מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מתן אישור עבודה לחשוד בהחזקת חשיש

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לדבריו המשיב ברח מהשוטרים כי חשב שאלו אנשים שאיתם רב בבוקר והם רוצים לפגוע בו. לדבריו החזיק קססה חשיש אותה זרק.
המשיב צולם במצלמת אבטחה בעת ביצוע העבירות, נתפס למחרת היום כשהוא לבוש באותם מכנסיים ונועל אותן נעליים וכשבחזקתו מסור אשר לא ניתן לגביו כל הסבר המניח את הדעת כי רכש החזקה בו כדין.
לשוטר שריקר המשיב סיפר כי הוא עובד ביינות ביתן באשדוד, בהודעתו סיפר שעובד ביוחננוף באשדוד, בעוד בהודעתו סיפר כי במועד שנעצר לא עבד כי לא הרגיש טוב (לא סיפק הסבר מדוע הגיע מרהט עד אשדוד ושהה שם מספר שעות, ביום שאינו מרגיש טוב ואינו עובד).
שווי הרכוש הגנוב אינו רב, הגם שנגנב בין היתר הטלפון הסלולארי של גאסר, ובעניין זה, אין לי אלא להפנות לדברי בית המשפט העליון בע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל: "גניבה ושוד של טלפון סלולארי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולארי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזיכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי – תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר "בענן" ושיחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון.
המסוכנות הנלמדת מעברו של המשיב היא ברף הגבוה: המשיב שהנו יליד 1989 צבר לחובתו 8 הרשעות קודמות בריבוי עבירות רכוש וגם בעבירות אלימות ועבירות אחרות (גניבת רכב, הפרת הוראה חוקית, קבלת נכס שהושג בפשע, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, התפרצות למגורים, הצתת מבנה במזיד, תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש, איומים, גניבה, החזקת נכס חשוד כגנוב, היתנהגות פרועה במקום צבורי, הסגת גבול, קשירת קשר לבצוע פשע, סיוע לגניבה חקלאית ועוד).
...
נוכח כל הנתונים שלעיל, אני סבורה כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב היא ברף הבינוני גבוה.
אני סבורה, כי כל חלופה שתוצע ראוי שתיבדק בקפידה על ידי שירות המבחן, אם יש ביכולתה לאיין את המסוכנות בנסיבותיו של המשיב.
הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר, ליום 8.7.19 שעה 10:00.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לדבריו, בקשה לקבלת צו לאישור בדיעבד של מימצאי החקירה "זה הנוהל שאנו עובדים בו. זה הנוהל שעבדנו בו" (עמ' 23, ש' 23), וכשנשאל מדוע לא הובהרה לבית המשפט מטרת הצוו, משיב שאינו יודע מאחר שהצו הוצא ע"י חוקר אחר, וכי מלשונו של הצוו, ת/4, ניתן ללמוד שהבקשה היא לחיפוש בטלפון תפוס (עמ' 25 ש' 5-9).
המאשימה מאשרת שבדיקת תוכן הטלפון נערכה בשיהוי אלא שדחיפות החיפוש עלתה, לטענתה, רק במהלך החיפוש הידני, לאחר איתור הממצאים החשודים, ולא לפני כן. המאשימה מסכימה כי היה מקום לתעד פעולות החיפוש בסמוך למועדו, ולא זמן רב לאחר מכן, אך מבקשת לראות בכך מחדל שנבע משגגה ובהשלמת החקירה, מיזכר ת/7, ריפוי הפגם.
