נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אלטושלר שחם בגין הסתרת מידע

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 18096-09-15 דדון נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ לפני כבוד השופט מגן אלטוביה תובעים דולב דדון ע"י ב"כ עו"ד איל גולדנברג נתבעים אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רונן עדיני ואפי שאשא פסק דין

לטענת המשיבה, הפגיעה הנטענת היא לכל היותר "פגיעה מזערית" במובן האישי והקבוצתי והיא בגדר de-minimis שאין מדרכו של בית המשפט לעסוק בו. לעניין תום הלב של המבקש, טוענת המשיבה כי בבקשת האישור פירט המבקש שני מעברי מסלול שביצע בשנת 2013, אולם הוא בחר להסתיר מבית המשפט שלושה מעברי מסלול נוספים שביצע טרם הגשת בקשת האישור, בחלקם נהנה או הרויח המבקש מאבדן תשואת ימי המעבר.

לתשובתה לבקשת האישור, צרפה המשיבה תצהיר מטעם גונן צדיק מיום 7.3.2016, וכך הוצהר על ידי מר צדיק (שם, סעיף 111): "...אולם גם לאחר שהמבקש הציג את תרעומתו כלפי המשיבה והגיש תביעה קטנה, המשיך המבקש לבצע לא פחות מ – 3 מעברי מסלול נוספים, ואף בחר שלא לעזוב את המשיבה, אלא המשיך להיות עמית בקרן ההשתלמות המנוהלת על ידי המשיבה, ואף ביקש להרחיב את פעילותו מולה, כולל הגשת בקשות לקבלת הלוואות כנגד כספי קרן ההשתלמות שלו". בתשובתו מיום 21.5.2016 לא הכחיש המבקש את טענת המשיבה בעיניין המעברים הנוספים ממסלול למסלול, והוסיף כי אחד המעברים נכפה עליו על ידי המשיבה כאשר ביקש לקבל הלוואה.

המבקש לא הכחיש את טענת המשיבה, לפיה דחה את הצעת המשיבה לקבל 287 ₪ פיצוי לפנים משורת הדין בגין מידע לא נכון שמסרו לו נציגי המשיבה, ובמקום זאת דרש לקבל 9,475 ₪ והנחה בדמי ניהול.

סוף דבר משהמבקש כשל מלהראות שלכאורה נגרם לו נזק עקב ההטעיה הנטענת ומשנראה כי בנסיבות העניין המיוחדות תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ובהיתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המבקש, כמפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

...

בסיכום ההחלטה נקבע (שם פסקה 3 ע' 12): "לאור האמור, טענות המבקש בדבר פרשנותה של תקנה 41י נדחית ובהתאם, נדחות כלל עילות התביעה הנסמכות על פרשנות זו.

בסיכומיו מיום 3.9.2017 טוען המבקש (שם, סעיף 78): "כפי שראינו אין מחלוקת כי כל עמית שעובר ממסלול למסלול מפסיד בפועל שני ימי תשואה. עוד ראינו כי המשיבה אינה מגלה לעמיתים בשום שלב ובשום דרך כי נגרעו מהם שני ימי תשואה – גם על כך אין ולא הייתה מחלוקת. לבסוף ראינו כי המשיבה הייתה חייבת לגלות לעמיתים מה יהיו ההשלכות של המהלך של מעבר ממסלול למסלול. ראינו כי מדובר בהטעיה של העמיתים. עניין הנזק שנגרם לעמיתים ברור ואינו דורש הוכחה. הנזק הוא אינהרנטי – התשואה על כספי העמית שנמנעה ממנו". מתחילת הדיון בבקשת האישור טען המבקש כי הנזק שנגרם לו הוא אבדן תשואת ימי המעבר ומהאמור לעיל נראה כי גם בשלב זה המבקש עומד על כך. אלא, שלא שוכנעתי שאפשר לייחס את הנזק מאבדן תשואת ימי המעבר שבמקור ייחס המבקש לעילה שנדחתה בהחלטה מיום 15.12.2016, לטענת ההטעיה.

בהקשר זה, אין מקובלת עליי טענת המבקש, לפיה אין לחייב את העמיתים אשר נהנו מזקיפת תשואת ימי המעבר להשיב את הסכום העודף שקיבלו, ויש לכלול בקבוצה המיוצגת רק את העמיתים שהפסידו מאי זקיפת תשואת ימי המעבר.

