בהחלטתו, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת בא-כוח העורר להורות על הגשת תסקיר אשר יבחן אפשרות לחלופת מעצר בעיניינו של העורר, וזאת משנמצא כי: "המסוכנות המובהקת הקונקרטית הגבוהה הנשקפת מן המשיב, כעולה מנסיבות המתוארות בכתב האישום, מייתרת את הצורך בהפנייתו לקבלת תסקיר שיבחן חלופה".
מכאן הערר שלפניי.
ברם, איתור פסיקה שכזו, בנסיבות חריגות כאלה ואחרות, אין בה כדי לסייע לעניינו של העורר בנסיבות דנן (אגב כך יצוין כי לא עלה בידי בא-כוח העורר להצביע על החלטה של בית משפט נכבד זה שהתערבה, בהקשר עבירות נשק דומות לנסיבות דנן, בהחלטה של בית משפט קמא להורות על מעצר עד תום ההליכים בלא להדרש לתסקיר מעצר).
...
קביעה זו מקובלת עליי, בנסיבות דנן, לחלוטין.
מסוכנותו של מי שכך הסכים לעשות הינה גבוהה ביותר, וצדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי אין צורך בתסקיר מעצר כדי להגיע למסקנה שחלופת מעצר לא יהיה בה כדי להקטין את המסוכנות במידה משמעותית, וכי לכן יש להורות על מעצר עד תום ההליכים.
התוצאה היא שדין הערר להידחות.
