לשיקולים הרלוונטיים אשר נקבעו לעניין זה בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ובבואו לגזור את העונש בגדרי המתחם, בית המשפט קמא שקל את כל השיקולים לרבות מצבו האישי ונסיבות חיו, וגזר עונש סביר, מידתי ואין עילה להתערב בו. אשר על כן, אני דוחה את הערעור גם על חומרת העונש.

סוף דבר – אני דוחה את הערעור על שני חלקיו.

רקע כללי – הנאשם הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירה של נהיגת רכב במצב של שיכרות כתוצאה מחזקה שמקים כלפיו החוק לאחר שסרב לתת דגימת אוויר נשוף לבדיקת אלכוהול.

ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מ"י, אמר כבוד הש' שהם: "לגופו של עניין, מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשיכרות הנה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בבטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל (6.2.2013); רע"פ3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל (16.5.2004)). אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימאלי, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשיכרות". בפרשה שבפני כתב האישום מיחס לנאשם היתנהגות של נהיגת רכב וסרוב שלו לדרישת שוטר לתת דגימת אוויר נשוף לצורך בדיקת אלכוהול מה שהקים כלפיו מצב של שיכרות מכח החוק.

...

אני קובע כי מתחם המאסר ינוע בין מאסר על תנאי ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סרוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.