מתן הזדמנות לקבלן לתקן ליקויים

סעיף 4ב(א) לחוק המכר קובע כך: "(א)התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר." בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (פורסם בנבו, 28.2.05) (להלן: "פרשת סגל") קובעת כבוד השופטת ארבל: "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק." בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה הולכת בדרכו של החוק וקובעת, כי תנאי לקבלת פיצוי הנו מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, וכי העדפת רצון הקונה לקבלת פיצוי כספי, על פני מתן היזדמנות לקבלן לתיקון הליקויים, תיעשה לאחר שהוכח כי לקבלן ניתנה היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וכי הקבלן לא עשה זאת, או שניסיונות התיקון הללו כשלו (ראה לעניין זה ת"א סימה לנגר נ' אביגדור שטרן בע"מ (פורסם בנבו, 04.09.20); ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין ובע"מ, פ"ד נז(5) 1).

...

בתביעת קושבצקי: הנתבעות ישלמו לתובעים קושבצקי פיצויים באופן הבא: עבור איחור במסירה לתובעים קושבצקי ישולם סך של 48,334 ₪ , בגין הליקויים ישולם סך של 26,815 ₪, בגין זיכויים ואי התאמות ישולם סך של 13,538 ₪, בגין עוגמת נפש ישולם סך של 8,000 ₪, ובסה"כ: בגין איחור במסירה, ליקויים, אי התאמות ועוגמת נפש ישולם סך של 96,687 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות-הדעת המתייחסת לכל רכיב ורכיב ועד התשלום בפועל.

בעניין רכיב ההוצאות- ישלמו הנתבעות לתובעים את האגרה בהתאם לסכום הפסוק בכל תיק ובכפוף להצגת קבלה על תשלום האגרה, וכן את שכ"ט מומחה ביהמ"ש ששולם ע"י התובעים (בכפוף להצגת קבלה).

כמו כן, ישלמו הנתבעות עבור שכ"ט עו"ד סך של 60,000 ₪ (כולל מע"מ).

סעיף 4ב(א) לחוק המכר קובע כך: "(א)התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר." בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (פורסם בנבו, 28.2.05) (להלן: "פרשת סגל") קובעת כבוד השופטת ארבל: "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק." בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה הולכת בדרכו של החוק וקובעת, כי תנאי לקבלת פיצוי הנו מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, וכי העדפת רצון הקונה לקבלת פיצוי כספי, על פני מתן היזדמנות לקבלן לתיקון הליקויים, תיעשה לאחר שהוכח כי לקבלן ניתנה היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וכי הקבלן לא עשה זאת, או שניסיונות התיקון הללו כשלו (ראה לעניין זה ת"א סימה לנגר נ' אביגדור שטרן בע"מ (פורסם בנבו, 04.09.20); ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין ובע"מ, פ"ד נז(5) 1).

...

בעניין שכ"ט עו"ד- תשלם הנתבעת סך של 17,500 ₪ (כולל מע"מ).

בעניין הודעת צד שלישי- הודעת צ"ג נדחית.

הנתבעת תשלם לצ"ג הוצאות בסך של 3,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ (כולל מע"מ).

סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות) קובע להלן: "(א)התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. " בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (פורסם בנבו, 28.2.05) (להלן: "עניין סגל") קובעת כבוד השופטת ארבל: "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק." בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה הולכת בדרכו של החוק וקובעת, כי תנאי לקבלת פיצוי הנו מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, וכי העדפת רצון הקונה לקבלת פיצוי כספי, על פני מתן היזדמנות לקבלן לתיקון הליקויים, תיעשה לאחר שהוכח כי לקבלן ניתנה היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וכי הקבלן לא עשה זאת, או שניסיונות התיקון הללו כשלו (ראה לעניין זה ת"א סימה לנגר נ' אביגדור שטרן בע"מ (פורסם בנבו, 04.09.20); ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין ובע"מ, פ"ד נז(5) 1).

...

בעניין זה אני קובעת, כי לאור העובדה שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה זמן לא רב טרם זומן איש מקצוע למלא גז במזגן ולאור כך שמדובר במזגן חדש וכי צוין ע"ג הקבלה כי אותרה תקלה בנוזל גז, הרי שהתובעים הוכיחו ראש נזק זה ועל הנתבעת לשלם עבור תשלום זה. לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין ראש נזק זה סך של 1,200 ₪.

באשר לשכ"ט עו"ד, נטען כי לא מדובר בתיק ששכר הטרחה צריך להגיע ל-18% בתוספת מע"מ. הנתבעת מבקשת שלא לפסוק הוצאות נגדה וכי כל צד צריך לשאת בהוצאותיו בהליך זה. בעניין רכיב ההוצאות, ולאחר שבחנתי את הקבלות שצורפו (נספח ד' לסיכומי התובעים) מצאתי, כי על הנתבעת להשיב לתובעים את ההוצאות הבאות: תשלום עבור חו"ד מומחה ביהמ"ש בסך של 4,037 ₪ ; תשלום עבור מומחה מטעם התובעים לצורך בדיקת חו"ד מומחה ביהמ"ש בסך של 1,400 ₪ ; תשלום עבור חו"ד המומחה מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה בסך של 1,432 ₪.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי הנתבעת 1 תשלם לתובעים בגין עלות תיקון הליקויים בדירה (123,328 ₪); בגין איחור במסירת הדירה (22,500 ₪) ; בגין ראשי נזק נוספים (1,200 ₪) ובגין עוגמת נפש (30,000 ₪) – ובסך הכול סך של 177,028 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מסירת החזקה בדירה ועד התשלום בפועל.

" בתא (ת"א) 29021-01-17 איל עזר נ' קרן פז חברה לבניין בע"מ (פורסם בנבו, 18.2.21) קבעתי : "49.בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה הולכת בדרכו של החוק וקובעת, כי תנאי לקבלת פיצוי הנו מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, וכי העדפת רצון הקונה לקבלת פיצוי כספי, על פני מתן היזדמנות לקבלן לתיקון הליקויים, תיעשה לאחר שהוכח כי לקבלן ניתנה היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וכי הקבלן לא עשה זאת, או שניסיונות התיקון הללו כשלו (ראה לעניין זה ת"א סימה לנגר נ' אביגדור שטרן בע"מ (פורסם בנבו, 04.09.20); ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין ובע"מ, פ"ד נז(5) 1).

...

לגופו של עניין, טוענים התובעים, שיש לקבל את תביעתם, ומפרטים את רכיבי התביעה כדלקמן: עלות תיקונים בסך של 83,600 ₪ ירידת ערך על פי חוות הדעת של סידאוי על סך 101,500 ₪ .

מומחה בית המשפט קבע בסעיף 6 לחוות דעתו כי סך פיצויי בגין הליקויים עומד על 350 ₪ ואני מקבלת את חוות דעתו בעניין.

לאור עדות זו של מומחה בית המשפט, אני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין החלפת ריצוף בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ (17%).

וסך של 12,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סוף דבר: לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת, תוך שלושים יום, לתובעים את הסכומים המפורטים להלן: סך של 24,517 ₪ (סכום זה כולל מע"מ ) בגין עלות תיקון הליקויים כפי שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיוני 2018, מועד חתימת חוות הדעת ועד התשלום בפועל.

החוט השזור בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע למתן היזדמנות נאותה לקבלן לתקן ליקויי בנייה, מתוה כלל ברור: יש לאפשר לקבלן לתקן.

...

הטענה נדחית.

אני סבורה כי מדובר בחיוב שהנתבעת מעולם לא ביקשה לגבות (ואף מחלה על זכותה לגבותו, באופן שהתובעת רשאית הייתה להסתמך על הויתור – הרי קיבלה את הדירה) ואף לא הייתה פונה בעניינו אל התובעת אלמלא התביעה דנא.

סיכום על יסוד כל האמור אני מחליטה לחייב הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים הבאים: 42,500 ₪, בגין עלות הליקויים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.