הכביש במקום הינו דרך עירונית, מהירות מרבית מותרת 70 קמ"ש, עם עקומה קלה מאוד ימינה, מימין מדרכה ומשמאל תחנת מטרונית שנתיבה מישתלב עם נתיב נסיעת הנאשם.
בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירות, ביקש להביא בחשבון את רשלנותו התורמת של המנוח שרכב על אופניים חשמליים, ללא הרשאה מתאימה, בנתיב תחבורה ציבורית, כשעל גופו נמצא חומר חשוד כסם, כשהוא נתון תחת השפעת סמים, והשתלב לתוך נתיב נסיעתו של הנאשם, מבלי שהנאשם עצמו סטה מנתיבו.
ראה בהקשר זה דברי כב' השופט א' רובינטשיין ב-עפ 1789/14 עינת נחמיה נ' מדינת ישראל: "הערך המוגן בעבירת ההפקרה הוא "החובה המוסרית החלה על אדם המעורב בארוע פוגעני לסייע לנפגע, לדאוג לשלומו, ולהציל את חייו...באמצעות עיגונה של עבירה זו בפקודת התעבורה קיבל ערך זה, המגלם את עיקרון הסולידריות החברתית, עקרון הכרחי לקיומה של חברה תקינה, ביטוי בדין, והפך מחובה מוסרית גרידא לחובה משפטית, מעין "לא תעמֹד על דם רעך"..
בע"פ 7852/20 מדינת ישראל נ' סאלח הנאשם הורשע בשתי עבירות של המתה בקלות דעת, נהיגה תחת השפעת סמים, סטייה מנתיב תחבורה ונהיגה במהירות לא סבירה, בכך שנסע במהירות מופרזת ופנה שמאלה, תוך שהוא עוקף אופנוע, במהלך הפניה איבד שליטה על הרכב ופגע ברכב בו נסעה מישפחה, ששניים מבניה נהרגו במקום.
...
אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של הפקרה לאחר הפגיעה ויורשע בגינה.
אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של גרימת מוות ברשלנות או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ויורשע בגינה.
אני גוזר על הנאשם פיצוי כספי לבני משפחת המנוח בסך של 40,000 ₪ על פי החלוקה הבאה:
10,000 ₪ לכל אחד מילדי המנוח.
