מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נדחתה תביעה נזיקית כנגד בעל בגין ילד שנולד לו מחוץ לנישואין

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה, צוין עוד כי מכתב התביעה עולה שהאשה הגיעה לארץ לבדה טרם הנישואין במטרה להכיר גבר יהודי דתי, וכי במשך כל תקופת ההכרות עם האיש, אשר קדמה להחלטתם להנשא, היא שהתה בארץ לבדה, הרחק מבני משפחתה שחיו מחוצה לה. בנסיבות אלה, כך נקבע, לא ברור כלל כיצד יכול היה האיש להציג מצג שוא בפני החמות באשר לנטייתו המינית או להונות אותה בכל התקופה שקדמה לנישואין.
בית המשפט לעינייני מישפחה ציין ביחס למבחן הראשון כי מטענות האשה עולה כי בין בני הזוג היתקיימו חיי אישות נורמאטיביים ונולדו להם ילדים, ומשכך כלל לא ברור שאף אם האיש הסתיר את נטייתו המינית, הדבר עולה כדי "מום גדול". בהתייחס למבחן השני, צוין כי נראה שהוא מתאים יותר לענייננו, וכי מכתב התביעה עולה כי האשה לא הצביעה על נזק ישיר וברור שניגרם לה, אלא לכל היותר על שברון לבה עקב אכזבתה מחיי הזוגיות.
על רקע האמור, נשללה האפשרות להגיש תביעות נזיקין של בן זוג נגד רעהו, ואף תביעות שעילתן אלימות בתוך המשפחה לא נדונו בבתי המשפט בשל התפיסה של "פרטיות המשפחה", וההנחה שלפיה בני זוג הם חלק מיחידה משפחתית אחת ו"אדם לא מבצע עוולה כנגד עצמו" (ראו: יובל סיני ובנימין שמואלי "'הגיעו מים עד נפש' דרכי היתמודדות עם היתעללות בבן־זוג ‏בדיני הנזיקין, בדין הפלילי ובדיני המשפחה: הצעת מודל ‏חדש־ישן" מאזני משפט ו 273, 279-278 (התשס"ז) (להלן: סיני ושמואלי)).
כך לדוגמה, בבתי המשפט לעינייני מישפחה נדונות תביעות נזיקיות בשל סרבנות גט, גירוש אשה בעל כרחה ועוד (ראו: ע"א 245/81 סולטאן נ' סולטאן, פ"ד לח(3) 169 (1984); ע"א 1730/92 מצראווה נ' מצראווה (29.3.1995); תמ"ש (ת"א) 64901/96 פולק נ' פולק (23.9.2001); סיני ושמואלי, בעמ' 281; יחיאל קפלן "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט בישראל לאור עקרונות המשפט העברי: מחילוקי דיעות בין בית המשפט לבית הדין לפשרה המשכינה שלום" מישפחה במשפט ו-ז 263 (2014-2013)).
מכל מקום, וכאמור לעיל, הכרעתנו תחומה לנושא הנידון לפנינו: דחייה על הסף של תביעות חוזיות או נזיקיות המבוססות על אי-גילוי נטייה מינית, או אמונה ומחויבות דתית, בטרם הנישואין, משקולי מדיניות משפטית כמפורט לעיל.
...
מטבע הדברים, על מנת להגיע לכלל מסקנה כי פלוני הציג 'מצג שווא' בהקשרים הללו, דרושה קביעה 'עובדתית' לגבי מצב הדברים האמיתי בנוגע לנטייתו המינית או לאמונתו הדתית, בניגוד להצגתו את עצמו כלפי חוץ.
אולם סבורני כי אם נאפשר בירור של תביעות נזיקיות וחוזיות כאמור, ולוּ למען ניתן יהיה ליתן סעד באותם מקרים מועטים של הטעיה מכוונת, בסופו של דבר יֵצא שכרנו בהפסדנו; במישורים הללו, המחיר החברתי שנשלם כתוצאה מבירור תביעות שאין בהן ממש, בהינתן הפגיעה שמסב ניהול הליך משפטי שכזה כשלעצמו – עולה על התועלת שתצמח מדיון באותם מקרים נדירים.
