מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

לטענת המשיבים, יש לדחות הבקשה משאינה עומדת במבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה בעיניין מתן רשות לערער על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, ומשאינה מצביעה על פגמים שנפלו בהחלטות בית המשפט קמא, וודאי לא כאלה המצדיקים היתערבות של ערכאת העירעור, אפילו מדובר היה בעירעור בזכות.

בהקשר זה נקבע עוד, כי על ערכאת העירעור לשוות לנגד עיניה המטרות אשר לשמן הוקם בית המשפט לתביעות קטנות, דהיינו קיומה של ערכאה שיפוטית המאפשרת קיום דיון מהיר, קצר וזול יחסית בעניינים ששווים הכספי נמוך [ראו: רע"א 3006/06 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני, פורסם במאגרים האלקטרוניים; בר"ע (ירושלים) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל, פורסם במאגרים האלקטרוניים; רת"ק (חיפה) 46662-05-14 יעקב מזרחי נ' מיכאל וליצקי, פורסם במאגרים האלקטרוניים].

...

לסיכום, מנימוקי פסק הדין ומתוצאתו עולה, כי הוא מבוסס על המסד העובדתי ועל התשתית הראייתית שהונחו לפני בית המשפט קמא, ולא מצאתי, כי נפל בו פגם ו/או שיש הצדקה להתערב בהכרעת בית המשפט קמא.

לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בת"ק 15644-05-23 מיום 4.9.23 (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר).

אלו הם הנימוקים: על המבחנים המחמירים במתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ראו, בין היתר רע"א 2095/15 נפטון נ' משיח (נבו 20.5.2015), שם נקבע כך: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור".   עוד ראו, בין היתר, רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' מור (נבו 9.8.2018) שם נקבע כך: "לא זו אף זו, ענייננו בהליך שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר העירעור על פסק דינו הוא ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). נקבע לא אחת כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תנתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר...". זאת ועוד, ערכאת העירעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת.

...

בין הצדדים נכרת הסכם שכ"ט (להלן: "הסכם"), לפיו ישלם המשיב למבקש, עבור ייצוגו בהליך הגירושין, סך של 35,000 ₪.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור – נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 58011-09-23 גליצנשטיין ואח' נ' בה דלת צלחה תיק חצוני: לפני כבוד השופט איל באומגרט המבקשים 1. איתן גליצנשטיין 2. סאלי גליצנשטיין ע"י ב"כ עוה"ד רון אביב המשיבה הדלתות ב"ה דלת צלחה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שירלי זילברמן פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון), אשר ניתן ביום 7.9.23 בת"ק 5055-04-23.

...

התוצאה היא שהמבקשים, כל אחד בדרכו, מנסים לשכנע את המתקין שאין אמת בדבריו, לפיהם הוא החל בהתקנת המשקופים.

המבקש מנסה למצוא באותה תכתובת את שאין בה. אשר על כן, הערעור נדחה.

נוכח היקף בקשת רשות הערעור, ישלמו המבקשים את הוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 42400-11-23 הוט - מערכות תיקשורת בע"מ נ' שטרן תיק חצוני: לפני כבוד השופט איל באומגרט המבקשת הוט - מערכות תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ארז אביב ועוה"ד ויקי הקמון המשיב מנחם שטרן פסק דין

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 17.9.23, של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בת"ק 35875-02-23 (כב' הרשמת הבכירה דנה ביאלר).

אלו הם הנימוקים: על המבחנים המחמירים במתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ראו, בין היתר רע"א 2095/15 נפטון נ' משיח (נבו 20.5.2015), שם נקבע כך: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור".   כן ראו רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (נבו, 26.12.2016).

...

לאחר עיון מוחלט להיעתר לבקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור בחלקו.

בנסיבות אלה, מאחר ומרבית הערעור נדחה ונוכח התנהלות המבקשת, כל צד יישא בהוצאותיו.

כפי שנקבע לעניין זה לפני קרוב לשלושים שנה, בהחלטתו של כבוד השופט א' רובינשטיין (עת כיהן בבית המשפט המחוזי בירושלים) בעיניין בר"ע (מחוזי ירושלים) 2323/96 רוזן נ' לסקובה (26.01.1997)‏‏ (פסקה ב): "אכן, הליך התביעות הקטנות נועד להיות ללא פורמאליות, מהיר וזול (ראה ע"א 596/84 קופ"ח נ' גל, פ"ד ל"ט(3) 477, וסקירת הרקע בחוו"ד כב' השופט חלימה בעמ' 482-483). הליך שמהותו לשון הרע, המצריך בדרך כלל שמירה על דיני הראיות במלואם (דבר שאינו נידרש בבימ"ש לתביעות קטנות לפי סעיף 62 לחוק בתי המשפט), אכן אינו תואם מסגרת זו ואת מטרת המחוקק ביצירתה...". לא זו בלבד שבדרך כלל תביעת לשון הרע אינה מתאימה להתברר בהליך של תביעה קטנה (ראו עוד בעיניין זה: רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (20.3.2005)‏, כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקה ח; רת"ק (מחוזי חיפה) 8931-09-20 ניר נ' חיימוף (9.9.2020),‏‏ כבוד השופטת ב' בר-זיו, פסקה 4; רת"ק (מחוזי ירושלים) 43704-09-22 פלוני נ' ברייטמן (17.10.2022)‏‏, כבוד השופט א' גורדון, פסקה 5 (להלן – עניין ברייטמן)), אלא שהבחירה לניהול תביעת לשון הרע בערכאה זו משליכה גם על הליך העירעור.

כאמור בעיניין השלכה זו: "לבחירתו של מסלול זה השלכה נוספת, שעניינה באפשרות ההשגה על פסק הדין. זו אינה מסורה כזכות לבעל הדין שאינו מרוצה מהתוצאה, ועליו לקבל רשות לערער תוך עמידה באמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, שהיא מצמצמת ומחמירה" (עניין ברייטמן‏‏, שם)).

...

בסופו של דבר (על-פי טענת המבקשת בבקשת רשות הערעור הנדונה, היה זה מסיבות חיצוניות להליך שלא נמצא מקום להידרש אליהן), לאחר תיקון כתבי הטענות ובכלל זה תיקון הסעדים שנתבעו, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות.

אולם דומה כי אף ניתן היה להגיע למסקנה שונה, כי לא רק שלמשיב עמדה הגנה מכוח החוק בעניין אמירה זו, אלא שאמירתו לגבי התלונה שנסגרה אף בלי לחקור אותו, כי זו תלונת שווא, אינה בהכרח עולה כדי לשון הרע.

כך או אחרת, המבקשת לא הצביעה על קביעה של בית המשפט קמא או על מסקנה ממסקנותיו העולה כדי טעות של ממש, שהיא בגדר פגם מהותי בפסק דינו או שגיאה מהותית המצדיקים התערבות בפסק הדין.

לנוכח כל האמור, לא נמצא מקום למתן רשות לערעור על פסק-דינו של בית המשפט קמא ואף לא נמצא נימוק המצדיק להתערב בו. בהתאם לכך, בקשת רשות הערעור נדחית.