מתן פטור מאגרה תלוי בתוצאת המשפט

נטען כי התובע ניפצע במהלך וכתוצאה מעבודתו וכי מנהלו עסק בצילומו שכוב על הריצפה.

כמו כן בתו אובחנה כלוקה באוטיזם אשר תלויה בו לחלוטין.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה: (1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה; (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג ללוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; (3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

...

לאור כל המפורט לעיל, הבקשה על שתי חלופותיה וכפי שהיא הוגשה - נדחית.

ביום 29.4.19 ניתנה החלטה: "בהמשך להחלטה מיום 17.4.19 ומשלא שולמה האגרה בחלוף המועד – התביעה נמחקת". ביום 18.4.2019, טרם שההליך השני נמחק, התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה זו ע"ס של 5 מליון ₪ (סך של 1,533,000 ₪ בגין תגמולי ביטוח והיתרה בגין נזקים עקיפים) כנגד הנתבעות בגין אותו ארוע ובאותה עילה, בצרוף בקשה לפטור מאגרה.

אכן, התוצאה של חסימת שערי בית המשפט בפניו אינה קלה, אלא שכל תוצאה אחרת תיפגע במשיבות, שהיו זכאיות להניח שהתביעה היתיישנה; תעמוד בנגוד לדיני ההתיישנות ולערכי היסוד שהם מבטאים; תעודד בעלי דין שלא להקפיד על ניהול ענייניהם בבתי המשפט; תיפגע בכלל ציבור המתדיינים שכן עניינים שצריך היה לסיימם מזה זמן ישובו ויתבררו לאחר שנים רבות ויגזלו ממשאבי בית המשפט, ותחבל ביכולתם של בתי המשפט לנהל הליכים ביעילות ובצורה ראויה" (להלן: עניין לוי).

היתנהלות זו כשלעצמה מהוה זילזול חמור בהליכי משפט, ניצול לרעה של ההליך המשפטי ועולה כדי חוסר תום לב. התובעת, אשר ידעה כי בקשתה לפטור מאגרה נדחתה, היתעלמה מהחלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, לא שילמה את האגרה וגם לא ביקשה ביוזמתה למשוך את ההליך, ובעוד שההליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה והגישה את אותה תביעה ממש לבית המשפט המחוזי מרכז בצרוף בקשה לפטור מאגרה, בקשה אשר נדחתה בבית המשפט המחוזי תל אביב, תוך היתעלמות מוחלטת מההליכים הקודמים ואף מבלי שציינה ההליכים הקודמים שפתחה וניהלה, ולמעשה בעת הגשת התביעה, עדין ניהלה, בגין אותו ארוע ממש.

...

מעבר לכך, חישוב התקופות השונות מאז האירוע הביטוחי (27.3.2012) עובר למועד הגשת ההליך הראשון (פברואר 2013), עובר למועד שנקבע להגשת הראיות בשאלת הכיסוי הביטוחי (1.12.2015), עובר למועד מחיקת ההליך הראשון (12.6.2017), עובר למועד הגשת ההליך השני (נובמבר 2018) ומחיקתו (29.4.2019) והגשת תביעה זו (18.4.2019), מלמד כי גם פרשנות מיטיבה עם התובעת אשר זוקפת לחובתה רק את התקופה מהמועד שנקבע להגשת הראיות מובילה למסקנה כי תביעתה התיישנה וכי חלפו הרבה מעל 3 שנים מאז ועד הגשת התביעה השניה, אשר משך כל התקופה שהיתה תלויה ועומדת נזקפת לחובת התובעת, שלא לדבר על תביעה זו. שתי הערות לקראת סיום.

" כפי שתואר לעיל, לא ניתן להתחמק מהמסקנה כי פעולותיה של התובעת, וליתר דיוק – מחדליה, בהליכים הקודמים (כמו גם בהליך זה) הובילו להשהיית ההליכים ולהטרדת הנתבעות באופן העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

סוף דבר, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

המבקש הוסיף כי שילם לבא כוחו סך של 30,000 ₪ כמקדמה, בפריסת תשלומים (מהלוואה שנטל מחבר, בפריסה ארוכה אשר ככל שלא תושב יידחו ההחזרים למועד בו יתאפשר למבקש להשיבם) וכי יתרת שכר הטירחה תלויה בתוצאות ההליך.

בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007, על המבקש פטור מאגרה מחמת חוסר יכולת כלכלית, לעמוד בשני תנאים מצטברים לצורך קבלת פטור מתשלום האגרה.

עם זאת, על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מבירור ההליך כבר בשלב זה, ונוכח טענתה החלופית של המשיבה 1 ולפיה יש ליתן למבקש פטור מתשלום האגרה עד לסך של 500,000 ₪ ובהיתחשב בעילות התביעה הנוגעות לנזקים ישירים כתוצאה מהפרת הסכמים נטענת, מצאתי לקבל את טענתה החלופית של המשיבה 1 וליתן למבקש פטור מתשלום האגרה עד לסך של 500,000 ₪.

...

היועמ"ש הותיר ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש. המבקש השיב לתגובות וטען כי היועמ"ש הוא בעל הדין הרלוונטי לצורך ההכרעה בבקשה זו וכי מעמדה של המשיבה 1 הינו משני בלבד ובנסיבות אלו, לאור עמדת היועמ"ש, יש להיעתר לבקשה.

בנסיבות אלו, אין הצדקה להיעתר לבקשה.

עם זאת, כאמור, לפנים משורת הדין ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש כבר בשלב זה, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כמפורט בס' 14 להחלטה.

לסיכום, ניתן למבקש פטור מתשלום האגרה עד לסכום תביעה של 500,000 ₪.

לעניין התנאי הראשון, נקבע בפס"ד מרקיט כי על בית המשפט "...לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך". באשר לתנאי השני בדבר התועלת שהביאה הבקשה לאישור לחברי הקבוצה נקבע בפס"ד מרקיט כי על בית המשפט לוודא "...כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה...אחת השאלות שיש לבחון בהקשר זה, היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה". בנוסף לשיקולים המנויים בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט לשקול גם שקולי רוחב, כגון הסכנות הגלומות למוסד התובענות הייצוגיות וכן יש ליתן את הדעת לקיומה של "בעיית הנציג" במסגרת תובענות ייצוגיות.

בקשת הצדדים למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה בנוסף לבקשת הצדדים לאישור גמול ושכר טירחה למבקש ולבא כוחו, התבקש בית המשפט במסגרת אישור הסדר ההסתלקות להורות כי המבקשת תהיה פטור מתשלום חלקה השני של האגרה וזאת בהתאם לאמור בתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס"ז-2007,(להלן: "תקנות האגרות").

כל זאת, על חשבון הליכים אחרים תלויים ועומדים הדרושים להכרעה, תוך ניצול המשאבים המוגבלים העומדים לרשותו וזאת עוד עובר לקיומו של דיון משפטי בנוכחות הצדדים.

...

מכל אלו אני דוחה את הבקשה לפטור המבקשת מחלקה השני של האגרה.

באשר לבקשת הצדדים כי המבקשת והמשיבה 1 (גם בשם המשיבות 2-3) יישאו בחלקים שווים בתשלום חלקה השני של האגרה הרי שמצאתי לאשר את בקשת הצדדים לעניין זה. סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבים נדחית.

מלכתחילה הוגשה התביעה על סכום של 944,000 ₪, אך לבקשת התובע, לאחר שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה, הוקטן סכום התביעה לסך של 400,000 ₪ , בהסכמת הנתבע, בהחלטת כבוד השופט תמיר מיום 9.9.14 וללא צורך בהגשת כתבי טענות מתוקנים.

תמצית טענות התובע: לטענת התובע הוא חיפש עו"ד אמין על מנת שייצגו בהליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו ברוסיה.

"בית-משפט זה חזר ושנה במספר הזדמנויות כי חתימתו של אדם על מיסמך מהוה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו (ראו למשל, ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 594). לפיכך נפסק, כי על-פי רוב "אדם החותם על מיסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב" (ע"א 467/64 הנ"ל, שם; ראו גם ע"א 413/79 אדלר חברה לבניין בע"מ נ' מנסור, פ"ד לד(4) 29, 38.

ניתן להגיע לתוצאה דומה אף מפרשנות החוזה ואומד דעת הצדדים שכן מהותה של עסקה הייתה פנייה של בני מישפחת התובע בבקשה לסיוע עקב מעצרו של התובע ברוסיה , כאשר מובהר שהנתבע איננו עורך דין רוסי.

...

התובע לא הציג כל עיגון בכתב לטענותיו ואף בסופו של דבר ויתר על עדותו של הרב פרידמן, אשר השיחה איתו הייתה במרכז טענותיהם של התובע ובני משפחתו.

סוף דבר: לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהיו בפני ועל יסוד המסקנות שפורטו לעיל, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את תביעתו .

אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ תוך 30 יום.