מתן צווים על תנאי בעתירות נגד החלטת הממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7930/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרת: עמותת תומכי מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. שר הבריאות 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצוו ביניים בשם העותרת: עו"ד ריטה פרייס, עו"ד ירון דוד, עו"ד נתנאל אלמוג, עו"ד גלעד יצחק בר-טל בשם המשיבים 4-1: עו"ד יונתן ציון מוזס בשם המשיבה 5: עו"ד שירה גרטנברג ][]פסק-דין

]השופט י' עמית: העתירה שלפנינו מופנית בעיקרה כנגד החלטת הממשלה להאריך את ההכרזה על מצב החרום בשל נגיף הקורונה.

אל מול הנתונים שמציגה העותרת "קיימים נתונים רבים אחרים ורלוונטיים שלהם ניתנת פרשנות מקצועית-רפואית שמובילה למסקנות אחרות, ומובן כי גורמי המיקצוע, הממשלה והכנסת רשאים להסתמך בהחלטתם עליהם" (עניין לירן-שקד, פסקה 6).

...

לנוכח כל האמור, טענה העותרת כי אין כל הצדקה להארכת ההכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה, ועל כן יש להורות על ביטולה.

המשיבים טענו כי בעתירה הועלו ערב רב של טענות, לא רק כלפי הארכת ההכרזה על מצב חירום, אלא גם כנגד סמכויות המוקנות לממשלה מכוח חוק הסמכויות ומכוח קיומו של מצב חירום, בניגוד לחקיקה ראשית שכבר אושרה כחוקתית על ידי בית משפט זה. צוין, כי ביום 29.11.2021 חוקקה הכנסת את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021, אשר האריך את תוקף חוק הסמכויות עד ליום 31.1.2022, וזאת בין היתר, על מנת שהוועדה תוכל לקיים דיון מקיף וממצה שיטייב את איכות הפיקוח הפרלמנטרי ואת התפיסה הכללית של מצב חירום, ומשום כך מקומן של טענות אלו להישמע בפני המחוקק ולא בפני בית המשפט, וגם מטעם זה יש לדחות את העתירה.

במקרה דנן, הגורמים הרפואיים-מקצועיים במשרד הבריאות הגיעו לכלל מסקנה כי יש הצדקה ממשית להארכת ההכרזה על מצב חירום, וזאת הן ביחס להכרזה מיום 24.10.2021, בטרם נודע על זן האומיקרון ועל קצב התפשטותו, והן ביחס להכרזה העדכנית מיום 14.12.2021, לאחר שנודע דבר התפרצותו במדינה.

בנסיבות אלו, ולנוכח כל האמור לעיל, הרי שדין טענות העותרת ביחס להארכת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום הן מיום 24.10.2021 והן מיום 14.12.2021 להידחות.

סוף דבר, שהעתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7835/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. מאהר מנאע 2. יוסף זרקאוי 3. היסם נאסר 4. עלאא חלאילה 5. מעלא כיואן 6. רפי סער 7. מהדי דיב נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הבינוי והשיכון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. מועצת רשות מקרקעי ישראל 5. ועדת הפטור של רשות מקרקעי ישראל 6. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אמל פלאח בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט ][]פסק-דין

ואולם, עיון בכתובים מעלה כי טענה זו לא הועלתה בנוגע לסעד שעניינו פטור ממכרז, כי אם בנוגע לטענות שהעלו העותרים נגד התנאים שנקבעו בהחלטות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל (החלטות שעניינן בהקף סיבסוד הוצאות הפיתוח למומלצי משרד הבטחון).

...

המשיבים, מנגד, סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף משורה של נימוקים, ובהם קיומו של סעד חלופי לגבי חלק מהסעדים המבוקשים; שיהוי; אי צירוף משיבים; ומעשה עשוי.

מכל מקום, די בקיומו של סעד חלופי כמתואר לעיל כדי להביא לדחיית ראש זה של העתירה, וממילא אין צורך להידרש לטענות המשיבים בדבר שיהוי ואי צירוף משיבים בנושא זה. טענות העותרים נגד החלטת ממשלה מספר 959 (וההחלטה שתיקנה אותה) בנוגע לסבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון מקרב אוכלוסיות המיעוטים, דינן להידחות על הסף גם כן. כפי שעולה מתגובת המשיבים, תוקפה של החלטה 959 הנ"ל, כמו גם החלטות מועצת מקרקעי ישראל הרלוונטיות, פקע ביום 31.12.2020.

אי לכך, העתירה נדחית.

ביום ראשון שלאחר מכן, 1.1.2023, הוגשה העתירה שלפנינו, אשר הוכתרה כ"עתירה דחופה למתן צוים על תנאי, צו ביניים, ובקשה לקיום דיון דחוף", ובה נתבקשנו להוציא מלפנינו צוים כדלקמן: "צו על תנאי כנגד המשיבים 3-1, המורה להם לבוא ולנמק מדוע לא תערך חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים בכהונתו של המשיב 3 כראש ממשלה, בדומה לחוות הדעת למניעת ניגוד עניינים בכהונתו של המשיב 3 כראש הממשלה ה-35, אשר מחייבת את המשיב 3". "צו על תנאי כנגד המשיבים 2-1 המורה להם לבוא ולנמק מדוע לא יביאו את חוות הדעת המחייבת למניעת ניגוד העניינים בכהונת המשיב 3 כראש הממשלה בפני הציבור". כן התבקש צו ביניים אשר מורה למשיב 3 להמנע מעיסוק בשורה של נושאים – זאת, עד אשר תערך ותפורסם חוות דעת עדכנית למניעת ניגוד עניינים בכהונתו כראש ממשלה.

כן ביקש מאתנו המשיב 3 לקבוע כי "חוות הדעת החדשה אינה מחייבת את ראש הממשלה." אעיר כי הבקשה האחרונה היא בגדר בקשת סעד שלא היה לה מקום במסגרת ההליך שלפנינו – זאת, מאחר שהמשיב 3 הוא משיב ואינו בגדר עותר נגד החלטות היועצת המשפטית לממשלה.

...

בהתאם להחלטתי, הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה, ובה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מהטעמים הבאים: (1) אי מיצוי הליכים; (2) היות העתירה מוקדמת; וכן (3) הפיכת העתירה לבלתי אקטואלית סמוך לאחר הגשתה.

משכך הוא, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת – שכן במועד בו הוגשה העתירה טרם התקבלה החלטה סופית על-ידי הרשות.

לאחר עיון בתגובת המשיבים, סברתי כי אכן יש ממש בטענה כי דין העתירה להידחות על הסף.

בנסיבות אלה, ומשבחרה העותרת שלא לטפל בכשלים שנפלו בעתירתה, ברי הוא כי דין העתירה להידחות על הסף.

סוף דבר – דין העתירה שלפנינו להידחות על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3275/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: עו"ד שי זולדן נ ג ד המשיבים: 1. שר השיכון והבינוי - יצחק גולדקנוף 2. רשות מקרקעי ישראל 3. עריית קריית גת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד שי זולדן; עו"ד שמואל זולדן בשם משיבים 2-1: עו"ד רועי שויקה בשם משיבה 3: עו"ד רחמים זוהר ][]פסק-דין

חרף העובדה שהעתירה מופנית כביכול נגד החלטת ממשלה המאשרת את התכנית, הלכה למעשה העילה הדומינאנטית (ואף הבלעדית) להגשת העתירה נוגעת למהות התכנית ושיקול הדעת התיכנוני של מוסדות התיכנון (והשוו: בג"ץ 10166/17 מועצה אזורית אל קסום נ' חברת נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות ותחבורה בע"מ, פסקה 14 (27.3.2018); בג"ץ 2786/19 מען מוצטפא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (29.5.2019); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ד – משפט מנהלי דיוני 245-241 (2017)).

...

בתגובה מקדמית שהוגשה מטעם משיבים 1 ו-2 נטען כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי, שכן עתירה בעניין אישור תוכניות מועדפות לדיור לפי חוק הותמ"ל מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים).

העותר גם לא העלה בעתירתו כל טענה בהיבט שביחס אליו נדרש אישור הממשלה לפי סעיף 8(ב)(1) לחוק הותמ"ל. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי כאמור.

על כך יש להוסיף כי דין העתירה להידחות על הסף גם בשל אי-צירוף הותמ"ל, המוסד התכנוני שאישר את התכנית, כמשיבה לעתירה (וראו למשל: בג"ץ 1460/22 משולמי נ' שרת התחבורה, פסקה 6 (6.6.2022); בג"ץ 6612/22 ‏מבחן בד בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הכלכלה‏, פסקה 11 (21.2.2023)).

העתירה נדחית אפוא על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1615/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. האירגון לקידום זכויות הנכים 2. ארגון נכי הפוליו בישראל 3. איל"ה-ארגון ישראלי לרווחת הנכה 4. אהב"ה ארגון הנכים בישראל המיוחד למען נכים, ילדים נכים והוריהם 5. מזור נכים לטובת נכים 6. עמותת מיוחדים 7. מכון עמרם 8. ארגון הנכים זכויות נכים 9. עמותת קנ"ף- קן פנאי 10. עמותת CMT ישראל 11. עמותת עוטפים באהבה -מישפחות צמי"ד ירושלים 12. העמותה לקידום זכויות הסיעודיים 13. התארגנות נפגעי עבודה למיצוי זכויותיהם 14. עמותת נכה לא חצי בן אדם 15. עמותת צעדים קטנים- עמותה למען ילדים חולי דושן ובקר 16. עמותת חוליות 17. עמותת הורה מיוחד 18. צעדים עמותה ישראלית לחולי ומושתלי מפרקים 19. תמר גלפנד פעילה חברתית-פורום צמיד ומטה הנכים בישראל 20. אבי כהן פעיל חברתי ויו"ר אירגון לין- למען ילידם נכים 21. יעקב כהן יו"ר תנועת יחדיו-נכה ופעיל למען זכויות הנכים 22. שמעון טויטו -יועץ ראש העיר אשדוד לעינייני אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים 23. שירלי פינטו-חברת כנסת לשעבר, מובילת המאבק לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות נ ג ד המשיבים: 1. הממשלה 2. הכנסת 3. שר הבריאות 4. שר האוצר 5. קופת חולים כללית 6. קופת חולים לאומית 7. קופת חולים מאוחדת 8. קופת חולים מכבי 9. כללית הנדסה רפואית בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד גיא אקוקה; עו"ד גיל גולדרייך ][]פסק-דין

]השופטת ר' רונן: העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטת ממשלה מס' 1885 מיום 2.10.2022, שעניינה "העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שקום וניידות מן המדינה לקופות החולים". לטענת העותרים, החלטה זו התקבלה שלא כדין ומביאה לפגיעה מהותית בציבור הנכים בישראל.

...

דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים כנדרש.

העתירה נדחית אפוא על הסף.