נאמר לעובד ללכת הביתה הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

עוד טוענת הנתבעת כי אין כל יכולת פקוח על שעות עבודתו של התובע בשים לב לתפקידו כנהג, ובכלל זה: מתי הוא יוצא וחוזר, דרך הנסיעה, זמן הנסיעה/הגעה, זמן ההמתנה, מתי הוא שב לביתו וכיוצא באלו.

וכאשר המזכירה ציינה בפניו כי אין הוא יכול "להעלם" ולנטוש את מקום העבודה ועליו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, השיב התובע כי הוא לא מתכוון לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת היות והוא כבר התחיל לעבוד במקום אחר, וכן ביקש התובע לקבל מכתב סיום העסקה.

" כך גם בהתכתבויות בווטספ (נספח ה לתצהיר התובע) פנה התובע לנתבעת כדלהלן: "ביום חמישי 4/8/16 פיטרת אותי לאלתר בטלפון בגלל שסיימתי לעבוד מוקדם כי הייתי צריך לקחת את אישתי לחדר לידה, כאשר באותו הערב דרשת שאגיע לקבוץ להחזיר את המשאית והמפתחות של המשאית וכך עשיתי, היום נתנה לי אשתך מכתב פיטורים שקרי לפיו העבודה שלי תסתיים ביום 7/9/16 ולא ביום 4/8/16 יום פיטוריי בטלפון והחזרת המשאית לידיך לפיכך נא תקן את מכתב הפיטורים לתאריך פיטוריי האמתי ביום 4/8/16 ולא לתאריכים השגויים שרשמה אשתך." מנהל הנתבעת לא הכחיש ולא ניסה לתקן את טענת התובע ברישא להודעתו כי ביום חמישי 4.8.16 פיטר את התובע בשיחת הטלפון, אלא השיב כי "אמרתי לך שאני אדבר עם הנהלת חשבונות לבירור העניין לא צריך לכעוס ולכתוב דברים כאלה אפשר לסיים הכל בצורה יפה וללא עלבונות.". בתשובתו אין הכחשה לטענה כי הוא פיטר את התובע בתאריך 4.8.16 בגלל שסיים לעבוד מוקדם כדי לקחת את אישתו לחדר לידה, ולא הכחיש כי הוא דרש מהתובע שיגיע לקבוץ להחזיר את המשאית והמפתחות.

לא עזבתי.

באותו רגע פיטר אותך בטלפון? כן. החזרת לו את המשאית? הלכתי הביתה, שמתי את הציוד שלי בבית, הלכתי לקבוץ, מסרתי לבן שלו את המפתחות והטלפון.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע את התשלומים הבאים בגין רכיבי התביעה להלן: אי-מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו, בסך 5,000 ₪.

הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

עוד טוען התובע כי נימסר לו רק ביום הדיון, בשעה 02:00, כי עליו ללכת לדיון וכי מסר את פרוטוקול הדיון למנהל העבודה מר גנדי ובעת פיטוריו לא נימסר לו כי הדבר היה בגין היתנהגותו בדיון ומכך ניתן ללמוד כי היה ידוע לנתבעת כי אינו קשור לעבירת התנועה הנדונה.

לתובע הובהר כי אינו זכאי לפצויי פיטורים במקרה זה ולאחר השיחה הודיע התובע לחיים שהוא לא עוזב.

באשר לתוכן השיחה שהתקיימה, השיב התובע כי בשיחה "הוא לא אמר לי שאני מפוטר, הוא אמר לי תחשוב אם אתה רוצה להמשיך או שאתה רוצה לעזוב, להשאיר את המפתחות וללכת.

אמרתי שאני רוצה להמשיך, התנעתי את המשאית, אני מגיע הביתה כדי להחנות, מתקשר אלי גנדי ואומר לי "אם אתה לא מחזיר עכשיו את המשאית חיים שולח אליך מישטרה". אז חיים לא אמר לך שאתה מפוטר? אני מסביר שוב.

ומנגד, ערה אני למכתב הממוען לתובע מטעם הנתבעת, עליו חתום חיים, בו מצוין כי התובע הודיע על סיום עבודתו (ר' נספח 11 לתצהיר חיים).