סוף דבר משהמבקש כשל מלהראות שלכאורה נגרם לו נזק עקב ההטעיה הנטענת ומשנראה כי בנסיבות העניין המיוחדות תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ובהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המבקש, כמפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 13861-03-09 ספרוני ואח' נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אסתר שטמר המבקשים 1. רות ספרוני 2. ד"ר ברק שנהב שניהם ע"י ב"כ עו"ד י' סבו, עו"ד ר' דרור, עו"ד א' מנצ'ל ועו"ד א' ברעם המשיבים 1. פסיפיקה אחזקות בע"מ 2. אנליסט חיתום והנפקות בע"מ 3. איפקס חיתום וניהול הנפקות בע"מ 4. אלטשולר שחם ניהול חיתום והשקעות בע"מ 5. תמיר פישמן חיתום (1997) בע"מ 6. פ.ר. חקר שוקי הון בע"מ 7. אחריות חיתום (1993) בע"מ 8. י.א.צ. השקעות ונכסים בע"מ 9. א.ס. ברטמן השקעות בע"מ 10. עידית חיתום והנפקות בע"מ 11. ורד דורות חברה לחיתום (1993) בע"מ משיבות 11-2 ע"י ב"כ פישר בכר חן וול אוריון ושות', עורכי דין 12. יוסי אנטורג 13. יצחק גווילי משיבים 13-12 ע"י ב"כ אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' עורכי דין 14. יצחק לביא 15. שלמה ולד 16. יעקב וידר 17. עדי טויסטר 18. מרטין שרמן 19. ענת ברנשטיין-רייך משיבים 19-16 ע"י ב"כ אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' עורכי דין 20. רו"ח אונגר כהן משיב 20 ע"י ב"כ נשיץ ברנדס ושות' 21. יואב ברק 22. NAT EAST HOLDINGS LIMITED 23. שי טוייסטר משיב 23 ע"י ב"כ אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' עורכי דין 24. ארקוטל החזקות בע"מ 25. אפסווינג בע"מ משיבה 25 ע"י ב"כ עו"ד ישי שריד 26. אפרים איצקוביץ' משיב 26 ע"י ב"כ אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' עורכי דין החלטה

הבקשה הוגשה נגד פסיפיקה, נגד החתמים בהנפקה (משיבים 2-11), הדירקטורים של החברה (משיבים 12-19), משרד רואה החשבון שחתם על הדו"חות הכספיים שצורפו לתשקיף (משיב 20), מנכ"ל פסיפיקה במועד התשקיף (משיב 21), בעלת השליטה במועד התשקיף (משיבה 22, NAT""), מר שי טויסטר (משיב 23) שהוגדר "מגרעין השליטה של החברה במועד התשקיף", ארקוטל החזקות (משיבה 24) שהוגדרה "בעלת עניין במועד התשקיף", אפסווינג בע"מ (משיבה 25) שניהלה את ההנפקה ונתנה שירותי ייעוץ לחברה, ומר אפרים איצקוביץ' (משיב 26) שהיה "בעל תפקיד בחברה בעיסקאות ברומניה". תשובות המשיבים לבקשת האישור הוגשו בחודש ינואר 2010, ותגובת המבקשים ביום 2.11.2010.

דיון ק"מ האחרון לפני הדיון בבקשה זו היתקיים ביום 30.1.2012, ולאור עמדות הצדדים ניתנה בו החלטה בזו הלשון: "הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מעוכב, באופן שכל אחד מן הצדדים רשאי להודיע כי הסתיים שלב הבאת הראיות בהליך הפלילי, ויבקש לחדש את ההליך". בקשה כזו הוגשה ע"י ב"כ המבקשים רק ביום 6.10.2014, לאחר שפסק הדין הפלילי האחרון ניתן ע"י בית המשפט העליון בע"פ 1522/12 שלמה ולד נ' מ"י, ביום 27.1.2014.

לנוכח חקירת רשות ניירות ערך שהובילה להגשת כתבי האישום, ניתן לומר שלא זו בלבד שהמידע לא היה בידי המבקשים, אלא גם שלא יכול היה להיות בידיהם אילמלא ההליך הפלילי.

יש לדחות את טענת הרוחב של המשיבים, שלפיה אין לתקן את בקשת האישור ביחס לכל ארוע שאירע לאחר פירסום התשקיף, משום שפרק זמן זה כבר אינו באחריות המשיבים: ברי שאין מדובר באחריותם של המשיבים לאירועים עצמם, ואולם הטענה המרכזית בדברי ב"כ המבקשים היא, כי היה על המשיבים לברר ולבחון ואף למצוא אותם מעשי מירמה, שכן מדובר בבחינה פשוטה של המצגים שהציגה החברה, שזו חובתם של המשיבים.

בפסק הדין נגד מר ולד ז"ל – נקבע כי פרטי עסקת איזבוראן לא היו נכונים, וכך גם כי הוסתר המבנה האמתי של האחזקות בחברה.

...

הלכה היא כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתבי בי דין שיביא לדיון בשאלות שהן השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, אלא אם כן יש בתיקון כדי לפגוע בזכות בעל הדין שכנגד, שאינה ניתנת לריפוי באמצעות תשלום הוצאות.

המבקשים טוענים כי הגם שהעסקה אכן לא פורטה בכתב האישום, נשמעו ראיות לגביה בהליך הפלילי, שאותן הם עותרים להביא גם בהליך זה. הואיל ועסקת פלוישט היא אחת מן העסקאות שבהן עוסקת בקשת האישור, אני סבורה כי תיקון הבקשה ע"י הרחבת הבסיס הראייתי שלה בענין זה רצוי אף הוא.

סיכום אני מקבלת את בקשת המבקשים לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כפי שנתבקשה, למעט צירוף כל המוצגים שהוצגו בהליכים הפליליים.

עקרי בקשת האישור: ביום 10/09/12 הגישה המבקשת נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אשר עניינה הטעה בפירסום של המשיבה את המבקשת ואת שאר חברי הקבוצה המיוצגת, שרכשו טיול באיטליה, המשווק ע"י המשיבה תחת השם "אספרסו כפול", ואשר התאכסנו בעיירה Zane, במלון Hotel Kristal Zane.

על כן, המשיבה מתחייבת כי הגם שנהגה ותמשיך לנהוג כדין, הרי שעל מנת לצמצם מקרים של יצירת פער כאמור, המשיבה תפעל לוודא כי גם בעתיד יימסר ללקוחותיה, טלפונית או בכתב, מידע לעניין מיקום בית המלון המשמש כבסיס יציאה לטיולים מסוג זה. לאחר הדיון המקדמי, כאמור, הגישו הצדדים בהסכמה את בקשת ההסתלקות דנן.

תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת בהקשר של פירסום הודעת הסתלקות, כך: "(ב) הוגשה בקשת הסתלקות, יורה בית המשפט על פירסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצרוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה". יפים לעניין תקנה 11(ב) דבריה של כב' השופטת אגמון-גונן בת"צ 2172-09 דוד מיכאל מימון נ' אלטשולר שחם קופות גמל בע"מ (מחוזי- תל-אביב-יפו) (ניתן ביום 17/02/2013): "תקנה 11(ב) מחייבת, לכאורה, את בית המשפט לפרסם הודעה על עצם הגשת בקשת ההסתלקות, ולהורות על משלוח הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולרגולטור הנוגע בדבר. תקנה 11(ג) מאפשרת לכל אחד מחברי הקבוצה, שבשמה הוגשה הבקשה, או לגורמים המנויים בתקנה, להגיש את עמדתם בעיניין בקשת ההסתלקות בתוך 45 יום. תקנה 11(ב) חורגת, לכאורה, מהוראות חוק תובענות ייצוגיות בשתיים: ראשית, היא מחייבת פירסום הודעה כבר בשלב ההסתלקות, בטרם אישר בית המשפט את ההסתלקות. שנית, היא מחייבת פירסום גם כאשר הבקשה להסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית, בנגוד להוראת סעיף16(ד)(1) לחוק, המתיר לבית המשפט שיקול דעת לגבי הפירסום בשלב ההחלפה, "אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהיתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור". בת"צ 1539/09 ניסן מופקדי נ' סלקום ישראל בע"מ (ניתן ביום 2.10.11), סקר כב' השופט ד"ר ע' בנימיני את הוראות החוק והתקנות הנזכרות לעיל לעניין פירסום בקשר להסתלקות מבקשת אישור.

