נדחו עתירות נגד הקמת טיילת

הערייה הרחיבה את דרך העופל, הקימה טיילת נופית (טיילת העופל), בנתה קירות תמך וכן ביצעה עבודות גינון והקמת עמודי תאורה על חלק מהמקרקעין (סע' 22 לתצהיר מר אביתר כהן).

בהתאם לכך נדחו העתירות במישור האופרטיבי.

כך, כנגד הווקף המוסלמי (אשר התובעת 1 היא חלק ממנו – ראו למשל בסע' 2 לתצהיר מר מוסטפא אבו זאהרה) הוגשה תביעה ע"י הרשות לערכאה זו (ת"א 49044-03-13.

...

מעל הצורך אציין כי אף לו הייתה המסקנה כי לא נתפסה חזקה במלוא שטח המקרקעין וכי על מנת לעשות שימוש במקרקעין נדרשת נקיטת הליך לפי סעיף 8 לפקודה (בערכאה המוסמכת לכך) הרי שספק אם בכך היה משתנה מצבם של התובעים.

מכל מקום, נוכח המסקנה כי החזקה במקרקעין כבר נתפסה הרי שהוראת סעיף זה אינה מונעת את שימוש הנתבעות במקרקעין.

סיכום נוכח כל האמור התביעה נדחית.

כנגד היתר הבנייה הראשון הוגשה על ידי מפלגת הירוקים עתירה מנהלית (עת"מ (ת"א) 11979/09 מפלגת הירוקים נ. ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובנייה ואח').

ביום 12.5.2010 ניתן על ידי פסק דין בעתירה בענין חוף הנכים, בו נדחתה העתירה מהנימוקים שפורטו בו (פסק הדין צורף לתשובת המשיבות 1-2 לבקשה לצוו ביניים, כנספח 2, והוא יכונה "פסק הדין בענין חוף הנכים").

כפי שיפורט להלן, הצדדים התייחסו לפסק-דין בענין חוף הנכים במסגרת נימוקיהם, וגם ועדת הערר הסתמכה על האמור בו. היתר הבנייה לשלב השני של הקמת הטיילת (הוא ההיתר נושא העתירה דנן, שיכונה להלן: "היתר הבנייה"), הוצא על ידי המשיבה 1 (להלן: "רשות הרשוי") ביום 16.5.2012.

...

יחד עם זאת, אני סבורה כי במקרה דנן מדובר בשאלה משפטית לגבי סמכותה של רשות הרישוי במתן היתרי בנייה לאור תוכנית המתאר ורמת הפירוט בה. בשאלה משפטית–פרשנית כזו יכול בית המשפט להתערב, בניגוד להחלטות מקצועיות של גופי התכנון, בהן בית המשפט ממעט להתערב.

סוף דבר - העתירה מתקבלת.

אני קובעת כי היתר הבנייה 20110290 לביצוע עבודות הבנייה בחוף זבולון הוא בטל, וכן כי החלטת ועדת הערר בעררים ביחס להיתר זה היא בטלה.

עוד יצוין, כי בעבר נדחתה עתירה שכוונה נגד החלטה שלא להתיר הקמת סוכה בסמוך לשער המוגרבים (ראו היתייחסות לכך בבג"ץ 4185/90 נאמני הר הבית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מז(5) 221, 274).

מדובר בטיילת ארמון הנציב וברובע היהודי שבעיר העתיקה.

...

שוכנענו כי אין מקום להתערב בהחלטת המשטרה שלא לאפשר שהות ולינה בגן הלאומי לאחר השעה 16:00 במהלך חג הסוכות.

על רקע כל אלה לא מצאנו שיש מקום להתערב בהחלטה עליה מלין העותר.

המבקש 1 הגיש ערר על החלטה זו. ביום 15.12.2008 נדחה הערר על ידי המשיבה 1, ועדת הערר לתיכנון ולבניה במחוז ת"א. ביום 1.2.2009 עתר המבקש 1, יחד עם המבקשת 2, מפלגת הירוקים, לבית המשפט המחוזי נגד החלטה זו. יצוין, כי במסגרת ההליכים חזרו בהן המשיבות מההחלטה להקים גשרון להולכי רגל בטיילת, כך שעיקר הדיון בבית המשפט המחוזי נגע לשאלת הקמת מעלית הגישה וכן לשאלת התאמת התוכניות להוראות חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 ולהוראות חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

...

