מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מתי רכוש יחולט עקב עבירות סמים

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים דן בסמכות בית המשפט להורות על חילוט רכוש בהליך פלילי בגין עבירות סמים, ובתוך כך קובע בסעיף משנה (ב) כי משהוכרז אדם כסוחר סמים, יצווה בית המשפט בגזר הדין "כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט". רבות נכתב על תכליות החילוט, ביניהן תכלית הרתעתית וייעול האכיפה כלפי עבירות סמים, אותן מבקש אמצעי החילוט להגשים באמצעות פגיעה כלכלית במבצעיהן, וזאת מתוך הבנה כי הרווח הכלכלי הצומח מעבירות אלו מהוה מניע מרכזי לביצוען (ראו, למשל, ע"פ 4496/04‏ עלי מחג'נה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.9.2005); ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (19.11.2007); וכן דברי ההסבר לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 3), התשמ"ח-1988, ה"ח 242, 245 (להלן: הצעת החוק)).
...
יחד עם זאת, בנסיבות העניין ובהיעדר ראיה אחרת העשויה לתמוך בגרסתו, לא מצאנו להתערב בקביעת בית משפט קמא, לפיה המערער לא עמד בנטל המוטל עליו בעניין זה, כאמור.
משהתרשם בית משפט קמא מהעדים ובחר להעדיף גרסה אחת על פני האחרת, שנתמכה גם בראיה שהוצגה בפניו, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטה זו. לנוכח העובדה כי החלטת בית משפט קמא בדבר הבעלות ברכב נותרה על כנה, קמה החזקה, לפיה נעשה שימוש ברכב לצורך עסקאות הסמים, אותה לא הצליח המערער לסתור, וממילא ההחלטה על חילוט הרכב בדין יסודה.
סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על כך מציין כב' השופט אלרון בע"פ 2163/17 גברילוב נ' מ"י (מיום 21.3.2018) בפיסקה 15: "סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים דן בסמכות בית המשפט להורות על חילוט רכוש בהליך פלילי בגין עבירות סמים, ובתוך כך קובע בסעיף משנה (ב) כי משהוכרז אדם כסוחר סמים, יצווה בית המשפט בגזר הדין 'כי בנוסף לכל עונש יחלוט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט'.
...
גם לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהגיש הנאשם, וגם לאחר שמיעת עדותו לפניי, לא עלה בידו לשכנע במידה הנדרשת כעת (מאזן ההסתברויות), כי הכספים שנתפסו אינם קשורים לסמים.
יוצא, אפוא, כי לא שוכנעתי מטענות הנאשם, כי הרכוש שנתפס תמים הוא, וכי אין לו קשר לעבירת הסמים בה מואשם.
לפיכך, אני קובע את הדברים הבאים: כל הכספים שנתפסו יוותרו בידי המדינה עד לתום ההליכים; בהתחשב בסכום המזומן שהופקד לחשבון (למעלה מ-100,000 ₪) ויתרת הזכות בעת תפיסתו (כ-60,000 ₪), תפיסת החשבון ועיקולו יוסרו בכפוף להפקדה 40,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 10 ימים מעת מתן החלטה זו. היה ולא תבוצע ההפקדה, העיקול יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים; ככל שהמדינה תעתיק את התוכן הרלבנטי מהטלפונים שנתפסו ומפורטים בבקשת החילוט שבכתב האישום, וככל שהנאשם יחתום על הצהרה לפיה לא תהיה לו כל טענה בדבר כלל הראיה הטובה ביותר בהקשר לפלטי הטלפון, ניתן יהיה להשיב את הטלפונים לנאשם, וזאת בתוך 20 יום מעת מתן החלטה זו. אזכיר למען הזהירות, כי קביעותיי אינן נוגעות לתיק העיקרי ואין להן השלכה עליו, הואיל ובמסגרתו, עומדת לנאשם חזקת החפות, והחלטתי מתבססת על חומרי החקירה שהוצגו ועל הטיעונים המשפטיים שהושמעו, מבלי שהראיות נבחנו במבחנים המקובלים של ההליך הפלילי העיקרי.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשורה של החלטות שעסקו בסעדים הזמניים הנדרשים להבטחת חילוט רכוש בגין עבירות לפי סעיף 36ו לפקודת הסמים, הורה בית המשפט על מתן סעדים זמניים חמורים פחות מאשר תפיסת כלי רכבם של נאשמים על-ידי המישטרה.
...
לעניין ס"ק (ג) מוסבר כי מאחר וקיימים תפוסים, בעיקר כאלה שנתפסו במטרה להבטיח הליכי חילוט עתידיים, אשר המשך החזקתם בידי המדינה אינו מאפשר שמירה על ערכם, מוצע לקבוע, כי אם בית המשפט מצא שאין מקום להחזיר תפוס כאמור למי שממנו נתפס, ניתן להורות על מכירתו.
סוגית מתן הסעד הזמני בהליך פלילי לצורך הבטחת האפשרות לחילוט רכוש והשיקולים שיש להתחשב בהם בעת מתן הסעד הזמני נדונה בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (טרם פורסם, 31.10.07), בו נקבע כי:   "האפשרות ליתן סעד זמני ברכוש מטרתה לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו... כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה. הסעד הזמני מיועד אפוא לאפשר מימושן של תכליות החילוט. יחד עם זאת ברי, כי בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש. כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים 'חלופיים' שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטים... גם בעניין זה הכלל הוא אם כן כלל האמצעי שפגיעתו פחותה, כלל המידתיות" (שם, פיסקה 36 להחלטה מפי כב' השופטת ארבל) (הגדשה שלי-צ.ק.).
הערר נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

(א) כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנדון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנדון אחד מאלה: (אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; (בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון".
זאת ועוד, ללא קשר באמור בסעיף 31(6), פקודת הסמים קובעת סייגים לחילוט רכוש, הסייג הרלוואנטי לעניינו הוא הקבוע בס"ק 36ג(א) ולפיו: "בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א או 36ב, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה". ראו ע"פ 7376/02 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(4) 558 (2003).
...
היקף החילוט – מידתיות וסבירות מכל מקום וגם אם הייתי מגיע למסקנה כי הטוענת לזכות לא הפריכה את החזקה הקבועה בדין, וגם אם הייתי מתעלם מהפגם לגבי חילוט חשבון הבנק, הייתי מגיע לאותה מסקנה – כלומר כי יש להורות על חילוט רכב ההונדה בלבד.
על רקע נסיבות אלו, סבורני כי תוצאה לפיה שני כלי הרכב וחשבון הבנק יחולטו, היא תוצאה בלתי מידתית, בלתי סבירה ואין לקבלה.
התוצאה – לאור המפורט לעיל, אני קובע כלהלן: א. רכב ההונדה (מס' רישוי 80-992-67), סכום הכסף שנתפס בסך של 3,050 ₪ והטלפונים הניידים יחולטו לטובת אוצר המדינה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

סעיף 40יג(א) לחוק העונשין קובע כי משהורשע נאשם במספר עבירות המהוות ארוע אחד, יקבע בית המשפט מיתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לארוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו ארוע.
חילוט הכסף שנתפס ברשות הנאשם הסמכות להורות על חילוט רכוש בעקבות הרשעה בעבירת סמים קבועה בהוראות סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים.
...
מכל המקובץ עד כאן, סבורני כי מתחם הענישה ההולם למכלול העבירות שביצע הנאשם, באירוע המדובר, בראשן עבירת החזקת הסם מסוג הרואין במשקל של 17.3 גרם נטו, אליה נלוו השמדת ראיה, איומים, החזקת סכין למטרה לא כשרה והתנגדות למעצר חוקי, ובנסיבות הקונקרטיות והעקרונות שביסוד תיקון 113 לחוק העונשין צריך להימצא בין 18 לבין 40 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר מותנה, קנס ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.
שיקולים לקולא: בתחילה כפר הנאשם במיוחס לו, כך שנשמעו ראיות מטעם הצדדים, הוא חזר בו והודה במיוחס לו, לקח אחריות על מעשיו וסבורני שיש לראות בכך תחילתו הליך של הפנמה והכרה בחומרת מעשיו.
מכל המקובץ, בהביאי בכלל חשבון את שיקולי הגמול, השיקום וההרתעה, ביחס לנאשם בנסיבותיו - הסלידה שחשה החברה נוכח מעשיו והוקעתם הנדרשת, הצורך בהמחשת חומרת מעשיו, הרתעתו והרתעת עבריינים כמותו, לצד צרכיי שיקומו, הרי שבגדר תפירת חליפתו העונשית, סבורני כי אין מנוס מהשתת עונש מאסר ממושך, לצד ענישה מותנית ומרתיעה, פסילת רישיון נהיגה וענישה כלכלית.
בנסיבות אלו, ולאחר שבחנתי את מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, סבורני כי קמה החזקה, מבלי שנסתרה, לפיה הרכוש שנתפס ברשות הנאשם, הושג על ידו בעסקת סמים אסורה, ועל כן הוא יחולט לטובת אוצר המדינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו