חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מתן סעד זמני למרות שיהוי ניכר

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

שאלות משנה המסייעות להכרעה בהליך הזמני נוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום לבם, מועד הפניה לבית הדין והאם היא לוקה בשיהוי, ניקיון כפיים של המבקש והאם מתן סעד זמני הנו צודק ומידתי בהיתחשב במכלול נסיבות העניין.
כך גם, אין בידינו לקבל את טענת המשיבות כי היה על המבקשים לעתור לבית הדין מיד עם קבלת מכתב השימוע וזאת לאור טענותיהם בדבר היותם עובדי המועצה ועל כן המדובר בשיהוי ניכר של שבועיים.
בעניינינו, לאחר ששוכנענו בזכות הלכאורית של המבקשים, בהיתחשב במאזן הנוחות כמו גם בנסיבות הדוחקות שעמדו בפני המבקשים ערב הגשת הבקשה לרבות יציאתה של ההסתדרות הכללית, המייצגת את המבקשים בהליך זה ובהליכים אחרים, לחופשה מרוכזת במהלכה קיים מצידה קושי מעשי בהכנת כתב התביעה, אנו סבורים כי המקרה דנן ניכנס למקרים החריגים בהם יש מקום להעתר לבקשה למתן סעד זמני חרף העובדה שטרם הוגשה תביעה עיקרית ובילבד שהתביעה העיקרית תוגש לא יאוחר מיום 1.9.2018.
...
בהמשך פסק הדין (בסעיף 10 לפסק הדין) נקבע כי אין הצדקה למתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת בהתחשב בנימוקים הבאים: "לאחר ששקלתי, בנסיבות המקרה דנן, האם קיימת הצדקה למתן צו על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להפעיל את סמכות ביהמ"ש במקרה דנן, ולהלן אפרט את נימוקיי.
ראשית, אנו סבורים כי לא היה מקום להגשת ההליך בטרם התקבלה ההחלטה בעניין הפיטורים ושנית, שבועיים ימים שחלפו בין מועד קבלת מכתבי השימוע לבין מועד הגשת הבקשה לסעד זמני אינם יכולים לעלות, בנסיבות הענין, כדי שיהוי לנוכח ייצוג המבקשים על ידי ההסתדרות, אשר מחד מכירה את הרקע לסכסוך ומאידך מצויה בחופשה מרוכזת באופן המקשה על התארגנות להגשת הבקשה.
בענייננו, לאחר ששוכנענו בזכות הלכאורית של המבקשים, בהתחשב במאזן הנוחות כמו גם בנסיבות הדוחקות שעמדו בפני המבקשים ערב הגשת הבקשה לרבות יציאתה של ההסתדרות הכללית, המייצגת את המבקשים בהליך זה ובהליכים אחרים, לחופשה מרוכזת במהלכה קיים מצידה קושי מעשי בהכנת כתב התביעה, אנו סבורים כי המקרה דנן נכנס למקרים החריגים בהם יש מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זמני חרף העובדה שטרם הוגשה תביעה עיקרית ובלבד שהתביעה העיקרית תוגש לא יאוחר מיום 1.9.2018.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו נעתרים לבקשה למתן צו מניעה/עשה זמני ומורים כי המבקשים יוחזרו לעבודתם כמצילים בחוף אכזיב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

