הנתבע - מר יגאל בן גיאת, הציג את עצמו בכתב ההגנה כבעל חברה משפחתית בשם "תמגי", שעיסוקה בניהול פרויקטים בתחום הפיקוח והבניה.
לטענת הנתבע, מר נעמן הוא זה שפנה לתובע ובקש ממנו לתת הצעת מחיר ולהכין תכנית קונסטרוקציה לפרויקט, וכי בהמשך חב' מאסטר פוד ביקשה מהנתבע בתור מנהל פרויקט חצוני לבחון את הצעת המחיר והתכנית של התובע.
...
כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי המקרה דנן, הוא אחד מאותם מקרים מיוחדים וחריגים, אך ברורים, בהם מתקיימים התנאים לסילוק התובענה על הסף, באשר עובדות כתב התביעה, על הנספח שצורף לה (המכתב), אינם מקימים עילת תביעה נגד הנתבע, ואינם יכולים לזכות את התובע בסעד הנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1956 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ו/או מכוח חוק אחר, לכן זה המקום, זה הזמן, וזה השלב הנכון ביותר לנעול את שערי בית המשפט בפני התובע, ולחסוך ממנו הוצאות רבות שעשויות להיגרם לו ולנתבע כתוצאה מהתמשכות הליך זה, שהינו ללא כל ספק - הליך סרק, בלשון המעטה.
מדובר אם כן בבקשה הנסמכת על נימוקים משפטיים ולא עובדתיים ומשכך, ולאחר דיון משפטי בבקשה, ומשהגעתי למסקנה כי גם במידה וכל העובדות שבכתב התביעה יוכחו במלואן, הרי שאין הדבר מזכה את התובע בסעד כלשהו, לא נותר אלא לסלק את התביעה על הסף.
סופו של דבר, הבקשה לסילוק התובענה על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.