עיון בפסיקה מלמד שבמקרים לא מעטים, ועל בסיס פגמים קלים יותר, נפסלו ראיות בתיקי סמים, חלקם סמים קשים ובכמויות לא מבוטלות,: כך בת"פ (ת"א) 4663-10-14 מדינת ישראל נ' אבו טאלב מפי הש' אבינור- שם נערך חפוש ללא נוכחות עדים בבית הנאשם, בנגוד לתנאי צו חפוש ובית המשפט הורה על פסילת תוצר החיפוש-סם מסוג קוקאין במשקל שכ-28.4 גר' ; ת"פ 50516-05-13 מדינת ישראל נ' ביניאשוילי – מפי כב' השופט בקר- החזקת 60 גר' סם חשיש שנמצאו בחיפוש על גופה של הנאשמת שלא בנוכחות עדים (ראו לעניין זה עפ"ג 11347-03-15); ת"פ (ת"א) 13802-07-13 מדינת ישראל נ' זוארץ (כב' השופטת נאור) – שם נפסלה כמות גדולה של סמים מסוגים שונים (בין היתר, יותר מ-200 יחידות של סם מסוג(Methoxymethcathinone ושנמצאו בחיפוש ללא עדים וללא צו; ת"פ (ת"א) 36634-07-14 מדינת ישראל נ' בלומנפלד- (כב' השופטת מרגולין-וחידי)- פסילת ארבעה שתילי קאנביס בחיפוש בדירה ללא עילה וללא הסכמה: ת"פ (ת"א) 16795-10-15 מדינת ישראל נ' אהל ואח' (כב' השופט הרמלין)- חפוש ללא צו ופסילת תוצריו- שלושה שתילי קאנביס במשקל 325 גר'; ת"פ 18924-11-17 מדינת ישראל נ' סלטי (רחובות)- חפוש ללא נוכחות עדים, ופסילת 200 גר' סם (כב' הש' סבחת-חימוביץ').
...
נוכח הזיקה ההדוקה בין הראיות שנפסלו והודעות הקונים ת/17, ת/18, ת/20 אני סבורה שיש מקום לפסול אף את קבילותן.
על כן, אין בידי לקבל טענה זו. טרם נעילה הרשעתו החלקית של הנאשם אינה פוטרת את המשטרה והתביעה מבחינה מעמיקה והסקת מסקנות בנוגע לאופן עריכת חיפושי במכשירי טלפון תפוסים ואופן תיעודם.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה אחת של סחר בסם- עבירה לפי סעיף 13+19 א לפקודת הסמים ומזכה אותו מביצוע העבירות הנוספות המיוחסות לו, 3 עבירות של סחר בסם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טיעוני הצדדים לעונש טיעונים לעונש נשמעו ביום 1.2.2022, לאחר דחיות בדיונים שנקבעו, בין היתר, על מנת לאפשר לנאשם הזדמנויות חוזרות להתייצב אצל שירות המבחן והממונה על עבודות השרות.
אשר לת"פ 48151-04-17, בכל הנוגע לעבירת התיווך בסם, לצד החומרה האינהרנטית בעבירות הקשורות להפצת סם כאמור, כשהנאשם היתנהל באופן אקטיבי מול השוטרים ואף נכח בעת מכירת הסם, נתתי דעתי גם לכך שהמדובר בתיווך בסם מסוג חשיש, ולמשקל הנמוך יחסית של כ-2.5 גרם תמורת סכום של 200 ₪.
בעת בחינת הנסיבות יש לתת משקל גם לגילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, בן 22, ולכך שבעת התיווך בסם החזיק גם באופניים החשודים כגנובים.
מבלי להיתעלם מהמפורט לעיל ומעברו הפלילי של הנאשם, אך גם בשים לב להודייתו, לצרוף התיקים, לגילו ולכך שלא פתח תיקים חדשים משך 5 שנים, ותוך מתן משקל גם לגילן של העבירות, עונש המאסר לנאשם יקבע באופן מתון יחסית קרוב לתחתית מיתחם הענישה, אך לא בתחתיתו, ולריצוי בעבודות שירות, על מנת לאפשר אופק לנאשם לשקם את חייו.
...
סוף דבר, לאור המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות במרכז יום לקשיש פגה, רח' פפר יוסף 20, פתח תקווה.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע וההחלטה קמא ביום 1.7.19 ( להלן: "הארוע האשון") בוצע חפוש בביתו של המשיב, ושם נימצאו ונתפסו, בין היתר, חפצים כדלקמן: סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל כולל של מעל 1.5 ק"ג; סכום המזומן.
ביום 9.9.19 (להלן: "הארוע השני") נעצר המשיב ונחקר בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שעל פי החשד החזיק בסם מסוכן מסוג קאנבוס וחשיש במשקל כולל של כתשעה ק"ג. אין מחלוקת כי הסמים האמורים לא נתפסו בביתו אלא בבית אחר (בית של חבר שלו – דברי נציג העוררת בישיבת יום 24.9.19).