משכך, כחברי השופט ע' פוגלמן, אף אני סבור כי בנקודת הזמן הזו מוטב שייוותר העניין בצריך עיון, ונכון יהיה לצמצם את הכרעתנו לשאלה שהובאה לפנינו.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לבני הזוג נולדו במהלך חיי הנישואים 3 ילדים, ר' ע' וא'.
כידוע, בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28/5/2012) קבע בית המשפט כי להוריו של יילוד שנולד עם מום עשויה לעמוד עילת תביעה כנגד הצוות הרפואי אשר ברשלנותו לא אבחן את המום ולא העמיד בפניהם את האפשרות להפסקת ההיריון.
הקושי העקרי מתעורר באותם מקרים בהם בית המשפט הדן בתביעת הנזיקין אינו דן ברכיבי הנזק השונים אלא קובע סכום פיצוי גלובלי, בין מחמת שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה ובין מחמת שבית המשפט מאשר הסכם פשרה שהושג בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט.
במצבים שכאלו מורה בית המשפט העליון כי על בית המשפט "לחלץ" מתוך סכום הפצוי הכולל שנפסק את סכום הפצוי המשקף את גובה הפסד ההישתכרות (נציין כי בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בדנ"א 1996/19 קוגן נ' ב.ת.ב בעינייני תעשייה באר שבע בע"מ (11/1/2021)).
כיצד מיישמים הילכות אלו על פסיקת פיצוי בתביעת ההורים לפצוי בגין הרשלנות באיבחון מומים ביילוד? ראינו כי בהילכת המר, ע"א 1326/07 הנ"ל, נקבע כי הורי היילוד זכאים לפצוי בשל הנזק הלא ממוני שניגרם להם, בשל הפגיעה באוטונומיה ובשל ההוצאות העודפות שנגרמו להם בשל צרכי הקיום של היילוד בעל המום (שם; וכן ע"א 1326-07 המר נ' עמית, פסקה 6 (21/5/2014); ע"א 2600/09 מכבי שירותי בריאות נ' נ' ס' (10/11/2013)).
...
בהיעדר ראיה על נזק שכזה, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.
החייב מסכים כי סך זה יופחת מכספי הפיצויים המגיעים לו. הואיל והגעתי למסקנה כי לקופת הכינוס אין זכויות בכספי הפיצוי, אין מקום להידרש לטענות המנהל המיוחד בעניין חוב המזונות.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה בזה כי סך של 140,000 ש"ח מתוך כספי הפיצויים שהתקבלו בעקבות פסק הדין בתביעת הנזיקין יועברו לל' לסילוק חוב החייב על פי סעיף 18.1 להסכם הגירושין.

בהליך תמש (תמש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

פסק דין זה מסיים הליך משפטי שנמשך למעלה מחמש שנים, שנים ארוכות ולא פשוטות, במהלכן טען התובע כנגד הנתבעת טענות קשות, בעילות נזיקיות, כאשר טען כי נגרמו לו נזקים נפשיים בשל נתק בינו ובין ילדיהם המשותפים של הצדדים, שכבר היו בגירים במועד הגשת התובענה וכאשר נטען כי הנתבעת אחראית לנתק זה. הלכה למעשה התברר כי מדובר באדם שמתמודד עם מצב נפשי ואישיותי מורכב, מוקדם למועד בו בכלל הכיר את הנתבעת, אין לו כל קשר עם ילדיו מנישואיו הראשונים, לאשה אחרת, עוד קודם להיכרותו עם הנתבעת ובפועל הנתק שלו מילדיהם המשותפים של הצדדים נגרם עקב היתנהלותו ומעשיו כלפיהם בגין חלקם אף הורשע בדין וריצה עונש מאסר.
