אלא שבטענה זו של הנתבע אין ממש, שהרי תדפיס חשבון הבנק הנו רשומה מוסדית הקבילה כראיה לאמתות תוכנה, כהוראת סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
...
על כן, הן מטעם אחרון זה והן מן הטעם להיעדר תשתית ראייתית לסכום החיוב שנערך בדיעבד ועל פי זיכרונה של מנהלת המשרד הקודמת, דין הטענה לחיוב בגין הוצאות משרד – להידחות.
מכל האמור לעיל, ולאור הפרת שני הסכמי ההתקשרות שנחתמו בין הצדדים, וגבייה ביתר של שכ"ט עו"ד והוצאות מעבר למוסכם, כפי שפורט ונומק לעיל, חב הנתבע בהשבת הכספים שגבה הוא ביתר מאת התובעת.
כתוצאה מכך, הנני מחייב את הנתבע בסעדים הבאים:
להשיב לתובעת סך של 287,596 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12/11/12 ועד ליום התשלום בפועל.
