ערעור על הכרעת דין של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (כב' השופט לייבו), בתת"ע 2146-09-12, מיום 19.6.13, לפיה הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת (140 קמ"ש במקום 90 קמ"ש), לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה.
...
מהטעמים הבאים:
רם שלום, אשר נסע אחרי הרכב שנמדד, ועצר בסופו של דבר את רכב המערער, לא יכול היה לציין את משך הזמן שחלף בין קבלת המידע מחן אודות ביצוע העבירה, ועד ליציאתו למרדף, לא ידע להשיב כיצד קיבל את המידע האמור, האם במערכת הקשר או ישירות מחן, האם נמסרה לו מהירות הנהג, ומה היתה, באיזה מרחק היה מחן, מהניידת, ומתי החל בנסיעה.
איני מקבלת טענה זו.
צודקת ב"כ המערער בטענתה, כי בהעדר מידע אודות ניסיונו של המפעיל בשטח, בית המשפט עשוי להניח, בבואו לבחון את שאלת המיומנות, כי זה מכבר סיים את קורס המפעילים, והוא חסר ניסיון בעבודת שטח.
אולם, בכך אין די לטעמי, כדי להביא אוטומטית למסקנה כי אינו מיומן.
אשר על כן, אני דוחה טענה זו.
לפיכך, אני דוחה את הערעור.