מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בעררים

המבקש טוען כי אמנם חתם על ההסכם אולם לא באופן אישי אלא בשם המבקשת, ושלא בכדי, ביום שאחרי המשיבה הגישה בקשה לאישור הסכם פשרה שבו יש חתימות מזויפות והדבר היה צריך לעורר את בית המשפט כי נעשו פעולות שאינן כשרות לצורך ביטול פסק הדין שניתן.

בהלכה זו היתייחס בית המשפט לשני הרבדים של פסק דין שקבל תוקף פשרה, ההתייחסות הנה לפן "השפוטי" בד בבד עם ההתייחסות לפן "ההסכמי". טענות המבקשים נוגעות לפן ההסכמי ולפיו: המבקש לא חתם באופן אישי, כי הוטעה לחשוב שההסכם אינו מתייחס אליו אישית, כי יש ראיות נסיבתיות, בהן אותו הסכם שביקשה המשיבה להגיש לאישור לאחר מתן פסק הדין מושא התיק קמא, טענות הנוגעות אף לזיוף חתימה, כמו גם טענות למהלך הדברים והגיונם, בהם טענה ולפיה שואל המבקש מדוע ש"ייקח" על עצמו באופן אישי חובות של החברה אם השיקים עליהם חתם כערב באופן אישי מצטברים לסכום נמוך יחסית.

הטענות שמעלה המבקש אינן נוגעות לפן השפוטי שבו ניתן תוקף פסק דין להסכם הפשרה, כאשר בסך הכול, הפן השפוטי הנו יותר בגדר החלק הפורמאלי, הרישמי, בין היתר לצורך האפשרות כי מאוחר יותר ככול שיידרש, ניתן יהיה להגיש לבצוע הסכם הפשרה בלישכת ההוצאה לפועל.

...

כך למשל, בהעדר התייצבות, בהעדר הגשת כתב הגנה וכיו"ב, מה שלא אירע בענייננו, שכן על פני הדברים, מה שהוגש לבית המשפט קמא היה "במעמד הצדדים" כלומר יש צורך בתשתית עובדתית שאינה פשוטה, שתביא למסקנה בדיעבד כי למעשה, המסמך שהוגש לא היה על דעת הצד שכנגד.

הוסיף בית המשפט קמא כי גם לחילופין, לא היה מאשר הארכת מועד, לאור כך שעל פסק הדין ידעו המבקשים במשך זמן רב לפני הגשת הבקשה, ולכן אין מקום לביטול פסה"ד מחמת הצדק וכי גם עילת הביטול של "שיקול דעת ביהמ"ש" אינה מתקיימת, שכן טענות המבקשים "אינן טובות" לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעתו החלופית של בית המשפט קמא, כי לא היה מקום להאריך המועד להגשת בקשה לפי תקנה 201 לביטול פסק דין, ובהתאם גם לא לבטל את פסק הדין משיקולי צדק לפי תקנה זו. בית המשפט קמא הוסיף לחילופי חילופין נימוקים גם לגבי שיקולי בית המשפט, ודומני כי בהליך זה, אין צורך להרחיב בקביעות החלופיות, כמו גם לקבוע מסמרות בהם, כאשר מצאתי שדין הבקשה להידחות בעיקרם של דברים, בשל כך שלא מצאתי שנפלה שגגה בקביעה ולפיה ההליך האפשרי המתאים בנסיבות שהובאו, הינו הליך של תובענה חדשה לביטול הסכם הפשרה, היינו הפן ההסכמי, שעל בסיסו ניתן פסק הדין בתיק קמא.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, בועדה המקומית, ועדת ערר מחוזית ובבית משפט השלום באשדוד.

ביום 13.02.2017 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

...

מכאן, שהיה מקום לכאורה להיעתר לבקשה ולקבוע כי קיים מעשה בית דין, אלא שבתביעת אופל קרדן המחדל היה באי הגשת סיכומים, אשר עליהם אמונים עורכי הדין, ולכן אין לשלול מהנתבעים בהליך דנא את יומם.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת תוך 60 יום, שכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪ (בתוספת מע"מ) וסך של 3,000 ₪ בעבור הוצאות משפט.

כבוד השופטת וינשטיין – יו"ר הועדה: פתח דבר: החלטה זו עניינה "בקשה למחיקה על הסף" (להלן – הבקשה) שהוגשה על ידי המשיב, מנהל מסוי מקרקעין חיפה (להלן – המשיב), במסגרתה נטען כי יש למחוק על הסף את כל טענות העוררת בערר דנן, סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (להלן – העוררת), שעניינן פגם או אי קיום הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין, בערר קודם שהתנהל בין הצדדים, ו"ע 64548-11-19 (להלן – הערר הקודם), וכן למחיקת טענות שהועלו על ידי העוררת בקשר לשומה נשוא הערר הקודם.

אבהיר, כי משהסכימו הצדדים על מחיקת הערר הקודם ועל מתן אפשרות לעוררת לבקש את תיקון שומת מס השבח, הרי שהסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, מקים השתק עילה – ובכך יוצר מעשה בית דין, כך שלא ניתן עוד להעלות את כל הטענות אשר עמדו בבסיס הערר הקודם.

...

המשיב טוען כי העוררת מבקשת עתה לפתוח מחדש את ההסכמות שהושגו במסגרת הסכם הפשרה, ואין לאפשר זאת.

בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף ואומר, כי גם אילו היה מקום להידרש לשאלת הפרת הסכם הפשרה על-ידי המשיב, הרי שסבורני כי אין מדובר בהפרת הסכם הפשרה.

כאן המקום לציין, כי ניתנה לעוררת האפשרות לשקול את הצעת בית המשפט לפיה הערר ידון בשאלת סבירות החלטתו של המשיב שלא להתיר לעוררת את כל הניכויים מן השבח אותם דרשה בניכוי – אך העוררת בחרה לדחות הצעה זו ועמדה על כך שאין להיעתר לבקשת המשיב.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אציע לחבריי לקבוע כי בקשתו של המשיב למחיקת טענותיה של העוררת בדבר הפרת הסכם הפשרה ו/או ביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וכן טענותיה ביחס לכל הסוגיות שנדונו במסגרת הערר הקודם – דינה להתקבל.

הערה: הסכם הפשרה אינו מחריג עובד שארע לו מקרה בטוחי וכן עובד שעבד פחות מ – 6 חודשים במשיבה אינו חוסה תחת הגדרת חברי הקבוצה ולא חל עליו הכלל של "מעשה בית דין". באשר לאופן התשלום לחברי הקבוצה בתוך 30 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה יבוצע תהליך בדיקת זכויות עובדי המשיבה בהתאם למפורט בסעיף 10 להסכם הפשרה, ובתום ביצוע התחשיבים לחברי הקבוצה, תיישם המשיבה את הסכם הפשרה.

מנגד, טוענים הצדדים כי הוספת סעיף כזה להסכם הפשרה יהא בו כדי לגרום לסירבול, חוסר יעילות ביישום ההסכם ועשוי אף לעורר מחלוקות מיותרות.

...

סוף דבר הבקשה לאישור הסכם הפשרה מאושרת, כפוף לשינויים האמורים לעיל וניתן לה תוקף של פסק דין בתובענה הייצוגית.

בנוסף המשיבה תשלם למבקשת סך של 10,000 ₪ ברוטו, כגמול לתובעת ייצוגית, בניכוי מס כחוק בהתאם לאישור תיאום מס שתציג המבקשת.

בהתאם להוראות סעיפים 25(4) 25(5) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסכם פשרה בשני עיתונים יומיים.

ביום 23.1.02 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה עליו חתמו הצדדים ובו נקבע: הבסיס לחלוקת המקרקעין הינו תשריט שהוגש כמוצג ת/5, נערך על ידי מודד מוסמך מר ניסים מועלם ביום 1.11.98 ועודכן על ידו ביום 5.3.01.

כך גם, בהחלטת וועדת הערר המחוזית מיום 21.11.17 סעיפים 8-10 להחלטה שם (הדגשה שלי – ע'ב'ג'): "8. ככל שהיה בידינו רק פסק הדין בהליך פירוק השתוף אזי יתכן וניתן היה לאשר את החלוקה שנקבעה בו ולראות בהסכמת הצדדים בהסכמה למשמעויות הנובעות ממנו ביחס לבית המגורים. אך לא ניתן להיתעלם מפסק הדין המאוחר שנתן תוקף להסדר הגישור.

...

כך גם לא שוכנעתי, כי יש בתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק מאת מהנדס הוועדה המקומית לתו"ב מר אפלמן כדי לשנות ממסקנתי זו. עמדת הוועדה המקומית לתו"ב כעולה מתעודת עובד הציבור מתבססת על שיקולי מדיניות (סע' 2.1-2.2 שם; פרוט' 14.11.22 עמ' 38 שורות 1-19; עמ' 87 שורות 23-28; עמ' 88 שורה 7), אשר אינה עולה במדרג הנורמטיבי על דיני התכנון והבנייה, אינה מחייבת ונתונה לביקורת שיפוטית.

טענת הנתבעים בעניין שיהוי/ התיישנות בהגשת התביעה מהראיות והחקירות לפני שוכנעתי כי עילת התביעה קמה לתובעים במועד בו ידעו לראשונה על התביעות ההדדיות שהתנהלו בין הנתבעים 1-6 לבין עצמם במסגרת דיון בוועדת הערר, בשנת 2016 (פרוט' 14.11.22, עמ' 31 שורות 5-26, 33; עמ' 32 שורות 1-4; עמ' 32 שורות 25-26; עמ' 33 שורות 20-30).

אף על פי כן, יאמר במפורש כי הסמכות לדון בהליך זה, בין בני משפחה שעניינו סכסוך משפחתי מובהק, התנהלו הליכים קודמים בין הצדדים בבימ"ש לענייני משפחה במחוז מרכז - הנה לבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת. סוף דבר התביעה מתקבלת.