נהיגה בזמן פסילה - עבירה שישית ועבר פלילי

העבירה והעבר הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה ועבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח בנגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.

לטענתה, מיתחם הענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה פעם שנייה מתחיל מ-6 חודשים כאשר במקרה דנן קיימת עבירה נלווית שנעברה בפעם השישית המצדיקה החמרה עם הנאשם.

העונש בתוך מיתחם הענישה נקבע בהתאם לעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, להרשעות בעבירות דומות, משך תקופת הפקיעה, סוגיית הסדרת הרשיון וכן בהיתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

...

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 6 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 4849-12-17 ביום 16.1.2019 באופן שחציו יופעל בחופף וחציו במצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 4849-12-17 ביום 16.1.2019 לריצוי באופן מצטבר.

טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וכן את העובדה שמדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם השישית.

כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.05.05): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת היתייחסות של ביזוי החוק וצוי בית המשפט". וגם ברע"פ 2221/11 הראל נ' מ"י (פורסם בנבו, 24.03.11) ציין בית המשפט, כי: "נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו בכביש". יש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.01.11)).

...

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 4277-12-19 ביום 04.03.20 לריצוי באופן חופף.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רשיון למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים 4277-12-19 ביום 04.03.20 לריצוי באופן מצטבר.

מידת הפגיעה הנה חמורה נוכח העובדה כי זו הפעם השישית בה הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בעת שביצע העבירה, נימלט הנאשם מריצוי מאסר בפועל, שהוטל עליו בגין עבירות פליליות ועבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ואולם, נוכח העובדה כי הפסילות שהופרו הנן ישנות בזמן ולא בוצעו בהן הפקדות, חרף העובדה שהנאשם נשפט בעברו בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, (ובעניין זה, הצדק עם ב"כ הנאשם כי, ככל שהיו מבוצעות הפקדות, הרי שהיו מסתיימות), אציבו בשליש העליון של המיתחם ולא בקצהו.

...

מקום בו אין די בעונש של פסילה בכדי להרחיק הנאשם מנהיגה, אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש בדמות הרחקתו מהחברה.

בעניין זה, אינני מקבלת את הטענה לפיה שמיעת הראיות היתה הכרחית לצורך זיכויו של הנאשם מעבירה של נהיגה כשאינו מורשה לסוג, שכן, שמיעתם של העדים לא נגעה בסוגיה זו והגנת הנאשם כלל לא התמקדה באישום זה. בשקלול כל הנסיבות, נוכח העובדה כי מדובר בעבירה החוזרת, בפעם השישית, היה מקום להציב הנאשם בקצה העליון של מתחם העונש.

לאחר שלקחתי בחשבון את כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן, הנאשם הורשע ב-5 הרשעות פעמים קודמות בעבירה של נהיגה בשיכרות כך שזו הפעם השישית בה הנאשם נוהג בשיכרות.

ברע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12): " עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...". באשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה.

בעברו של המשיב 4 הרשעות קודמות של נהיגה בזמן פסילה וכן הרשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעה.

...

דיון והכרעה בעניין להפעלת סעיף 40א לפקודת התעבורה סעיף 40א.(א)(1) לפקודת התעבורה קובע כך: פסילה בשל הרשעות חוזרות 40א.  (א)  (1)   הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;  (ג)   בית המשפט רשאי – (1)   בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; כאשר נאשם מבצע עבירה מאלה המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה בתוך תקופה של 10 שנים, ב – 3 גזרי דין נפרדים, הרי שעל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש פסילה "לתקופה שלא תפחת מעשר שנים". יחד עם זאת, סעיף 40א(ג)(1) מאפשר לחרוג מפסילת המינימום במקרה בו "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". על פי סעיף 40א לפקודת התעבורה והפסיקה שניתחה סעיף זה, על הנאשם להיות מורשע ב 3 גזרי דין שונים בתוך תקופת 10 שנים בעבירות המנויות.

לאור כל זאת, אני קובע כי יש מקום לפסול את הנאשם לתקופה של 10 שנים, וזאת לפי סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה.

סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל אני דן את הנאשם לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים החל מיום מעצרו.

יפים בהקשר זה דברי כב' השופט לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן (8.5.07): "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי 'מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו ... דינו – מאסר שלוש שנים'". על כן, נקבע בפסיקה עניפה, כי על בתי המשפט להטיל בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה ענישה מחמירה, לרבות עונשי מאסר בפועל; ובעניין אבו לבן הנ"ל נקבע, כי אין מניעה להטיל עונש של מאסר בפועל בגין עבירה זו, גם על מי שלא תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי (ראו גם רע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12)).

בנסיבות המתוארות לעיל, הרשעת הנאשם בעבירה שישית של נהיגה בזמן פסילה בפרשה שבפני ביום 1.10.23 (עבירה שביעית של נהיגה בפסילה מיום 16.6.23 נמחקה מכתב האישום) מייצרת מצב בו בעשר השנים האחרונות לפני מועד ביצוע העבירה בפרשה זו (1.10.23) כבר הורשע הנאשם חמש פעמים בעבירה על סעיף 67 בפקודת התעבורה.

נוכח תקופת המאסר המוסכמת בין הצדדים – 16 חודשים של מאסר בפועל, ובשיקלול לקיחת האחריות המלאה של הנאשם, תיקון כתב האישום, נורמאטיביות הנאשם מהפן הפלילי ה"קלסי", נורמאטיביות משפחתו, גילו הצעיר והיותו אב ל-4 ילדים אותם הוא מפרנס מעבודה מסודרת, ובהנתן שלפני הנאשם ריצוי של שנות פסילה ארוכות כתוצאה מיגזר הדין הקודם שניתן כנגדו בבית המשפט השלום לתעבורה מרכז, שוכנעתי כי פסילה לצמיתות עשויה להיות בלתי מידתית, וככל שיפסל הנאשם למשך 12 שנים נוספות במצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגדו, לא תהיה עוד סכנה מהמשך נהיגתו אם ירצה את מלוא תקופת הפסילה המצטברת ללא נהיגות נוספות בזמן פסילה.

...

נוכח תקופת המאסר המוסכמת בין הצדדים – 16 חודשים של מאסר בפועל, ובשקלול לקיחת האחריות המלאה של הנאשם, תיקון כתב האישום, נורמטיביות הנאשם מהפן הפלילי ה"קלאסי", נורמטיביות משפחתו, גילו הצעיר והיותו אב ל-4 ילדים אותם הוא מפרנס מעבודה מסודרת, ובהינתן שלפני הנאשם ריצוי של שנות פסילה ארוכות כתוצאה מגזר הדין הקודם שניתן כנגדו בבית המשפט השלום לתעבורה מרכז, שוכנעתי כי פסילה לצמיתות עשויה להיות בלתי מידתית, וככל שיפסל הנאשם למשך 12 שנים נוספות במצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגדו, לא תהיה עוד סכנה מהמשך נהיגתו אם ירצה את מלוא תקופת הפסילה המצטברת ללא נהיגות נוספות בזמן פסילה.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 12 שנים.

הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.