כבר כעת ייאמר כי התביעה נדחתה ולמרבה הצער עצם נהולה, באופן בו נוהלו הדברים ע"י התובע, גרם לנתבעת נזקים כבדים, לא רק כספיים וכן לצערי אף הוכח כי לתובע אין כל ענין אמיתי בקשר עם ילדיו, וניהול ההליך לא נועד לשנות משהו במציאות חייו, אלא נועד להמשיך מסכת היתעללות נפשית ורגשית רבת שנים בנתבעת עצמה.
התובע מתאר את השתלשלות העניינים בסבב הקודם של ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים וטוען כי מאז הפירוד (שנת 1999 ) ועד למועד הגשת תביעתו, הוא לא ראה את ילדיו, למעט מפגשים בודדים שהתקיימו במרכז הקשר בשנת 2002 , בפקוח עו"ס. התובע טוען כי למעט הביקורים שהתקיימו בפקוח עו"ס, לא היתקיימו ביקורים נוספים מחוץ למרכז הקשר ולמעשה הוא לא ראה את ילדיו משנת 1999 ועד למועד הגשת כתב התביעה ובכלל.
הוראה מיוחדת, המתייחסת לתקופת ההתיישנות בתביעות שעניינן עוולה נזיקית, 2) לפקודת הנזיקין וזו לשונה: ) נקבעה בסע' "לענין תקופת היתיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת
לסיכום, השתכנעתי כי אירועים טראומתיים שהתובע חווה במהלך חייו, יחסים משפילים עם בנות זוג, לפי הרגשתו, ניסיון אונס במהלך השרות הצבאי, מראות של חלקי גוף קטועים במלחמת יום הכיפורים, ניסיון אונס בבית המעצר לאחר שנעצר בגין חטיפת ילד על ידו ותאונת דרכים, מבנה אישיותו וניהול מערכות היחסים בעייתיות עם בנות זוג, כמו גם עם ילדיו ממערכת נישואין קודמת, לכל אחד מאלה השפעה על מצבו הנפשי של התובע ולא ניתן להעריך מידת תרומתו של כל מרכיב ומרכיב על מצבו הנפשי העכשוי, כמו גם לא ניתן לקבוע כי דוקא הנתוק מילדיהם של הצדדים הוא מרכיב בעל השפעה רבה יותר מהניתוק משני ילדיו מנישואיו הראשונים.
במקרה דנן לא הוכח כי האם הסיתה את ילדיי הצדדים כנגד התובע ודוקא הוכח ההיפך - כי סרבנות הקשר נגרמה כתוצאה מהיתנהגות התובע כלפי ילדיו ובגין מעשי אלימות והיתעללות רגשית שביצע כלפיהם ישירות.
...
לסיכום, השתכנעתי כי אירועים טראומתיים שהתובע חווה במהלך חייו, יחסים משפילים עם בנות זוג, לפי הרגשתו, ניסיון אונס במהלך השירות הצבאי, מראות של חלקי גוף קטועים במלחמת יום הכיפורים, ניסיון אונס בבית המעצר לאחר שנעצר בגין חטיפת ילד על ידו ותאונת דרכים, מבנה אישיותו וניהול מערכות היחסים בעייתיות עם בנות זוג, כמו גם עם ילדיו ממערכת נישואין קודמת, לכל אחד מאלה השפעה על מצבו הנפשי של התובע ולא ניתן להעריך מידת תרומתו של כל מרכיב ומרכיב על מצבו הנפשי העכשווי, כמו גם לא ניתן לקבוע כי דווקא הניתוק מילדיהם של הצדדים הוא מרכיב בעל השפעה רבה יותר מהניתוק משני ילדיו מנישואיו הראשונים.
דין תביעה זו להידחות על כל רכיביה.
