מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מתן אפשרות לנאשם בעבירה חמורה לצאת לטיפול ולעבודה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סניגורו מסר כי הוא "באילת". החלטתי, כי למרות סימני השאלה בנוגע להתנהלות הנאשם, לא יוצא צו הבאה.
בהחלטתי מיום 12.10.2021 קבעתי: "מבלי שיהיה בדבר משום הבעת עמדה בנוגע לתוצאות ההליך ולאחר שנתתי דעתי לעמדת המאשימה ולהתנהלות הנאשם בחודשים האחרונים, אני עדיין סבורה כי יש מקום לאפשר לו למצות הליך טפולי אל מול שירות המבחן. שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר משלים אודות הנאשם ולצורך כך מוסמך הוא לערוך את כל הבדיקות הנדרשות. הממונה על עבודות השרות מתבקש להגיש חוות דעתו בעיניין הנאשם עד למועד הדיון הקרוב". הדיון נדחה ליום 29.12.2021.
בענייו יפרח (ע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל (19.6.2022)) נקבע: "חרף חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ועברו הפלילי העומד לחובתו, בית משפט השלום נעתר לבקשתו כי יופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השרות. המבקש הדף בהתנהגותו היזדמנות זו שהושטה לידו, ובחר שלא להתייצב בשני מועדים שונים לפני הממונה אליהם זומן כדין. אף אם תיתקבל טענתו כי הזימון הראשון לא הובא לידיעתו, אין באמור כדי להועיל לו, משלא התייצב לזימון השני ללא שסיפק הסבר סביר במועדו. להזכיר, כי המבקש לא התייצב לחלק מן הדיונים בבית משפט השלום באופן חוזר ונשנה, ומשכך הוצאו צוי הבאה בעיניינו. אך לאחרונה, קבעתי בעיניין אחר: בהעדר חוות דעת הממונה על עבודות שירות או תסקיר שירות מבחן, היתנהלות המבקש כבלה את ידיו של בית המשפט ולא אפשרה לו לשקול כל חלופה עונשית – ומשכך, לא ניתן אלא להשית על המבקש עונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח... לאור האמור, לא נותר למבקש להלין – אלא על עצמו". דברים אלה, שנאמרו בהקשר נאשם שהתנהלותו אל מול הממונה, על כל פגמיה, אינה חמורה כהתנהלות הנאשם, יפים לענייננו, ולהם, מכוח קל וחומר, משנה תוקף.
...
הנאשם לא השכיל לנצל נכונות בית המשפט, מותב זה ומותב קודם, לאפשר לו פניות כאמור, ולכך אין מנוס אלא מלתת משקל – שאינו מבוטל – לחובתו.
בענייו יפרח (ע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל (19.6.2022)) נקבע: "חרף חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ועברו הפלילי העומד לחובתו, בית משפט השלום נעתר לבקשתו כי יופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. המבקש הדף בהתנהגותו הזדמנות זו שהושטה לידו, ובחר שלא להתייצב בשני מועדים שונים לפני הממונה אליהם זומן כדין. אף אם תתקבל טענתו כי הזימון הראשון לא הובא לידיעתו, אין באמור כדי להועיל לו, משלא התייצב לזימון השני ללא שסיפק הסבר סביר במועדו. להזכיר, כי המבקש לא התייצב לחלק מן הדיונים בבית משפט השלום באופן חוזר ונשנה, ומשכך הוצאו צווי הבאה בעניינו. אך לאחרונה, קבעתי בעניין אחר: בהיעדר חוות דעת הממונה על עבודות שירות או תסקיר שירות מבחן, התנהלות המבקש כבלה את ידיו של בית המשפט ולא אפשרה לו לשקול כל חלופה עונשית – ומשכך, לא ניתן אלא להשית על המבקש עונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח... לאור האמור, לא נותר למבקש להלין – אלא על עצמו". דברים אלה, שנאמרו בהקשר נאשם שהתנהלותו אל מול הממונה, על כל פגמיה, אינה חמורה כהתנהלות הנאשם, יפים לענייננו, ולהם, מכוח קל וחומר, משנה תוקף.
לפיכך, אין מנוס מקביעה כי הנאשם יישא בתקופת מאסר, בכלא, אף כי קצרה יותר מזו שהיה עליו לשאת במסגרת עבודות שירות, וזאת לאור מכלול הנסיבות ובהינתן העובדה כי זהו מאסרו הראשון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

התבקש שביהמ"ש יקח במסגרת שיקוליו, את התקופה הארוכה בת 13 חודשים שהנאשם היה מצוי באיזוק וללא חלונות היתאווררות למעט חלונות שהוא קיבל בחגים ולצורך יציאה לטיפולים רפואיים עקב מצבו הבריאותי.
שירות המבחן, ממליץ על תכנית שקום שבמסגרתה יוטל על הנאשם צו מבחן למשך שנה אחת, שבמהלכה ימשיך הנאשם את הישתלבותו בקבוצה הטיפולית, כמו כן ממליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ומאסר על תנאי שיהווה ענישה הצופה פני עתיד ועונש הרתעתי הולם.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של המשיב על 4 שנים ותקופת הפסילה ל-6 שנים וקבע: "ערעור המדינה מופנה כנגד קולת העונש, ולהשקפתנו ערעור זה בדין יסודו. המשיב חטא בהתנהגות אלימה שאך בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר. הוא הפגין זילזול בחוק ובאנשים הממונים על אכיפתו, וגם אפשרות לפגיעה פיסית בשוטרים לא הרתיעה אותו. יותר מכך, המערער נהג ברכבו בפראות, בשעה הומה, בטבורה של עיר, ותוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה, והמתרחשת כמעשה של יום יום באיזור הנגב. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של בתי המשפט למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה, ולנוכח פסקי דין שהוצגו בפנינו אנו חוששים כי ברמת הענישה הנהוגה כיום אין די, וספק אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם." יצויין כי בענינו של המשיב שם היתה נסיבה לחומרה של פגיעה בכף רגלו של אחד השוטרים, אשר אינה בענינו של הנאשם כאן.
בית המשפט העליון דחה את העירעור תוך שציין כי: "מדובר כאמור בנהיגה פרועה של רכב באופן שהעמיד בסכנה משמעותית את כל המשתמשים בדרך שהיו בקירבתו של המערער. המערער עוד הוסיף חטא על פשע בכך שתוך כדי זה שהוא היתל בקצין המישטרה ועצר לצדי הכביש, ברח ממנו בשנית והגדיל את הסכנה של המשתמשים האחרים בדרך בעת הימלטותו מהשוטר. בית משפט זה עמד וחזר ועמד אין ספור פעמים על החומרה היתרה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להמלט מפני המישטרה.....בית משפט זה אף קבע לאחרונה כי ראוי בנסיבות כאלו להטיל על עברייני תנועה מסוג זה הנוהגים בפראות והנמלטים מהמשטרה 3 שנות מאסר ואף יותר". בע"פ 8508/18 מרעי עבד אלרחמאן נ' מ"י (‏12.9.2019) - הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סיטרי ובאיסור שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה.
הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, וסיכון ילדים ליד בית ספר ומשתמשים בדרך, אלו מחייבים מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים והרתעת היחיד, באופן שיגלם את הצורך בהגנה על הציבור.
...
אמנם הנאשם החל בהליך מסויים עם שירות המבחן והשתתף בשורת מפגשים, אולם אינני מוצא בתהליך זה ככזה אשר יש בו כדי להביא למסקנה כי יש לרדת אל מתחת למתחם העונש ההולם.