למרות האמור, התובעת השתהתה שהוי ניכר והגישה את התובענה כאן, לכל הפחות 6 שנים מאוחר יותר, מבלי שנתנה הסבר לזמן שחלף.
בבואי לבחון את נחיצות הסעד הזמני, מידת חיוניותו, ושיקולי הצדק במתן סעד זמני קודם להכרעת הזכויות בתובענה, לא ניתן להיתעלם משיהוי משמעותי זה. הזמן שחלף, שומט את היסוד תחת הצידוק המבסס את הצורך במתן סעד זמני והוא - דחיפות הסעד וחיוניותו.
...
בפסק הדין בענין אלו עוז הנ"ל קבע בית המשפט העליון כי אין להיעתר לבקשה למתן סעד זמני אלא אם שוכנע בית המשפט כי "דוחק הנסיבות מחייב התערבות שיפוטית מוקדמת, עוד בטרם בירור התביעה. שיהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת, ויש בו משום ראיה לסתור את טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית עבורו. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר נטען, כי הסעד הזמני נדרש לשם הגנה על זכות קניינית". ברע"א 1450/20 פרופ' טוביה פרילינג נ' ניר משה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (19.4.2020) נקבע כך: "שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני יש בו כדי לחתור תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת במתן הסעד, ואף יש בו משום ראיה לסתור בדבר טענת מבקש הסעד בדבר חיוניות ונחיצות הסעד טרם שתתברר תביעתו במסגרת ההליך העיקרי (רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פסקה 11 (28.6.2010); ע"א 2570/19 לזרוביץ נ' פפר, פסקה 15 (27.10.2019)). שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני אף עשוי לשמש טעם מספק לדחיית הבקשה. בשונה מבירור טענת שיהוי בהגשת תביעה, בעת בירור טענת שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני ניתן להסתפק בעצם קיומו של שיהוי וזאת אף ללא דרישה לקיומו של יסוד נוסף, דוגמת שינוי מצבו של המשיב לרעה בעקבות אותו שיהוי (רע"א 9416/16 שעשוע נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ (17.1.2017); רע"א 8203/18 ברוקנר נ' שטרית (13.12.2018))". דיון והכרעה תחילה, אני דוחה את טענת המשיבה לעניין התיישנות התובענה.
הגם שבשלב זה סיכויי ההצלחה של התובענה עדיין אינם ברורים, שוכנעתי כי היא מעלה שאלה רצינית לדיון ולא מדובר בטענות סרק.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 03/09/14 פנו המבקשים לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למינוי בורר אשר ידון בעיניינם ואף במועד זה לא הגישו כל בקשה למתן סעד זמני, למרות שהיה בידיהם לעשות כן במסגרת הליכי הבוררות.
בשל כך, למעשה, קיים יסוד של ממש לטעון כי הבקשה מאופיינת בשיהוי, הפוגם באופן ניכר מהמשקל שניתן לייחס לטענת ה"דחיפות" שבמתן הסעד הזמני המבוקש בה. לאור האמור לעיל, התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני.
...
בשל כך, למעשה, קיים יסוד של ממש לטעון כי הבקשה מאופיינת בשיהוי, הפוגם באופן ניכר מהמשקל שניתן לייחס לטענת ה"דחיפות" שבמתן הסעד הזמני המבוקש בה. לאור האמור לעיל, התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן צו המניעה הזמני.
אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד קבע בית הדין, כי המשיב בחן את בקשת המערער לעיון מחדש, חרף הגשתה בשיהוי ניכר.
תגובתה הוגשה ביום 6.7.2022 ובעקבותיה נקבע כי לנוכח סכויי העירעור הקלושים, העובדה שהמערער הפר במשך תקופה ארוכה את החלטת בית הדין בכך שלא יצא מישראל, יינתן הסעד הזמני שהתבקש, אשר יעמוד בעינו עד החלטה אחרת, אך זאת בכפוף להפקדת סך 10,000 ₪, כפי שביקשה המשיבה, עד יום 17.7.2022.
...
הערעור הנדון הוגש על פסק-דינו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – בית הדין לעררים או בית הדין) (כבוד הדיינת רחל שרם) בתיק ערר (ירושלים) 1793/21 מיום 24.4.2022, שלפיו נדחה הערר שהגיש המערער, נתין ניגריה, על החלטת המשיבה מיום 28.6.2020 לדחות את בקשתו למקלט מדיני וכן על החלטתו מיום 8.3.2021, אשר דחתה את בקשתו לעיון חוזר.
כמו כן הגעתי למסקנה כי אין לערעור הנדון סיכוי להתקבל ולפיכך ראיתי לנכון לדחותו אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה (זאת כאמור, בהתאם להוראת תקנה 138(א)(1) בתקנות סדר הדין האזרחי, החלה על העניין הנדון מכוח תקנה 28 בתקנות סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים).
כמו כן, על פי תקנה 148(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, שאף היא חלה על ההליך הנדון מכוח תקנה 28 בתקנות בתי סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים, "בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור". זאת רק אם התקיימו שלושה תנאים: כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו; הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית; לא נמצאה טעות שבחוק.
לנוכח כל האמור ומהטעמים שהובאו בפסק-דינו של בית הדין לעררים, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשת לא צרפה ראיות לכך שהייתה בעלת מניות בחברה מסוימת, שנמכרו ותמורתן הועברה לחשבון, או שאותן חברות חילקו דיבידנדים (עמ' 9 ש' 18 – 19), כך גם, למבקשת היה זמן די והותר טרם הגשת הבקשה למתן סעד זמני (ראו בפרק השהוי), ולמרות זאת היא לא ראתה לנכון לצרף תצהיר של מנהל הכספים שלה, שהוא זה שלפי עדותה מכיר את מקור הכספים (עמ' 7 ש' 15 – 17, עמ' 9 ש' 26, 28 - 29), או את הסכומים המדויקים שהתקבלו מהדיבידנדים או ממכירת המניות (עמ' 8 ש' 36 – עמ' 9 ש' 4).
כפי שהעיד נציג הבנק, הוא מעולם לא אישר את העברת הכספים, וחקירתו בשלב הסעד הזמני לא קעקעה עדות זו. לשלב זה של הסעד הזמני ניתן לומר, שמי שמתקשר בעסקת מקרקעין בהקף כה ניכר, עסקה שתלויה בהעברת כספים בסכומי עתק מחשבונות זרים, מוטב שיצטייד קודם לכן במסמך כתוב וברור מהבנק בקשר לעמדתו בנושא העברת הכספים, או – טוב מכך – יעביר תחילה ואז יתקשר בעיסקה.
...
כל אלו מובילים למסקנה, שבמצרף הנסיבות שהתקבצו כאן: העברת סכום חסר תקדים מבחינת הנהוג בחשבונה של המבקשת, וסכום עתק בפני עצמו (35 מיליון ₪ או 20 מיליון ₪ אם "ננכה" את התשלומים החוזיים שבוצעו כבר), היעדר הסברים טובים או ממוסמכים למקור הכספים, לכל הפחות לשלב זה של הסעד הזמני, היעדר פירוט מינימלי והיעדר בקיאות של המבקשת בקשר למקור הכספים, בצירוף הזהירות שמתבקשת כיום לנוכח משטר הסנקציות הבינלאומי והוראות חוזר המפקח על הבנקים מיום 8.6.22, אין עילה לכך שבשלב הסעד הזמני בית המשפט יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הבנק, שכן הבנק הציג סיבות סבירות לכאורה שלא להיענות לבקשתה של המבקשת, וחקירתה הנגדית של המבקשת לא הפריכה את סיבותיו של הבנק.
סוף דבר הבקשה נדחית.
אני קובעת מועד לקדם משפט בתיק זה ליום 29.3.23 שעה 9:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו