נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה

בגין מעשים אלו יוחסו למשיב 2 עבירות של קשירת קשר לעשות פשע – לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ס-1977 (להלן: "החוק"), שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא חדא – לפי סעיף 413ו' סיפא לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק, שתי עבירות של גניבת רכב בצוותא חדא – לפי סעיף 413ב' לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק, החזקת מכשירי פריצה בצוותא חדא – לפי סעיף 409 לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק, נהיגה בזמן פסילה – לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 והיזק לרכוש במזיד – לפי סעיף 452 לחוק.

...

נחה דעתי, לצורך השלב בו אנו מצויים, כי המשיב 2 נחקר ביחס לגניבת רכב ואף הוטח בו, בשתי חקירותיו, החשד כי יחד עם אחרים גנב כלי רכב בגבעה הצרפתית וכן נשאל ספציפית ביחס לרכב טויוטה.

בשים לב לכל האמור, אני קובעת קיומן של ראיות לכאורה ברף הנדרש לשלב זה. ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ד, 14 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

סופו של יום, בית משפט קמא בגזר דין מפורט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים בפועל והפעלה של מאסר על תנאי בתיק אחר של 3 חודשים, סה"כ ירצה הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו ; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה או נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים; פסילה מלנהוג ו/או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים בפועל והפעלה בחופף ו/או במצטבר לפסילה בפועל בתיקים אחרים, כך שנפסל בפועל למשך 5 שנים ; פסילה מלנהוג ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי ותשלום קנס בסך 500 ₪.

...

לרוב הענישה הראויה לעבירה של נהיגה בזמן פסילה כוללת בחובה גם מאסר בפועל (רע"פ 7612/13שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (18.3.14); דבר הנכון ביתר שאת באשר למורשעים בעלי עבר תעבורתי מכביד, וביחוד כאלה שעומד ותלוי נגדם מאסר מותנה בגין אותה העבירה (רע"פ 5638/13 נכפולגר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.1.2014); רע"פ 321/14 סלאמה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.01.2014); רע"פ 10424/06 לודוויה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.2.07)).

להמחשת האמור לעיל יפים הדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל ( 26.05.2005): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר במערער המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור" כמו כן נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה (ז).

מכל האמור לעיל, האיזון שערך בית המשפט קמא בין שיקולי הענישה השונים הינו ראוי, והעונש שהושת על המערער הולם –ומשקף איזון נכון בין חומרת העבירות, העבר התעבורתי של המערער, האינטרס הציבורי והערכים המוגנים, כן כלל הנתונים לרבות נסיבותיו האישיות.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת שלושה תושבים זרים או יותר לפי סעיף 12 א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה") וכן בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א-1961.

...

לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים של הנאשם, אינני סבור שיש להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, וודאי שלא כאשר במצב הדברים שנוצר, למעשה יופטר הנאשם מעונש כמעט כליל.

אני מורה על הפעלת פסילה מותנית למשך 3 חודשים שהוטלה על הנאשם בתת"ע 9156-11-19 בגזר דין מתאריך 28.06.20 על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות על סך 3,000 ₪ שהוטלה על הנאשם בתת"ע 9156-11-19 בגזר דין מתאריך 28.06.20 על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית בעבירות נטילת רכיב חיוני לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, תשע"ט- 2019 (להלן – חוק שירותי תשלום); שימוש ברכיב חיוני לפי סעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום; נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא) לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן – פקודת התעבורה); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; וקבלת נכס שהושג בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – חוק העונשין).

...

בעניין עבירות הרכוש אציין כי מדיניות הענישה בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע מחמירה ובהקשר זה צוין כי "בית-משפט זה הדגיש מספר פעמים, כי קבלת רכוש גנוב, שהושג בדרך של פשע, היא מעשה, שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע, שבאמצעותו הושג הרכוש (ע"פ 201/71, בעמ' 192). קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא".(ע"פ 384/80 מדינת ישראל נ' בן ברוך, (27.11.2008); וראו גם ע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל (5.3.2013)).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 14 חודשים.

בהתאם להוראות סעיף51י(א)(1) לחוק העונשין, עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל בתיק פ"ל 5974-03-20 הופסק ואני מורה שהנאשם יישא מתוכו 5 חודשים במצטבר לעונש אותו הטלתי והיתרה בחופף.

בגין הודאתו בעובדות אלה, הורשע המערער בעבירות בנשק לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וסעיף 29 לחוק; סיוע לירי מנשק חם, לפי סעיף 340א(א) וסעיף 31 לחוק; סיוע להיזק בזדון, לפי סעיף 452 וסעיף 31 לחוק; נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

...

המשיבה, מצדה, סומכת ידה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור על נספחיו ובתיק בית המשפט המחוזי, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים בדיון שנערך לפנינו, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות – וכך אציע לחבריי שנעשה.

אשר לטענת המערער לפיה לא הורשע בעבירה של ירי באזור מגורים, ועל כן לא ניתן היה להביא נסיבה זו בחשבון – הרי שדינה להידחות.

סוף דבר – אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.