סבורני כי העמדה בסיכון ברף כה גבוה, באופן כה מתמשך, ביחס למספר כה גדול של הולכי רגל ונהגים, מחייבת מענה עונשי אשר יכלול מאסר בפועל משמעותי.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

וכפי שקבע בית המשפט המחוזי: "הנאשם עשה כברת דרך טיפולית משמעותית, אך הדרך עדיין ארוכה מאוד. איננו סבורים כי מדובר במהלך טפולי יוצא דופן המאיין כל שיקול נוגד, ולא הובהר אם וכיצד יינתן בו מענה לסיכון שבקווי אופי ובעיוותי חשיבה מטרידים ומדאיגים. ככלל, חומרתן של העבירות שביצע קטין, יכולה בהחלט שתגיע לדרגה שבה יהיה ההליך השיקומי שעובר הקטין מוצלח ומבטיח ככל שיהיה, ותהיינה ההמלצות של שירות המבחן חד-משמעיות ככל שתהיינה, לא ניתן להורות אלא על מאסר מאחורי סורג ובריח ולפרק זמן משמעותי. שיקול השקום, גם לגבי קטינים, אינו עומד לבדו וככל שהעבירה חמורה יותר כן משקל שיקול ההלימה נהיה כבד יותר" (פסקות 90-89 לגזר הדין).
יוער כי בבקשה התבקש גם עיכוב ביצוע רכיב הפצוי לנפגעת העבירה, אולם בדיון שנערך בפניי ביום 14.12.2023, חזר בו ב"כ המבקש מהבקשה לעיכוב ביצוע של רכיב זה. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען, בעקרם של דברים, כי על מנת שהערעור לא יסוכל, יש לאפשר למותב העירעור להדרש לאפשרות כי לא יוטל עונש מאסר בפועל כלל (בהתאם להמלצת שירות המבחן לנוער) – ולשם כך יש מקום להורות על עיכוב ביצוע.
באשר לענישה עצמה, עיון נוסף בפסיקה מלמד שלא ניתן לומר שאין תקדים לפסיקת עונש של מאסר בעבודות שירות, במסגרת קבלת ערעור של קטין על עונשו, גם כאשר עסקינן בעבירות קשות וחמורות (ראו: ע"פ 7105/22 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.2023); ע"פ 214/15 פלוני נ' מדינת ישראל (2.6.2016)).
...
כמו כן מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה: "ככלל, חומרתן של העבירות שביצע קטין, יכולה בהחלט שתגיע לדרגה שבה יהיה ההליך השיקומי שעובר הקטין מוצלח ומבטיח ככל שיהיה, ותהיינה ההמלצות של שירות המבחן חד-משמעיות ככל שתהיינה, לא ניתן להורות אלא על מאסר מאחורי סורג ובריח ולפרק זמן משמעותי" (הדברים תואמים במדויק את חוות דעתי ב-ע"פ 1589/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (להלן: ע"פ 1589/23)).
סבורני כי גם ערעור שסיכוייו לא היו מצדיקים צו לעיכוב ביצוע, בנסיבות "רגילות", יכול ויצדיק צו לעיכוב ביצוע בנסיבות מיוחדות כאמור, כבענייננו.
סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עבירות ההתפרצות לכלי רכב הפכו זה מכבר "למכת מדינה" ואף "מכת איזור". יש לזכור כי בבוקרו של יום עת יוצא אדם לעבודתו, לטפול רפואי, להסיע ילדיו ומשפחתו לעבודה או למוסדות החינוך, או בערב לארוע שמחת משפחתו או כל צורך שגרת חיים, ולפתע לנגד עיניו רכבו נפרץ או נגנב או כל כיוצ"ב לא רק שהדבר משבש שגרת יומו בתחושת חוסר אונים, אלא שכל השיח החברתי והמשפחתי משך זמן רב מדבר בחוסר האונים, בחוסר הבטחון בשיגרה שלווה, תוך פגיעה קשה באמון בחוק ובאוכפיו, במקום המגורים ובסביבתם.