...

באשר לטענת הנתבעת כי התובע לא העביר לידיה סך של 1,222 ₪ שגבה מלקוחותיה, לטעמי דינה להידחות.

לאור כל האמור, לא שוכנעתי כי עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוגבר לצורך הוכחת טענתה כי התובע לא העביר כספים מידי לקוחה לידיה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 5,760 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.5.17 ועד יום התשלום בפועל.

ואכן, עת אין מחלוקת כי ברוק היה מעסיקו הישיר של התובע בתקופה הראשונה, כמו גם בתקופה השניה, ובשים לב כי אין מחלוקת כי הנתבעת – אשר ברוק הוא מנהלה ובעליה, היתה מעסיקתו של התובע גם בתקופה השלישית, ניתן לראות את שלוש תקופות ההעסקה ברצף כאילו מדובר במקום עבודה אחד, זאת לנוכח מיהותה של העבודה אליה נידרש מייד.

נסיבות סיום העסקתו של התובע לטענת התובע, ברוק בא אליו ביום 22.4.2019 בטענות לא מוצדקות ולכן הוא חלק על דבריו, ובלשונו של התובע "דבריי הכעיסו את ברוק שאמר לי כי הוא אינו רוצה בי עוד והורה לי לעזוב את מקום העבודה" (ת/סע' 24).

לגבי יום 27.4.2019 התובע מוסיף וטוען כי "ביקשתי לדעת מה קורה איתי והאם אני יכול לחזור לעבודה. ברוק השיב לי שהוא לא צריך אותי בעבודה וכי עליי לכתוב מכתב בו אני מודיע על התפטרות מהעבודה. כמובן שסירבתי. בתגובה ברוק אמר לי לחכות בבית למכתב ממנו" (ת/סע' 25).

ראשית, תהא אשר תהא הסיבה אשר בעטיה היתרחש הארוע ביום 22.4.2019 (וממילא הסיבות אשר פורטו על ידי הנתבעת אינן מצדיקות שלילת פצויי פיטורים, בפרט ששניים מהאירועים הנטענים היתרחשו ביוני ויולי 2018 ולא נתלבנו קודם לכן), אין חולק כי מאחר שהתובע קלל והעליב את ברוק (ע' 14 ש' 7-11), האחרון הרחיק את התובע ממקום העבודה, ובלשונו של התובע "אמרו לי ללכת הביתה" (ע' 9 ש' 21-22; ש' 29-30).

...

נוכח קביעתנו לעיל בדבר העדר תחולתו של צו ההרחבה בענף הבניין, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

הואיל והנתבעת שילמה לתובע בגין הפרשות פנסיוניות, אין התובע זכאי לסכום נוסף מעבר למה ששולם לו. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 71,166 ₪.

ביום 16.4.18 עבר מר סטאל דרך עמדת הקבלה בה ישבה התובעת ובקש ממנה להכנס לחדרו וכשנכנסה למשרדו אמר לה לטענתה: "אני לא עושה דברים לפי החוק אם את רוצה לקרוא לזה שימוע תקראי לזה שימוע את לא תהיי בחברה יותר, אנחנו רוצים לשנות תדמית של החברה אני רוצה מישהי צעירה וייצוגית". התובעת קיבלה מכתב פיטורים נושא תאריך 2.5.18 בו נכתב כי לאחר שיחה עם מר סטאל מיום 30.4.18 הנתבעת מודיעה לה על סיום העסקה, בעוד שבפועל לטענת התובעת לא היתה כל שיחה במועד זה. לטענת התובעת מי שהחליפה אותה בתפקידה היתה גב' ולריה קירילוביץ שהנה אשה צעירה וייצוגית בת כ-22 שנים, שהחלה את עבודתה בנתבעת בתחילת חודש 5/18.

הפיטורים המיידית שלי הכו אותי בתדהמה, מרוב הלם" גם עיון בחקירתה הנגדית מעלה כי האמור בתצהירה בנידון לא נסתר כלל ועיקר: "ביום 26/04/2018 – את זוכרת את התאריך הזה? ת. כן. ש. גל קרא לך לחדר? ת.הוא לא קרא הוא עבר דרך העמדה, ואמר בואי נשוחח שתי דקות השיחה היתה בחדר שלו. ש.והוא אמר לך שהוא לא שבע רצון מהתפקוד שלך כמזכירה? ת.הוא לא אמר את המילים האלה בכלל ש. אז מה הוא אמר? ת. הוא ישב על הכיסא מאחורה, ואמר שאני לא עושה דברים לפני החוק, אם את רוצה לקרוא לזה שימוע תקראי לזה שימוע, אבל את לא תהי בחברה יותר. אנחנו רוצים לשנות את התדמית של החברה אנחנו רוצים צעירה וייצוגית. אני רועדת מהשקר הזה שאת אומרת... ש. אני מפנה אותך לסעיף 10, את אפילו שמה את זה בציטוט ת. אני באמת זוכרת כי זה פגע לי בנשמה שלי. ש.את לא זוכרת את השמות של העובדים שניהלת להם את היומנים? ת. אני לא אמרתי שלא זכרתי, אמרתי שזה כ - 15 אנשים. ש. נכון שבשיחה הזו גל אמר לך שהוא רוצה שתחשבי בסוף שבוע על הנושא ת. לא. ש. ושביום ראשון תחזרי אליו ותגידי לו מה מתאים לך לעשות בחברה? ת. לא נכון. ש.והוא אפילו אמר לך שתמצאי תפקיד בהנהלת חשבונות? ת. לא אמר לי לא הזכיר לי את זה. אני אמרתי לו כשהוא אמר לי שאני מפוטרת, הייתי פשוט בשוק ובהלם ודאגתי כמו שאני יודעת, אני לבד, אני צריכה לפרנס ואני אמרתי לו שאולי אני יוכל לעשות משהו אחר, ובתוך אותה דקה הצטערתי שאמרתי את זה, כי בן אדם יכול להשפיל בן אדם אם הוא רוצה, אמרתי אני לא יכולה להישאר פה. ש. אז אמרת ביום ראשון שאת לא רוצה יותר לעבוד שם? ת.הוא פיטר אותי. ש.אם הוא פיטר אותך ביום חמישי למה צריך לעשות שיחה נוספת ביום ראשון, אלא אם כן דיברתם על המשך שתנסי למצוא תפקיד אחר בחברה?ת. אני באתי אליו אחרי שישי שבת אחרי שנפל עלי עולמי והיה לי מאוד קשה כל הנושא, לא יכולתי להסתכל עליו, אמרתי לו שאני רוצה ללכת מייד, ביום ראשון אמרתי את זה והוא אמר לי שאני צריכה לעשות חפיפה לחדשה ואחרי זה אני יכולה ללכת הביתה שזו השפלה עוד יותר, לא מספיק צעירה וייצוגית. ש. החדשה לא היתה ביום ראשון שאמרת לו שאת רוצה ללכת? ת. לא. הוא אמר לי שהיא צריכה לבוא החדשה. ש. היא היתה ביום ראשון? ת. לא. ש.מכתב הפיטורין קיבלת? ת. הוא פיטר אותי על זה שאני לא ייצוגית, הוא לא דיבר איתי על עבודה שאני לא הייתי בסדר, זו היתה בהפתעה לא היתה שום שיחה. ש. את יודעת שגל אמר לי בזמן אמת לפני שהגשת את התביעה שבכלל לא התכוונו לפטר אותך? ת. זה שקר ש. והם רצו למצוא לך משהו אחר בחברה כי ארנסט היה חשוב לו לעזור לך ברמה האישית משפחתית. ת. ארנסט לא דיבר איתי מילה לא לפני ולא אחרי הפיטורים" ר' עמ' 9-10 .