המבקש 1 הגיש ערר על החלטה זו. ביום 15.12.2008 נדחה הערר על ידי המשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ולבניה במחוז ת"א. ביום 1.2.2009 עתר המבקש 1, יחד עם המבקשת 2, מפלגת הירוקים, לבית המשפט המחוזי נגד החלטה זו. יצוין, כי במסגרת ההליכים חזרו בהן המשיבות מההחלטה להקים גשרון להולכי רגל בטיילת, כך שעיקר הדיון בבית המשפט המחוזי נגע לשאלת הקמת מעלית הגישה וכן לשאלת התאמת התוכניות להוראות חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 ולהוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

דין הבקשה להידחות.

לפיכך, אין מקום להיענות לבקשה למתן סעד זמני לעניין זה. אשר לבקשה לעכב ביצוע של החיוב הכספי באשר להוצאות משפט: לא מצאתי כל בסיס להיעתר לבקשה בעניין זה. מדובר בחיוב כספי שהכלל לגביו הוא שאין להורות על עיכוב ביצועו בשל הגשת ערעור, אלא במקרים חריגים.

סיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

אֵלו הגישו עתירה מינהלית נגד החלטת הועדה (עת"ם 348/01), העתירה נדחתה, היזמים החליטו שלא לקדם את התכנית למתן תוקף, לתכנית לא ניתן תוקף, ולפיכך לא מוקנות זכויות בנייה בשטחהּ.

העותרת טוענת על עוד מספר טעויות בהחלטת ועדת המשנה לעררים: בסעיף 6 להחלטה צויין כי התכנית כוללת רצועת שצ"פ בהיקף של דונם אחד כשבפועל השטח שהוקצה בתכנית לטיילת הוא כאחד וחצי דונם; השטח תואר כבעל יעוד פרטי פתוח ולא צויין בהחלטה כי השטח אמור לעבור לבעלות ציבורית לכשתוקם הטיילת; גובהם של הבניינים איננו 5 קומות מעל מפלס רחוב חי טייב כפי שציינה ועדת המשנה לעררים בהחלטתה, משום שהוועדה המחוזית קבעה בינוי מדורג ממזרח למערב על מנת 'לרכך' את המגע עם השכונה והיער, כאשר בניין אחד יהיה בעל קומה אחת בלבד מעל מפלס הרחוב, השני שלוש קומות ורק הקיצוני והמרוחק מן הרחוב יהיה בעל 5 קומות מעל מפלס הרחוב, כאשר בין לבין חוצצים שני בתי כנסת בגובה דומה; בניגוד לדברי ועדת המשנה לעררים בהחלטתה, כן הוצגה לפניה עמדת מוסדות התיכנון על מחסור חמור בדירות למגורים לציבור החרדי, והוועדה התעלמה למעשה מן התועלת שבתכנית, להתגבר על המחסור בדירות בירושלים בכלל, ובשכונות החרדיות בפרט; ועדת המשנה לעררים טעתה בציינהּ את מטרת התכנית הנדונה להקמת בית אבות, באשר היא נועדה למגורים; השכונה אינה זקוקה לבתי אבות או למוסדות, אלא למגורים; לא נטען לפני ועדת המשנה לעררים על העדר צורך בשטחים פתוחים עבור הציבור החרדי, אלא שכמות השטחים הפתוחים בשכונת הר-נוף נבדקה על-ידי מוסדות התיכנון ונמצאה תקנית ומספקת.

...

הוועדה אכן העלתה שיקולים שעל סמכם ניתן להגיע למסקנה בדבר עדיפות הצורך בשימור שטחים פתוחים, אך בפועל לא שינתה את יעוד המגרש והשאירתו בייעודו כמוסד.

העתירה נדחית.

בהתחשב עם השתלשלות העניינים, ריבוי ההליכים וטיבם, וההחלטות השונות, החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.