אדרבה, ניתן לטעון, כי החלטה המורה כי עדותו של נתבע תישמע רק בדרך של חקירה ראשית, ללא יכולת לתובע לחוקרו בחקירה נגדית, דומה יותר במהותה לחריג שעניינו "דחיית בקשה לזימון עד", מאשר להחלטה אד-הוקית, לגבי שאלה כזו או אחרת המוצגת לעדים, הבאה בגדריו של הכלל.
בת"צ (מחוזי מרכז) 11008-04-10 רשף נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ (14.02.2011; השופטת מ' נד"ב), הוסיף וציין בית המשפט המחוזי, כי כ'תמונת מראה' לחקירתו של העד אך בחקירה ראשית, על-ידי ב"כ של מי שזימנוֹ לעדות, ב"כ הצד שכנגד – שעשוי אף להיות ב"כ של אותו עד עצמו, ככל שעסקינן בבעל הדין עצמו שנקרא להעיד ליריבו – יהיה רשאי לחוקרו בחקירה נגדית, כפי שהוא זכאי לחקור בחקירה נגדית כל עד שזומן על-ידי הצד השני.
עתה, בעקבות ה'תרגיל' הדיוני, נאלץ אריה לזמן את יחזקאל כעד מטעמו, ובכך 'סוכלה' חקירתו הנגדית של יחזקאל על-ידי ב"כ של אריה.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשת הרשות לערער, בתשובות לבקשה, בתגובה לתשובות, בנספחים הרבים שצורפו להן, ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, החלטתי, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
לאחר שעיינתי בהשלמה של חברי, השופט י' עמית לחוות דעתו, מטעמים מעשיים וכדי שתצא תחת ידינו, בפסק דין זה, הלכה, הנני מצרף את דעתי לדעתו לעניין האופן בו ימשיך להיחקר בעל הדין שכנגד או עד המזוהה עמו, לאחר שייחקר בחקירה נגדית על ידי בעל הדין שזימנו להעיד.
בהתאם לאמור הנני מסכים כי דין הערעור להתקבל.
הערעור מתקבל אפוא במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר יקבע מועד לדיון הוכחות, שבו יתאפשר לב"כ של אריה לחקור את יחזקאל בחקירה נגדית.