מתן הצעת מחיר לפיקוח וניהול פרויקט בניה

מאחר שארנסון שוחררה מהפרויקט, הציעה זו להעניק שירותי אחזקה בתמורה כספית הולמת, כנותן שירות רגיל, בעלות של כ-650,000 ₪.

המודיעה לא אישרה את הצעת המחיר, החליטה לתקן בעצמה את הליקויים ועשתה זאת ברשלנות ובחוסר מקצועיות, באופן המנתק את הקשר הסיבתי.

מתום מתן שירותיה למודיעה ועד לאחרונה, לא שמעה אפרתי-מדפיס דבר כלשהוא בעיניין הבניה המרקמית או הפרויקט, תוך שהמודיעה פנתה לגורמים אחרים המספקים שירותי פקוח וניהול.

...

חלק שישי – סוף דבר סוף דבר סעד כספי וכן צו עשה התובעת זכאית לקבלת הסך של 142,155 ₪ המפורט בסעיף 16.2(ג) לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/9/2014 ועד למועד התשלום בפועל.

לפני תחילת העבודות יושלמו הפעולות הבאות: הכנת מפרט טכני מיוחד לביצוע העבודה; נוהלי התארגנות ושיטת העבודה; נוהלי בקרה; מינוי מהנדס אחראי לביצוע; מינוי מנהל עבודה צמוד; מינוי פיקוח עליון על ביצוע העבודה, לעניין זה המליץ מומחה בית המשפט שהמפקח יהיה "הפוסק הבלעדי על אישור התהליך", לא מצאתי שיש לחייב את הצדדים במסגרת עבודות תיקון הליקויים, במגבלה משפטית של הכפפת כל המחלוקות להכרעת מפקח שהוא "הפוסק הבלעדי". חיובי הנתבעת אני מחייב את הנתבעת כדלקמן: בתשלום הסך של 142,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/9/2014 ועד למועד התשלום בפועל.

חיובי צד ג' 4, ישראל דוד מהנדסים בע"מ אני מחייב את צד ג' 4, ישראל דוד מהנדסים בע"מ בתשלום לנתבעת בסך של 142,155 ₪ המפורט בסעיף 16.2(ג) לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/9/2014 ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבע - מר יגאל בן גיאת, הציג את עצמו בכתב ההגנה כבעל חברה משפחתית בשם "תמגי", שעיסוקה בניהול פרויקטים בתחום הפיקוח והבניה.

לטענת הנתבע, מר נעמן הוא זה שפנה לתובע ובקש ממנו לתת הצעת מחיר ולהכין תכנית קונסטרוקציה לפרויקט, וכי בהמשך חב' מאסטר פוד ביקשה מהנתבע בתור מנהל פרויקט חצוני לבחון את הצעת המחיר והתכנית של התובע.

...

כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי המקרה דנן, הוא אחד מאותם מקרים מיוחדים וחריגים, אך ברורים, בהם מתקיימים התנאים לסילוק התובענה על הסף, באשר עובדות כתב התביעה, על הנספח שצורף לה (המכתב), אינם מקימים עילת תביעה נגד הנתבע, ואינם יכולים לזכות את התובע בסעד הנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1956 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ו/או מכוח חוק אחר, לכן זה המקום, זה הזמן, וזה השלב הנכון ביותר לנעול את שערי בית המשפט בפני התובע, ולחסוך ממנו הוצאות רבות שעשויות להיגרם לו ולנתבע כתוצאה מהתמשכות הליך זה, שהינו ללא כל ספק - הליך סרק, בלשון המעטה.

מדובר אם כן בבקשה הנסמכת על נימוקים משפטיים ולא עובדתיים ומשכך, ולאחר דיון משפטי בבקשה, ומשהגעתי למסקנה כי גם במידה וכל העובדות שבכתב התביעה יוכחו במלואן, הרי שאין הדבר מזכה את התובע בסעד כלשהו, לא נותר אלא לסלק את התביעה על הסף.

סופו של דבר, הבקשה לסילוק התובענה על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

האם נפל פגם במשא ומתן לכריתת חוזה העבודה בין הצדדים המצדיק תיקון חוזה העבודה בדיעבד, תוך תשלום הפרישי שכר וזכויות סוציאליות? זו בתמצית המחלוקת העיקרית בתיק זה. התשתית העובדתית ומהלך ההיתדיינות הנתבעת הנה חברה העוסקת בהנדסה, ניהול פרוייקטים ופקוח על בנייה.

במהלך אוגוסט 2018 התברר לו לטענתו, כי במסגרת התחשיב שהוצג לו עלות רכב הליסינג שקבל מהנתבעת עמדה על כ-6,800 ₪, בעוד שהעלות האמיתית עומדת על כ-2,700 ₪ בלבד, וזאת בהתבסס על הצעת מחיר שקבלה הנתבעת מחברה לשירותי ליסינג.

מעבר לכך, התובע רשאי היה להביא את ההסכם והתחשיב לבחינתם של מומחים מטעמו ולנהל משא ומתן על מנת לנסות ולהעלות את שכר הברוטו שהוצע לו. זאת ועוד, התובע גם לא סיפק הסבר מניח את הדעת בנוגע לסירובו להעלאה בשכר שהוצעה לו לאחר שגילה על הפער בתחשיב, ונדמה כי גם בנקודה זו לא ניסה לנהל משא ומתן על מנת לצמצם את הפער אלא התבצר בעמדתו; רביעית, התובע טוען שמהרגע הראשון הפריע לו הנטו הנמוך שקבל על בסיס ההמרה מהתמורה הקבלנית שהוצעה לו, וכי הוא החל להתלונן ברגע שהבין זאת, לאחר כחודשיים בעבודה (ע' 17 ש' 24).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי ביצוע מלוא ההפרשות לפנסיה בסך של 5,263.24 ₪ ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.2017 (המועד בו היו צריכים להיות מועברים ההפרשים).

בהתאם, אנו קובעים שהתובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בית משפט השלום בעכו ת"א 60051-12-21 איינשטיין שריר ניהול פרוייקטים & פקוח בניה בע"מ נ' עריית כרמיאל בפני כבוד השופטת בדריה חסן-חסניין התובעת איינשטיין שריר ניהול פרוייקטים & פקוח בניה בע"מ הנתבעת עריית כרמיאל החלטה

בכתב התביעה נטען, כי בתחילת חודש 01/2019 פנתה העיריה לתובעת בבקשה לקבלת הצעות מחיר למתן שירותי פקוח ולווי פרויקט בניה לצורך שפוץ מבנה ישן, אשר להערכתה של הערייה היה אמור להימשך כחמשה חודשים והאומדן לבצוע הפרויקט היה בסך 2,000,000 ₪.

...

לאחר שעיינתי בקפידה בבקשות שני הצדדים ובנספחים שצורפו להן, ולאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים בדיון האחרון שהתקיים בפני ביום 19.4.23, ועל מנת לשים קץ להימשכות המיותרת של ההליכים המקדמיים בין הצדדים ובהתייחס לכלל טענות הצדדים עד כה ומשכך, מובהר לשני הצדדים, שלאחר מתן החלטה זו אין לחזור על בקשות וטענות שקדמו לה. בהתאם לאמור, הנני קובעת כדלקמן: הנני דוחה את בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבעת.

עיינתי בשתי רשימות הפלוגתאות שהגישו הצדדים והגעתי למסקנה, כי באופן כללי אלו הן השאלות שבמחלוקת: פרשנותו של סעיף 5.

אי לכך, הנני מורה לכל אחד מהצדדים, לעיין בקפידה ברשימת הפלוגתאות שהגיש הצד שכנגד [רשימת פלוגתאות מטעם התובעת הוגשה לתיק בית המשפט בתאריך 16.5.23; ורשימת פלוגתאות מטעם הנתבעת הוגשה לתיק בית המשפט בתאריך 19.5.23].

התובעים טוענים כי לאחר העבודות בגג, החום ששרר בקומת הגג החמיר והם פנו למר אופיר גבולי המיתמחה בייעוץ, פקוח וניהול פרוייקטים בבניה (להלן: "מר גבולי"), אשר חיווה דעתו אודות השפעת העבודות שבוצעו וכן אודות הנזק הטכני, הוויזואלי והכספי שניגרם כתוצאה מן העבודות.

הנתבע אישר כי הצעת המחיר המתוקנת לא נחתמה על ידי מי מהתובעים (7.9.22 עמ' 30 שורות 17-18) אך טען כי במהלך שיחתו עם מר פישר, אישר האחרון את השינוי: "אני אצטרף להוסיף עוד כמה שקלים שמה על הפרוק והרכבה...פשוט לא נעים לי עכשיו...אני רוצה להיות הכי פייר שיש וגם לא להפסיד." על דברים אלה השיב מר פישר: "בסדר, נשב על זה בסוף...בסדר גמור, בסדר, אני אשב איתו בסוף על הדברים, לא נראה לי שתהיה בעיה." ובהמשך שואל מר פישר : "אז מתי...מחר שאתם מגיעים?" בנסיבות אלה נראה כי ניתן אישור עיקרוני להמשך העבודות על בסיס הודעתו של הנתבע, באשר לשינוי התימחור.

...

בענין זה מציין מיגל דויטש, בספרו, דיני חוזים מיוחדים, (בורסי, תשס"ט- 2008), כרך א' עמ' 452-453 כי "בצדק הובעה בספרות הדיעה כי הנטל לאפשר תיקון אינו מחייב נקיטת צעדים אקטיבים על ידי המזמין. די בכך שהוא ימסור הודעה לקבלן על אי ההתאמה. מכאן ואילך, הנטל הוא על הקבלן ליזום תיקון" אני סבורה כי במקרה הנדון, שבו הנתבעים הכחישו את חבותם וטענו שהעבודות בוצעו באופן המיטבי והמקצועי ביותר, הרי שלא היה טעם לתת להם הזדמנות לתקן, והם כאמור גם לא פנו לתובעים, ולא ביקשו כי תינתן להם הזדמנות לתקן את הפגם.

סוף דבר משהוכח כי לא היה צורך בביצוע עבודות בידוד כלשהן בעליית הגג וכל שנדרש לצורך שחרור החום המצטבר היה פתיחת החלונות, הרי שיש מקום להורות על השבת המקדמה ששולמה לנתבעים.

התביעה מתקבלת בחלקה, ואילו התביעה שכנגד נדחית בזאת.