נהיגה במהירות מופרזת - פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה

ברע"פ 9454/12 טקאטקה נ' מדינת ישראל [7.1.13], נידונה בקשת רשות ערעור, ב"גילגול שלישי", של מי שהורשע על פי הודאתו, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 שנים ועונשים מותנים.

...

לנוכח כלל השיקולים הנ"ל, אני סבורה שיש למקם את עונשה של הנאשמת קרוב לתחתית מתחם הענישה, אך לא בתחתית ממש, ובכוונתי להטיל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

פיצוי אני סבורה שיש להורות על תשלום פיצויים למשפחתה של ליאל ז"ל ולעמית תבדל"א, ולו בסכום סמלי, שכן אלו יסייעו לבטא באופן מוחשי את לקיחת האחריות של הנאשמת, ויסייעו למשפחת המנוחה ולעמית במקצת הסיוע והטיפולים שלהם הם זקוקים.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בן 12 חודשים; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורה מהמאסר עבירה שבה הורשעה; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 שנים; מתקופה זו תנוכה כל תקופת פסילה שהספיקה הנאשמת לשאת עד כה בקשר לתאונה דנן; פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך שנה, אך הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת תעבורה מסוג פשע או עוון; פיצוי למשפחתה של ליאל ז"ל על סך 8,000 ₪, אשר ישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.5.20 ובכל 1 בחודש בחודשים שלאחר מכן.

ע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל (16.11.09) (להלן: "עניין אלמוג"): המערער, שבעברו, בין היתר, 2 הרשעות בגין נהיגה במהירות מעל המותר, הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ושל נהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם.

ערכאת העירעור העמידה עונשו על 20 חודשי מאסר בפועל ו- 15 שנות פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, תוך שנקבע כי מיתחם העונש ההולם מידת רשלנות גבוהה נע בין 15-20 חודשי מאסר ו- 15 שנות פסילה.

באת כוח הנאשם טענה כי רשלנותו של הנאשם הייתה רגעית והיא ברף נמוך ולכל היותר בינוני, היות וניכנס לצומת שלא בחסות אור אדום או צהוב ולא במהירות מופרזת או תוך סטייה מנתיב.

...

המסקנה העולה מתוך סקירת הפסיקה היא שבמקרה שלפני יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש, לא כזה שירוצה בעבודות שירות.

סוף דבר, לאחר שקילת מכלול השיקולים לעונש ההולם בתוך המתחם, אלה הם העונשים שאני גוזר על הנאשם: 12 חודשי מאסר בפועל ויום אחד.

כמו כן, אני מורה להפנות תשומת לב שירות בתי הסוהר כי בעת מיון הנאשם למקום ריצוי המאסר חשוב להציב הנאשם בחברת עוברי חוק מתחום התעבורה והימנעות מהצבתו עם בעלי התנהגות עבריינית.

על פי עובדות כתב אישום, ביום 1.1.2017 בסמוך לשעה 01:00, נהג המבקש את רכבו בכביש 1 לכיוון מערב במהירות של 138 קמ"ש, בעוד שהמהירות המותרת בקטע כביש זה היא 90 קמ"ש. מהירות הרכב שבו נהג המבקש נקבעה באמצעות מכשיר למדידת מהירות מסוג "UltraLyte". ביום 3.1.2017 הורשע המבקש, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת נהיגה במהירות מופרזת בנגוד להוראות סעיף 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בגזר דינו, קיבל בית משפט השלום את הסדר הטיעון בין הצדדים והשית על המבקש קנס בסך 1,000 ש"ח; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים; ופסילה מותנית מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים, למשך שנתיים.

...

דין הבקשה להידחות.

כמו כן, לא התרשמתי כי ה"נסיבות החריגות" של המקרה עולות עד כדי הצדקת מתן רשות ערעור, מה גם שבסופו של דבר העונש, לו הסכים המבקש במסגרת הסדר הטיעון, הוא סביר והולם, ואינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות העניין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הרישום התעבורתי של הנאשם כולל 13 הרשעות קודמות, בין השאר, נהיגה ללא רישיון, נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בקלות ראש.

הנאשם פסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וזאת למשך 6 חודשים אשר החלו ביום 5.1.23, עת הפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה.

...

עיינתי אף בפסיקה שהציגה ההגנה, ולא מצאתי כי היא תומכת בעמדתה, ועולה בקנה אחד עם נסיבות המקרה דנן, שכן הנאשם כלל לא עתר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, ואין כל אינדיקציה לקיומו של הליך שיקומי בעניינו: עפ"ג (חיפה) 9925-09-20 מוחמדין נ' מדינת ישראל (31.12.20) - נדחה ערעורו של המערער על גזר הדין שכלל 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בנסיבות המקרה דנן, כאשר כתב האישום המתוקן לא מציין את המהירות בה נסע הנאשם, ואף לא את קיומם של רכבים נוספים על הכביש, למעט ניידת המשטרה, כאשר העובדות המקימות את הנהיגה הפוחזת הן בעיקרן נהיגה מהירה תוך הימלטות משוטרים ופניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף שעה שהניידת קרובה אליו, אני סבורה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה מן החמורות, ועל מתחם העונש ההולם לנוע בין 6 חודשי מאסר שיכולו וירוצו בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

רע"פ אסף אופיר (07.04.13) – הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, ברכיבה על אופנוע במהירות של 236 קמ"ש בדרך לא עירונית, כאשר המהירות המרבית המותרת בה הנה 90 קמ"ש. בית משפט לתעבורה גזר עליו ששה חודשי מאסר לריצוי בפועל, וקבע כי אין מקום להמירם בעבודות שירות; ששה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים; קנס בסך 5,000 ש"ח או חמישים ימי מאסר תמורתו; ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של עשר שנים בפועל.

עפ"ת (ת"א) 56226-04-18 בר-אל דוד נ' מדינת ישראל (08.10.18), אליו הפניתה המאשימה - נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב במסגרתו הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 177 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית היא 90 קמ"ש. על הנאשם הושתו 21 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר בתמורתו ופסילה לתקופה של 20 חודשים וכן פסילה ומאסרים מותנים.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שב"ס, טל': 08-9787377, 08-9787336 או בפקס: 08-9193314, דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il. אני מצוה על מאסרו של הנאשם למשך 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין, אם יעבור עבירת מהירות מסוג הזמנה לדין וגם או אם יעבור על הוראות סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שעניינה נהיגה בפסילת רישיון.

...

בשים לב לאמור לעיל אני קובעת כי מתחם הענישה לעבירה בה הורשע הנאשם נע ממאסר של 21 יום, שיכול שירוצה בעבודות שירות, ועד מאסר של שישה חודשים מאחורי סורג ובריח, פסילה בפועל לתקופה שבין 20 חודשים ל-6 שנים, קנס הולם ועונשים צופי פני עתיד.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בטווח הנמוך-בינוני של המתחם ולהטיל עליו ענישה מוחשית של מאסר בפועל, יחד עם פסילה לתקופה משמעותית וממושכת, שיהיה בה משום הלימה לחומרת המעשה בו הורשע.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם.