נהיגה במהירות מופרזת ללא עבר פלילי

במקרה שם דובר במשיב, צעיר, המנהל אורח חיים נורמאטיבי, ללא עבר פלילי, שכמות האלכוהול שנמדדה בדמו הייתה קרובה לכמות המינימום.

הנאשם נוהג משנת 2006, ולחובתו 2 הרשעות, האחת נהיגה ברכב בהיותו נהג חדש והסיע ברכב מעל 3 נוסעים ללא מלווה כחוק, והשניה של נהיגה במהירות מופרזת.

...

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

בע"ח 39227-05-17 קלינמן נ' מדינת ישראל, אמר כבוד הש' ד"ר קובו: "לפיכך, ובהיעדר מחלוקת על אודות סוגיית הראיות לכאורה, השאלה המרכזית שאותה יש לבחון בעיניין פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה, טרם הגשת כתב אישום, היא האם נהיגתו של העורר מסכנת את הציבור, אם לאו. בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג הפוגע, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המיוחדות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה המסכנת חיים (ראו ע"פ 3883/04 אבו סיביה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.5.04); בש"פ 9849/02 בלטנר נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (27.11.02)). על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד משני מקורות מרכזיים: האחד הנו נסיבות התאונה, והשני מתוך עברו התעבורתי של הנהג (ראו בש"פ 8161/06 גבריאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.11.06); בש"פ 759/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.2.99); בש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.11.00)). לעניין זה ניתן לבחון האם מדובר בארוע מקרי או בהתנהגות אופיינית לעורר, והאם הנסיבות מעידות על אופי נהיגתו של העורר (בש"פ 4584/03 חרמון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.6.03)". בבש"פ 6085/10 בן שטרית נגד מדינת ישראל, קבעה כבוד הש' פרוקצ'יה: "סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שיכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד ממושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה".   המשיב נוהג משנת 1982, עברו התעבורתי מכביד ולחובתו 57 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות בטיחותיות כגון, חציית קו הפרדה רצוף, נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים שונים ועוד.

עברו הפלילי של המשיב התיישן.

...

ראיות לכאורה כאמור לעיל, לא חלק הסנגור על קיומן של ראיות לכאורה ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי בשלב זה של הדיון, די במסמכים המצויים בתיק החקירה - דו"חות הפעולה, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, טפסי זכרון דברים לענין נטילת הדגימה, מסמכי העברת הדגימה, חות הדעת של המכון לטוקסיקולוגיה, מאפייני השכרות שנמצאו בהתנהגותו של המשיב ואף בדברי המשיב עצמו, כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

בהקשר לעבירה של נהיגה בשכרות, נאמר כי מדובר בעבירה המקימה עילת מסוכנות עצמאית, כמפורט להלן: בבש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל, על ידי כבוד הש' לוי: "לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".   בב"ש 92071/08 קוזיאל נגד מדינת ישראל: תכלית הפסילה המנהלית היא לאיין מסוכנות של מי שהיה מעורב בביצוע עבירה חמורה על פקודת התעבורה ותקנותיה, ונהיגה בשכרות הינה אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

  מכל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת פסילתו המנהלית של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו ועל פי ההלכה הנוהגת, קוצבת את משך הפסילה לתקופה של שמונה חודשים ממועד תחילת הפסילה המנהלית.

בבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן יש להבחין בין מדרגי ביניים של חומרה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בהיתחשב בין היתר בפרמטרים הבאים: המניע והרקע לבריחה מהשוטרים (נהיגה ברכב גנוב, בשיכרות, בפסילה או ללא רישיון); אורך ומשך המרדף; האם הנאשם היתנגש בכלי רכב אחרים או פגע בהולכי רגל ומה הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה (לגוף או לרכוש); פוטנציאל הסיכון שניגרם, והאם נימנעה פגיעה רק בשל פעולה של נהגי כלי רכב אחרים (סטייה מהמסלול או בלימת חרום) או בשל כך ששוטרים והולכי רגל נסו כדי להמנע מפגיעה; הפרת חוקי התעבורה במהלך ההמלטות (נהיגה באור אדום, נגד כיוון התנועה, מעבר בין נתיבים, קו חציית הפרדה לבן, נהיגה במהירות מופרזת).

במקרה זה, הנאשם בעל יכולות וכישורים, ללא עבר פלילי, אינו מאופיין בדפוסים עבריינים, תפקד באופן חיובי במסגרות חייו למרות קשייו, שמר על יציבות תעסוקתית וגילה אמפתיה כלפי נפגעי העבירה וחרטה.

...

לפיכך, לא מצאתי לקבל את המלצת שירות המבחן להטלת עונש של של"צ, ואף לא להסתפק בעונש של עבודות שירות, ואולם סבורני כי יש לתת להמלצה זו משקל במכלול השיקולים, ולחרוג לקולה באופן ממשי ממתחם העונש ההולם, תוך הסתפקות בעונש מאסר בפועל נמוך מהרף התחתון של המתחם.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש החורג באופן ממשי ממתחם העונש אך לא עד כדי עבודות שירות, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעי העבירה בגין הנזקים שגרם.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 14.9.19 ועד ליום 25.9.19.

מדובר בנאשם ללא עבר פלילי למעט עבירה אחת, ללא עבר תעבורתי כלל.

ברישומו התעבורתי שמונה הרשעות, מרביתן מהשנים 2016-2019, הכוללות, בין היתר, נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית.

...

התוצאה היא שאני גוזר על הנאשמים כלהלן: על נאשם 1 – מאסר בפועל לתקופה של שמונה שנים בניכוי ימי מעצרו.

חומרת העבירה ומתחם הענישה באשר לעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, במרבית המקרים, אף כאשר מדובר בנהיגה במהירות גבוה ביותר העולה על 150 קמ"ש, במקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש, אין נוהגים להשית עונשי מאסר בפועל (ראו, רע"פ 1849/04 דהרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.3.04); עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אף שעונש מאסר בעבירות מהירות הוא נדיר, כבר היו דברים מעולם, תוך הפניה לדברי הנשיא (כתוארו אז) מ' שמגר בר"ע 99/86 חבשי נ' מדינת ישראל: "התזה לפיה כאילו אין גוזרים עונש מאסר בשל עבירות של מהירות מופרזת, אינה מעוגנת במציאות ואף אינה יכולה לנבוע מן הרצוי. העונש נמדד על פי נסיבות העניין, אופייה של העבירה ועברו של הנאשם ונסיבותיו האישיות וכאשר שקילתם של אלה מצדיקה זאת, מן הנכון להטיל גם מאסר בשל עבירה של מהירות מופרזת ואין כל הצדקה לאבחן בין עבירה זו לבין עבירה אחרת". 26.

המערער ערער שנית לבית המשפט העליון שם נקבע: "אין זו דרך השיגרה, להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה." בתתע"א 3213-04-12 מדינת ישראל נ' מאמון אעלמי הורשע הנאשם בנהיגה במהירות של 200 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של עד 110 קמ"ש. לחובת הנאשם עבר מכביד הכולל 29 הרשעות קודמות, 8 מתוכן בגין נהיגה במהירות מופרזת.

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2020 ללא הרשעות קודמות בתעבורה וללא עבר פלילי.

...

לפיכך אני קובעת כי מתחם הענישה לעניין המאסר נע בין חודשיים לבין 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות .

אני סבורה כי הטלת צו של"צ משמעותי על הנאשם יהיה עדיף על פני תקופה קצרה של מאסר בדמות עבודות שירות אשר יחשוף נאשם נורמטיבי, ללא עבר פלילי לחברה עבריינית ללא אופק של שיקום וללא טיפול בגורמים שהביאו להתנהגותו.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט).