המערער הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף מעל שנה ונהיגה ללא ביטוח תקף.
...
בית המשפט קמא התייחס באופן מפורט לתסקיר שירות המבחן ולהמלצותיו, תוך שקבע כי "מתוכנו של התסקיר עולה ספקנות רבה; ניכרים בו נתונים אישיותיים שלא מקבלים מענה טיפולי; כשבמבחן המציאות הנאשם חזר לסורו בביצוע העבירות דנן, והוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, וכי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב; ואין בנתונים שעלו בתסקיר כדי לבסס את המסקנה שקיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם".
בסופו של יום, לא מצא בית המשפט קמא לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין הארכת המאסר המותנה, אך באותה נשימה החליט שלא להתעלם מהאמור בתסקיר ומהנסיבות האישיות של המערער, והקל עמו באופן שהמאסר המותנה יופעל בחופף למאסר שיוטל, ומשנמצא המערער מסוגל ומתאים לביצוע עבודות שירות, כי יוטל עונש מאסר לריצוי בדרך זו.
איני סבור כי בכך שגה בית המשפט קמא בשיקוליו.
עם זאת, לאחר ששבתי ועיינתי בתסקיר שירות המבחן ובנסיבות האישיות של המערער, ובהמשך ישיר להתחשבות שנתן בית המשפט קמא בשיקולים אלה, דבר שהביא להפעלת המאסר המותנה בחופף ולהחלטה בדבר ריצוי המאסר בעבודות שירות, והכל לפנים משורת הדין, ועל מנת לקצר במעט את תקופת הפסילה הכוללת אותה אמור המערער לרצות בסופו של דבר (לאחר חיבור תקופות הפסילה שהוטלו עליו), ועל מנת להותיר בידי המערער תקווה לסיום קרוב יותר של פרק עגום זה, מצאתי לקצר את רכיב הפסילה בפועל שיוטל עליו ולהעמידו על 3 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת.
סוף דבר
השורה התחתונה מכל האמור היא, שעונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער בבית המשפט קמא יעמוד על 3 שנים.