עפ"י תיאורי התובע, חייו היו אומללים מתחילתם, כאשר לא זכה לטענתו לאהבת אם וחווה מערכות יחסים משפילות ואולם מה בין כך ובין הנתבעת? מה חטאה הנתבעת שהיא צריכה לשלם את מחיר חייו האומללים של התובע? כיצד אדם יכול לטעון בגין עילה של "אובדן שירותי בן", שעה שאיננו מבין את תפקידו וחובותיו כאב ופועל כנגד ילדיו במעשים קיצוניים מבעיתים? בהמשך לאמור ובכל הנוגע לחיוב בהוצאות המשפט, מצאתי לציין כי כבר בשלבים המוקדמים של ניהול ההליך מצא בית המשפט להסב את תשומת לב התובע לסיכויי ההליך, על מנת למזער נזקים שייגרמו לשני הצדדים, כאשר לא היה ספק כי שני הצדדים במצב נפשי ופיזי ירוד וכן שניהם במצב כלכלי גרוע ביותר.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפני תובענה נזיקית, לפצוי בגין ניזקי גוף ונפש שהגישו התובעים כנגד הנתבע, בגין היתעללות מינית כלפי אישתו לשעבר, והיתעללות פיזית ונפשית כלפי שלושת ילדיו הקטינים וכלפי בנו הבגיר, לאחר שהורשע בפס"ד פלילי חלוט בגין עבירות מין ואלימות במשפחה.
מנישואים אלה נולדו להם התובעים - 7 2005 ,2003 , 4 ילידי ו - 1998 בהתאמה (יצויין כי בעמ' 1 לפרוטוקול בד"ר מיום 1.11.15 צויין כי לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, ארבעת התובעים ובן נוסף שהיה באותה העת בגיר).
אכן, בבית המשפט לעינייני מישפחה על בעל דין לתמוך טענותיו העובדתיות שפורטו בכתב התביעה בתצהיר (תקנה 258 ח (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 .
בכתב האישום תואר כי בל"ג בעומר בשנת כעס הנתבע על כך שהאם וח' דיברו במהלך ארוחת שישי בנגוד לכללים, ובמהלך ויכוח עם האם בבוקר שלמחרת בעקבות "הפרת הכללים", שבר הנאשם כסא בפינת האוכל, ניפץ עציצים מחוץ לבית ועיקם את דלת הבית לאחר שניסה לפותחה בחוזקה.
אני דוחה את טענת הנתבע לפיה העובדות שבהן הורשע הנתבע, אינן מבססות עוולת תקיפה כנגד התובעת מס' 5, שכן לטענתו הנתבע הורשע בתקיפת הילדים בלבד.
...
בחינת נסיבות המקרה שבפני לאור כלל מעשה בית דין, על שני ראשיו מובילה למסקנה ברורה כי אין ממש בטענת הנתבע: הנתבע צירף פרוטוקול הדיון מיום 01.11.2015 בבית הדין הרבני, בו ציינו הצדדים את הסכמותיהם בעניין המזונות, המשמורת וחלוקת הרכוש, אשר נכרכו בתביעת המזונות.
מטעמים אלה אני דוחה את טענת הנתבע לקיומו של מעשה בית דין.
נזק לא ממוני שגרם בן זוג אחד למשנהו נוכח מעשה אלימות שנקט כלפיו, תומכת אף היא במסקנה, לפיה המגמה היא להעלות את רף הפיצוי בגין נזק לא ממוני.
₪ לתובעת 5 סך 65,000 סוף דבר: 56 .
אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם כדלקמן: 18 .

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

** מנישואים אלו נולדו לצדדים ארבעה ילדים: ש' ש' ילידת 2001.
טענות הצדדים: טענות האיש/התובע: האיש סולק מביתו בשנת 2017, ומאותו המועד נאלץ להתגורר מחוץ לביתו ולנוע בין ***** ל****, תוך שהוא ישן אצל קרובי משפחתו ומנוכר מילדיו.
בפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מיום 17.1.2018 עלה, בין היתר, כי האיש מתגורר בבניין מפואר ב****, בנגוד לטענתו, כי נאלץ להתגורר כדלפון חסר כל, אצל אחותו ב****: "הבעל זן את אחותו סך 1,000 ₪ כל חודש כבר חצי שנה. הוא כתב שגר אצל אחותו בחינם ב****. יש דו"ח חקירה, שהבעל גר בבניין מפואר ב****, עם רכב, בנין עם בריכה וחדר כושר, הוא סוחב סלים עם אישה לדירה וכן רוכש בגדים...בית הדין לא התרשם כי לבעל אין פוטנציאל הישתכרות. לטענת האם (שכרה חוקר פרטי), האב מתגורר כיום בבית יוקרתי. האב לא הכחיש נתון זה...בית הדין לא יאות לקבל מצב כי האב מיתחמק עתה מלשלם את מזונות ילדיו בכלל ותולה יהבו בקיזוז חובו מתוך חלקו בדירה, שהרי הילדים צריכים לאכול בסופו של יום...". בדיון שנערך בפניי ביום 19.11.2019, הצהיר ב"כ התובע כי גם מרשו הבין שחזרתו לדירת הצדדים מנוגדת לטובת הקטינים נוכח הקונפליקט השורר בין הצדדים: "...מרשי רצה לחזור לדירת המגורים, אבל שקלנו את הדברים. ומתוך טובת הקטינים, זה שהאיש לא יחזור לדירת המגורים ולכן צריך לשמור על זמני השהות...". בהמשך אותו הדיון ציין ב"כ התובע שמרשו "חפץ לחזור" באותו יום לדירת הצדדים וב"כ הנתבעת ציינה במפורש כי "אף אחד לא מונע מהתובע שימוש בדירה, מבחינתנו שישוב להתגורר בדירה בכל עת". ברם, בדיון שנערך ביום 26.2.2020, התברר כי ניסיון האיש לשוב לדירת הצדדים כשל.
עם זאת, עיון בתובענה הנזיקית אשר הוגשה מטעמו כנגד **** ה***** בו עבד, מעלה כי נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 41% (!) המזכה בגימלה נכבדה מאת המל"ל, וזאת החל מה- 1.1.2014.
טענת האשה, לפיה יש לנכות את המחצית בה חב האיש – 325,000 ₪, מהחלק המגיע לו ממכירת דירת הצדדים, תוך שהיא תהיה אמונה על עריכת ההחזר לעזבון אביה, נדחית; הכספים המגיעים לעזבון אבי האשה, יש להשיב לעזבון עצמו ולא לאשה, שכן כלל לא הוברר האם האשה נמנית על יורשי אביה ואם כן, באיזה חלק.
עם זאת, ומאחר והילדים (3 מתוך ה-4 עדיין קטינים) מתגוררים עם האשה, ולאור אמרות בית הדין הרבני וסכומי המזונות אשר נקבעו, תקבל האשה זכות ראשונים לרכישת חלקו של האיש בדירת המגורים וזאת למשך 120 ימים.
...
סוף דבר: יש לנכות מחלקו של האיש בדירה המשותפת את הרכיבים הבאים: הסכום אשר נפסק לחובתו בחוות הדעת האקטוארית בסך 62,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.2018 ועד היום; סך של 10,000 ₪ מתוך פיצויי הנזיקין שנפסקו לטובת האיש בגדרי הסכם הפשרה; חלקו של האיש בהלוואה שניתנה על-ידי אבי האישה (מחצית הסכום), בכפוף להערות ביחס למתווה מוסכם.
לא שוכנעתי כי יש להמתין עם פירוק השיתוף בדירה עד למתן ההכרעה בתביעת הכתובה של האישה.
היות והאישה מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי ונוכח התוצאה אליה הגעתי וכל המפורט דלעיל, הנני מחייבת את האיש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו