על כן, חרף הקשיים המרובים שפורטו לעיל, הוחלט ליתן לתובע את יומו בבית המשפט בכדי להוכיח
תביעתו, אולם על מנת להבטיח את הוצאות הנתבעים בהליך, הוריתי לתובע להפקיד ערובה בקופת בית
המשפט בסך של 15,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך.
אילו הנכדה גב' א' אשר כביכול נכחה במעמד הצלום של המנוחה היתה מבינה מה נאמר
במרוקאית ומבינה שהיא עומדת בפני סיטואציה מכוננת של עריכת צוואה, חזקה שהיתה מעלה זאת
על הכתב ומפקידה את דברי המנוחה אצל הרשם לעינייני ירושה או לכל הפחות היתה מיידעת את אמה,
דודיה ובמיוחד את הנתבע 2 שלפי טענת התובע זכאי למחצית מבית המגורים.
התובע הודה מרצונו החופשי כי נתבקש ע"י המנוחה להביא עו"ד לצורך עריכת צוואה אלא שהתובע
סרב לעשות זאת ונראה כי בכך ביקשה המנוחה להיתנגד ללחצים שהפעילו עליה התובע ואישתו
להעביר את הדירה לבעלותם, היתנהלות שהיא בגדר השפעה בלתי הוגנת על המנוחה.
...
אשר על
כן, לנוכח כל האמור לעיל – מצאתי כי דין תביעתו של התובע לקיום צוואת המנוחה בעל-פה – להידחות.
סוף דבר:
אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
התנגדות הנתבעים 2-8 לצו קיום הצוואה בעל –פה - מתקבלת; התובענה למתן צו קיום צוואה
– נדחית.
אשר להוצאות ההליך: לאור כך שהתובענה למתן צו קיום צוואה נדחתה, התובע ישלם לנתבעים
2-8 את הוצאות ההליך בסך של 45,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה שאם לא כן
יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין.