יחד עם זאת למדינה זכות לחלט כספים אלה גם אם מקורם ממקור לגיטימי, ככל שיורשע בסחר בסמים, שכן לדבריו: "לפי פקודת הסמים, לפיה נתונה למדינה זכות לחלט כספים גם ממקור לגיטימי. כאשר ההנחה שעומדת בבסיס זה שהאדם עוסק בשתי עבודות, אחת מהן חוקית והשניה סחר בסמים, לא ניתן להפריד מהיכן הגיעו המזומנים, ולכן ניתן לחלט.
...
בפני ערר על החלטת בית משפט שלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 18.9.19, במסגרתה נעתר לבקשת המשיב להחזיר לידיו סכום של 25,600 ₪ (להלן: "סכום המזומן") שנתפס בחיפוש בביתו ביום 1.7.19.
בסופו של דבר הורה השופט קמא בהחלטה נשוא ערר זה על החזרת סכום המזומן.
למעשה הוא לא הראה שום סיבה להמשיך להחזיק בכספים, במיוחד כאשר המבקש שוחרר ממעצרו בתיק זה. הוא לא הצביע על נתונים ראייתיים כלשהם שיכולים להביא את ביהמ"ש למסקנה שבסופו של יום הכספים יחולטו או שבכלל יוגש כתב אישום נגד המבקש.
אשר על כן, אני מורה למשטרה להחזיר למבקש באמצעות בא כוחו את הכספים שנתפסו, כמתואר בבקשה".
במצב דברים זה לא מן הנמנע כי המדינה תחליט להגיש בגין האירוע הראשון כתב אישום בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית נגד המשיב ולבקש את חילוט סכום המזומן שנתפס, אפשרות שנמנעה בהחלטה קמא נשוא ערר זה כטענת העוררת במסגרת ערר זה. לכן החלטתי לקבל הערר ולהורות כדלקמן: ההחלטה קמא מבוטלת בזאת; העוררת תמשיך להחזיק בכספים וזאת עד ליום 03.11.19; ככל שלא יוגש כתב אישום נגד המשיב בגין האירוע הראשון עד מועד זה יוחזר הסכום המזומן לידי המשיב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אפרט להלן את עובדות כתבי האישום: (-) ביום 16.02.22 החזיק הנאשם במקומות שונים בביתו, סם מסוג קאנביס מחולק לשקיות במשקל כולל של 1.010 קילו וכן סם מסוג חשיש במשקל 257.12 גרם המחולק אף הוא למספר יחידות.
בעיניין זה אציין גם כי שיחרור חשוד בערובה מבטא את הרעיון לפיו יש להעדיף אמצעי מידתי יותר להשגת תכלית המעצר.
ערכאת העירעור קבעה כי "עונש המאסר שנקבע למערער איננו חורג מהעונשים המוטלים בדרך כלל על החזקת סם בנסיבות דומות, והוא הולם את חומרת מעשה המערער בנסיבותיו ואת מידת אשמו של המערער"; רע"פ 8374/06 גילילוב נ' מדינת ישראל (12.12.2006) בו נדחתה בקשת רשות ערעור ביחס לעונש מאסר בן 5 חודשים בעבודות שירות שהוטל על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בהחזקת קאנבוס במשקל של 869.14 גרם שלא לשימוש עצמי.
בהתאם לסעיף 40ד' לחוק העונשין רשאי בית המשפט לחרוג לקולה ממיתחם הענישה שקבע, אם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". בעיניין זה נקבע כי "על קיומו של פוטנציאל זה, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו של הנאשם; משיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק ועם שירות המבחן; ומקיומה של תמיכה והתגייסות משפחתית לצדו של הנאשם." (רע"פ 7683/13 דוד פרלמן נ' מדינת ישראל (23.2.2014)).
...
המלצת שירות המבחן בדבר העמדת הנאשם במבחן מקובלת עלי אפוא.
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים.
אני מחייב את הנאשם לבצע 250 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 45 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו