נהיגה ברכב ללא שימוש ותעודת ביטוח

כן הוגש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם בעבירות תעבורה, ממנו עולה כי לחובת הנאשם 13 הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב; נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא רישיון; נהיגה בקלות ראש; נהיגה בזמן פסילה - פסילת ביהמ"ש; נהיגה כשברמזור אור אדום; סיכון חיי אדם; פקיעת רישיון הרכב; חצית כביש שלא במעבר חצייה; נוסע לא חגור; עבירת תוספת שניה שגרמה לתאונה; אי ציות לתמרור; נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש; אי החזקת תעודת ביטוח.

...

לפיכך, אני קובעת שהתנאי שהושת על הנאשם בת"פ 69762-10-18, אינו בר הפעלה במקרה דנן.

לאור כל האמור לעיל, אין מנוס אלא לגזור על הנאשם עונש חמור הכולל תקופת מאסר ארוכה, פסילה ארוכה והפעלת התנאים, במצטבר.

סופו של דבר, אני גוזרת את עונשו של הנאשם, כדלקמן: מאסר בפועל למשך 4 שנים, בניכוי הימים בהם היה במעצר בגין תיק זה - החל מיום 23.1.2020.

רע"פ 2910/20 הייב נגד מדינת ישראל (07.05.2020): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

...

2012 החלטתי כאמור לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר בגין תיק הסעת השב"חים, 6 חודשי מאסר בגין תיק התעבורה, ולהפעיל את המאסר המותנה בן 6 החודשים שתלוי ועומד נגדו.

בשל גילו הצעיר, הצורך להימנע מהטמעה של דפוסי התנהגותו השליליים, חלוף הזמן, ההודאה והבעת החרטה, וכדי לפתוח לנאשם פתח לתקווה ושיקום בעתיד הקרוב, החלטתי לחפוף את חלק הארי של עונשי המאסר אופן שהנאשם יישא תקופת מאסר כוללת בת שמונה חודשים.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 6 חודשים בתיק הסעת השב"חים.

נטען כי מכוח היותו כאמור, היה על התובע לדעת כי הנהיגה נעשית ללא כסוי בטוחי תקף, דבר המשמיט את הבסיס מתחת לזכאותו לפצוי מקרנית, הכל בהתאם לחלופות שבסעיף 7 לחוק הפלת"ד. קרנית הוסיפה וטענה, כי שומרה לא הגישה את תעודת ביטוח החובה על שני צדדיה ולא הוכיחה קיומו של התנאי המחריג כסוי הסעה בשכר וממילא שומרה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי השמוש שנעשה על ידי הנתבע בטרנזיט נופל להגדרת "הסעה בשכר". לטענת קרנית, היה על שומרה להוכיח כי ההסעה נועדה למטרות רווח ובמסגרת עסק של "הסעות", ומשלא הצליחה להוכיח התקיימותם של שני התנאים המצטברים הנ"ל, פשיטא כי לא עלה בידיה להוכיח כי השמוש ענה על הגדרת "הסעה בשכר". טענות שומרה נטען כי התובע היה נוסע תמים ויש בידיו עילת תביעה נגד קרנית, כך שהוא מנוע מלהגיש תביעה נגד שומרה ונגד הנתבע.

לוּ חפץ המחוקק בקביעת תקופת "גרייס" כלשהיא עד להחלת החובה על הבעלים לדאוג שלא ייעשה שימוש ברכבו ללא ביטוח חובה או כדי שלא ידע ושיהיה זה סביר שלא יידע כי אין ביטוח חובה, חזקה עליו כי היה קובע זאת באופן מפורש בהוראות החוק.

גם אין זה סביר כי הרוכש יסמוך על מילתו (שלא הוכחה כפי שראינו לעיל) כי קיימת תעודת ביטוח חובה המכסה את השמוש ברכב הנרכש.

...

דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות וכך אני מורה.

דין ההודעה כנגד צד ג' להידחות אף היא, וכך אני מורה.

להמשך הדיון בשאלת הנזק, אני קובעת מועד לדיון ביום 3.11.2022, בשעה 09:30.

כנגד המשיב הוגשה ביום 20.6.23 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, רישיון רכב שפקע בתקופה העולה על שנה, רישיון נהיגה שפקע למעלה משנתיים, ונהיגה ללא ביטוח.

לחובתו הרשעות נוספות במגוון עבירות, רישיון נהיגה שפקע לתקופות שונות, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש, שימוש בטלפון, מהירות ועוד.

לעבירה של נהיגה בפסילה התלוו במקרה שלפני עבירות של נהיגה כשרישיון נהיגתו פקע למעלה מעשור, ונהיגה כשרישיון הרכב פקע, וללא תעודת ביטוח תקפה, המעלות את רף החומרה של המקרה.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את המפקחים שהוצעו, אני סבורה שלא ניתן לתן אמון במשיב ובמפקחים המוצעים, וכי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין המסוכנות שנשקפת מהמשיב.

בהעדר אפשרות להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב בכל דרך אחרת, פרט למעצרו, אני קובעת שאין למשיב חלופת מעצר.

נוכח האמור, אני מורה שהמשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

בנוסף מצאתי להפנות לפסקי הדין הבאים: · רע"פ 2910/20 מוחמד נ' מדינת ישראל (7.5.2020) : נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש אשר הורשע בעבירות של נהיגה ברכב בזמן פסילה (שתי עבירות) נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ; ושימוש ברכב ללא תעודת ביטוח (שתי עבירות); בבית משפט השלום נקבע מיתחם ענישה הנע בין הארכת תקופת המאסר המותנה ועד מאסר בפועל לתקופה של שנה, לצד פסילת רישיון לתקופה של בין שנה ל-4 שנים.

...

לאור האמור לעיל, נוכח נסיבות המקרה דנא בשילוב מדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם, נע בין 4 חודשי מאסר הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר, ופסילת רישיון נהיגה הנעה בין 24 חודשי פסילה ועד 4 שנות פסילה.

אני דוחה את טענת ההגנה לפיה לא ניתן להפעיל את הוראות סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה.

משכך, אני קובע כי מתקופת מעצרו של הנאשם ינוכו רק הימים בהם היה עצור במסגרת תיק זה, אך לא הימים בהם היה אסיר שפוט.