באשר לאופן שבו יש ליישב בין הסתירה האמורה, הבהיר כב' השופט בנימיני: "אינני רואה דרך לפרש את תקנה 11(ב) באופן המותיר שיקול דעת לבית המשפט אם לפרסם הודעה בדבר הגשת בקשת הסתלקות מבקשת אישור. לשון תקנה 11(ב) ברורה. אך סבור אני כי תקנה11(ב) חורגת מן ההסדר שנקבע בסעיף 25 לחוק המסמיך, ועל כן אין כוחה יפה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בחוק, קרי: האם לפרסם הודעה כאמור בתקנה 11(ב) לחוק. יהיו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי מן הראוי לפעול על פי האמור בתקנה זו, וממילא מצויה הסמכות לכך בידו לפי סעיף 25 לחוק. אך יהיו מקרים בהם יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 25 לחוק, כמו גם שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 16(ד)לחוק, מבלי להזקק לפירסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לחוק". גם בת"צ(ת"א) 15282-02-10 יזרסקי נ' ישרכרט (ניתן ביום 30.1.12) הדגישה כב' השופטת ר' רונן, כי ההחלטה אם לפרסם הודעת הסתלקות אם לאו היא החלטה שנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו גם החלטתה של כב' השופטת נ' מוניץ בת"צ12146-12-11 פורטל נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (ניתן ביום 5.6.12.

כמו כן, לטעמי, סכויי התביעה אינם גבוהים מאחר שהמשיבה ציינה בטפסים, כי אינה מתחייבת ללינה במרכזי הערים וכי תתכן לינה "מחוץ לעיר או באיזור העיר או בעיר סמוכה לזו המצוינת במסלול הטיול". סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומורה על מחיקת בקשת האישור והתובענה ומורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת.

...

באשר לאופן שבו יש ליישב בין הסתירה האמורה, הבהיר כב' השופט בנימיני: "אינני רואה דרך לפרש את תקנה 11(ב) באופן המותיר שיקול דעת לבית המשפט אם לפרסם הודעה בדבר הגשת בקשת הסתלקות מבקשת אישור. לשון תקנה 11(ב) ברורה. אך סבור אני כי תקנה11(ב) חורגת מן ההסדר שנקבע בסעיף 25 לחוק המסמיך, ועל כן אין כוחה יפה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בחוק, קרי: האם לפרסם הודעה כאמור בתקנה 11(ב) לחוק. יהיו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי מן הראוי לפעול על פי האמור בתקנה זו, וממילא מצויה הסמכות לכך בידו לפי סעיף 25 לחוק. אך יהיו מקרים בהם יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 25 לחוק, כמו גם שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 16(ד)לחוק, מבלי להיזקק לפרסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לחוק". גם בת"צ(ת"א) 15282-02-10 יזרסקי נ' ישראכרט (ניתן ביום 30.1.12) הדגישה כב' השופטת ר' רונן, כי ההחלטה אם לפרסם הודעת הסתלקות אם לאו היא החלטה שנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו גם החלטתה של כב' השופטת נ' מוניץ בת"צ12146-12-11 פורטל נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (ניתן ביום 5.6.12.

כמו כן, לטעמי, סיכויי התביעה אינם גבוהים מאחר שהמשיבה ציינה בטפסים, כי אינה מתחייבת ללינה במרכזי הערים וכי תיתכן לינה "מחוץ לעיר או באזור העיר או בעיר סמוכה לזו המצוינת במסלול הטיול". סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומורה על מחיקת בקשת האישור והתובענה ומורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת.

כמו כן, לאור העובדה כי המבקשת נאותה להסתלק מהתביעה ובשים לב לכך כי המשיבה לקחה לתשומת ליבה את הנטען בבקשת המבקשת, אני מאשרת כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך של 2,500 ₪ ובהוצאות שכר טרחה בסך כולל של 11,800 ₪ (10,000 ₪ + מע"מ), כפי הסכמת הצדדים.