הליך שקומי- יש מקום להקל עם הנאשם לנוכח המוטיבציה שהוא גילה כדי לצאת ממסלול החיים בו הוא נמצא וההליך הטיפולי שהוא החל לעבור במסגרת שירות המבחן, היתרשמות שירות המבחן מהנאשם, שהנו משתף פעולה, מתמיד בהגעתו לקבוצה הטיפולית, למפגשים פרטניים, מוסר בדיקות שתן כנדרש ומביע נכונות להמשיך בהליך טפולי קבוצתי.
ביחס לרכיבי הענישה הכלכליים, ברי כי מיתחם הענישה באשר לקנס ייקבע לאחר היתייחסות אפשרית למצבו הכלכלי של הנאשם.
בית המשפט אינו מעוניין בניסיונות תשלום רכיבי ענישה כספיים בדרך של בלדרות סמים אך מנגד עולם הסמים קשור בפיתוי של " כסף קל" , ויש ליתן הדעת לאנטרס הציבור למניעת כדאיות ביצוע עבירות בתחום זה. המשקל שניתן במקרה זה להליך השקום ולחלוף הזמן הביאו להקלה וסטייה ממתחמי הענישה .
לאחר ששקלתי מלוא השיקולים, לחומרה ולקולא, אני מוצא לנכון לכבד ההסדר ביחס לרכיב המאסר העקרי ולקבוע הענישה הנלווית כך שיושתו על הנאשם העונשים הבאים : 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.
...
שירות המבחן העריך כי ישנה נזקקות טיפולית וביקש לדחות את הדיון בעניינו ב4 חודשים, בית המשפט נעתר לבקשה.
סבורני כי מתחם העונש ההולם, בנסיבות המקרה של פריצה וגניבה מרכב, דנן בנסיבותיו, נע בין תקופת מאסר קצרה שיכול ותרוצה בעבודות שירות ועד ל12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים ובכללם רכיבים כספיים ופסילת רישיון .
סבורני כי מתחם העונש ההולם, בנסיבות המקרה, נע בין 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף רכיבי ענישה נלווים ובכללם כספיים.
אני מורה בזאת על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, פסילה על תנאי בת 12 חודשים למשך 3 שנים שתחל ממועד סיום הפסילה בפועל .

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביחס לגורמי הסיכוי, הובא בחשבון כי מדובר בבחור בן 34, אשר ריצה מספר מאסרים וכיום מזהה בעיתיות בתחום האלכוהול ומכיר בצורך שלו להישתלב בטיפול אינטנסיבי בתחום זה. שירות מבחן העלה בפני הנאשם את האפשרות להישתלב בקהילה טיפולית וזה הביע נכונות להישתלב בה. כן הובהר לו כי לשם כך יידרש ערב מגבה.
ת"פ (כ"ס) 10446-03-21 מדינת ישראל נ' זידאן (30.9.21), הנאשם הורשע בבצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שבעת עשתה המתלוננת דרכה חזרה מעבודתה לביתה, ניגח הנאשם קלות רכבו עם רכבה וכאשר עצרה רכבה, ניכנס הנאשם לרכבה, סטר לה, הכה בראשה באמצעות בקבוק זכוכית וגרם לה לדמם מראשה.
כידוע, תפקידו של הערב המגבה לשמש כחלופת מעצר במקרה של סיום הליך טפולי, כמו גם להיות חלק אקטיבי בהליך הטיפולי בעת יציאה לחופשות או לצרכים אחרים ממסגרת הקהילה.
ניתן לומר בודאות כי הנאשם לא ניצל את ההזדמנות וביצע כעת עבירת אלימות חמורה אף יותר.
...
אשר על כן, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים.
נוכח כל האמור, יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחם.
סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס. הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים מת"פ 7938-06-20 במצטבר לעונש זה. בסה"כ ירצה הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו