מתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע

להלן יפורטו טעמי למסקנתי זו; הבקשה להפקדת ערובה כפי שטענו המבקשים, תקנה 157(א) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע.

...

סוף דבר אני קובעת כי כתנאי להמשך ההליכים בתובענה זו על המשיבה (התובעת) להפקיד ערובה בסך 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים) וזאת לא יאוחר מיום 1.2.2023.

בקשת הנתבע לחילוט העירבון מתקבלת ועל כן אני מורה כי הערבון שהופקד על ידי המשיבה בסך 5,000 ₪ יחולט לטובת המבקשים.

בגין הבקשות מושא החלטה זו תשלם המשיבה למבקשים הוצאות בסך כולל של 2,500 ₪, ללא קשר להמשך ההליכים בתיק וזאת בתוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

הכלל שנקבע בתקנה 116א(ב) לתקנות, אינו גורע מסמכותו של בית הדין לפי תקנה 116א(א) לתקנות, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע "אם נראה לו הדבר". בפסק הדין המנחה לעניין יישום הוראות תקנה 116א לתקנות (ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן - קבוץ בית הערבה (נבו 11.02.2021) נפסק, כי יש להביא בחשבון את מאפייני התובעים עליהם חלה התקנה, הנמנים עם אוכלוסיות העובדים המוחלשות ואת מאפייני העסקתם המקשים על מימוש זכויותיהם, וכן את טיב הזכויות הנתבעות, ככל שמדובר בתביעה לתשלום זכויות קוגנטיות.

...

לסיכום- המסמכים שהציג התובע בהליך אינם מבססים ראשית ראייה לכל הרכיבים הנתבעים, אך כאמור, המחלוקות בעניין הפרות הנתבעת את חובותיה הרישומיות, לרבות המשקל שיש ליתן לדו"חות הידניים שהציגה הנתבעת בעניין שעות העבודה והמנוחה של התובע-עשויים להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת, באופן שיש בו להראות "ראשית ראייה" לחלק מרכיבי התביעה שנתבעו.

המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

...

על שלבי הבחינה של בקשה להפקדת ערובה מצינו בהחלטה של כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח', (14.2.2016) (להלן-"פרשת אור") שקבע: "בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות..." (שם, פסקה 4).

לאור האמור, הגעתי למסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים השונים, לרבות את סכום התביעה ומורכבותה, אני מורה כי המשיבה תפקיד בקופת בית המשפט ערובה בגובה של 100,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית ללא הגבלת זמן.

המסגרת המשפטית: סעיף 353א לחוק החברות קובע: הוגשה לביהמ"ש תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן ערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

...

משמעות האמור כי התובעת - חברה בע"מ - לא סתרה את החזקה בדבר חובת הפקדת ערובה ולא הוכיחה קיומו של החריג המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה, ועל כן דין הבקשה להתקבל.

משזוהי המסקנה אליה הגעתי, אדון כעת בגובה הערובה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באשר לגובה הערובה כאמור, ראיתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 40,000 ₪.

ביחס להפעלת הסמכות, בבקשה להורות לחברה המגישה תביעה להפקיד ערובה מכוח הוראות סעיף 353א לחוק החברות, "הכלל הוא כי יש לחייב את החברה-התובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, אלא בהתקיים אחד מישניים: בית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה במתן ערובה; או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין" [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, (פורסם במאגרים, 13.7.2008)].

...

לסיכום חלק זה, ראינו שמדובר בתובענה שראויה להתברר ויש בה ממש, במסגרת המוגבלת של הנתונים שמצויים בידי ביהמ"ש נכון לשלב הזה של ההליך.

לפיכך דומני כי שיעור הערובה אמור להיגזר מהיקף העבודה שאמור להיות משוקע, כשאני לוקחת בחשבון, גם את זכות התובעת לנהל את ההליך, ופתיחת דלתות בית המשפט לטענותיה, והן את העובדה שהיא רשומה כבעלת הפטנט, מול הסכום הנתבע שמשקף את מצבה הכספי, כפי שפירטתי לעיל, אני סבורה כי סכום הערובה צריך לעמוד על הסך של 250,000 ₪.

החלטתי ניתנת כרשמת.