כמו כן עיון בתצהירו של מר סטאל מעלה כי הצהיר כי היתה ביום 26.4.18 פגישה בה נאמר לתובעת כי הם שוקלים את המשך תפקידה בחברה: " 17. בהתאם לכך, ביום 26.4.18 (חמישי) לאחר שהגיעו מים עד נפש, נקראה התובעת לשיחה עימי ( להלן: השיחה הראשונה), בשיחה זו הבהרתי לתובעת כי אינני מרוצה מעבודתה בעמדת הקבלה ואנו שוקלים את המשך תפקידה בחברה. עוד ציינתי בפניה כי היא קרוב מישפחה ולכן אני מקיים איתה שיחה מקדימה זו ובנימה אישית ככל שניתן לאור היותה קרובת מישפחה של שותפי. ציינתי כי איני מרגיש נכון לפעול בצורה קרה באמצעות שליחת מייל מקדים ורק לאחריו קיום השיחה. 18. באותו שלב, כלל לא התכוונתי לזמנה לשימוע לפני פיטורים, אלא שקלנו את המשך תפקידה בחברה לרבות העברתה לתפקיד אחר בנתבעת. בשיחה זו ציינה התובעת בעצמה כי היא מאסה בעבודה בעמדת הקבלה ויתכן שהעברת תפקיד תשרת גם את רצונותיה. מחמת החמלה ... לא יכולנו לחשוב על פיטוריה המלאים אלא מציאת חלופות אשר אשר יתאימו לכל הצדדים...." מנגד, עיון בחקירתו הנגדית של מר סטאל מעלה כי תצהירו נסתר בנקודות מהותיות, ומעדותו עולה בשונה מתצהירו כי בפגישה מיום 28.4.21 התובעת פוטרה : "....היא יצאה לסוף שבוע וכאמור חזרה ביום ראשון בבוקר, נכנסה למשרד כימעט בהתפרצות ואמרה "אני רוצה לעזוב, תן לי מכתב עזיבה". הסכמתי כמובן ואמרתי שאשמח לעזור בכל דבר.

ר' עמ' 18-19 זה המקום לציין כי עיון במכתב הפיטורים מעלה כי אין כל תעוד לכל מה שנכתב בתצהירו של מר סטאל ודובר על הפסקת העסקת התובעת ביוזמת הנתבעת.

...

עיון בתלושי השכר מעלה כי אכן הם תואמים להסכמות בהסכם העסקה וכי לשכר התובע התווסף סך של 500 ₪ בגין רכיב אש"ל. לא שוכנענו כשהתובעת הרימה את הנטל להוכיח כי מדובר ברכיב פיקטיבי.

נוכח האמור לא שוכנענו כי בנסיבות אלו יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כאשר התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי העיכוב חל בשל מחדלי הנתבעת וכן לא הוכיחה כי שחררה כספים אלו באיחור בשל כך. יתרה מזאת עיון בנספח ת5 שצורף לתצהיר התובעת מעלה כי מדובר בטופס 161 א' שמולא על ידי התובעת ונחתם על ידי התובעת בלבד ומשכך לא ברור כיצד מילויו באיחור קשור למחדלי הנתבעת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל, ובהתאם תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בסך 35,000 ₪.

היא הסיעה את גב' צפריר ברכבה כאשר התקבלה שיחה מאיריס, מנהלת המשמרת, שדיווחה בתחילת משמרת אחרי הצהרים ביום ראשון שהתובעת צועקת ומדברת לא יפה ושלא ניתן להמשיך לעבוד כך. גב' צפריר ביקשה מהתובעת ללכת הביתה כי לא ניתן לעשות בירור בטלפון, ואין היא יכולה לבקש מדיילות פנים לעזוב את הסניף, כי תפקידן, בין היתר, לסגור קופות.

טענת התובעת כי המתינה בביתה לשמוע את החלטת לילית אינה מתיישבת עם טענתה במכתבה מיום 7.2.17 לפיה נאמר לה כי היא מפוטרת.

בית הדין מציין כי אמנם הנתבעות לא העידו את אהובי שהחתימה את התובעת על ההסכם מיום 16.1.17 וההודעה לעובד מיום 18.1.17, אך משעה שבכתב ההגנה הועלו במפורש טענות בדבר חתימת התובעת על מסמכים, העובדה שהתובעת לא טירחה להכחיש טענות אלה בתצהירה – אומרת דרשני.

...

התוצאה התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית בהיעדר יחסי עובד ומעסיק.

התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת חלקית.

כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך 112 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.17 עד לתשלום בפועל.