בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.06.21 הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות כדלקמן: הנאשמת 1 - העסקה שלא כדין – עבירה על סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ובהעסקה ללא היתר – עבירה על סעיפים 2(א)(2) + 1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991; והנאשם 2 – הפרת אחריות נושא משרה – עבירה על סעיף 5 + 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.
מכאן, המשיך וטען, שלא היתה להם כוונה פלילית לבצוע עבירות כלשהן.
הסנגור המשיך וטען, כי מדובר במקרה חריג וקיצון שכן העובדת היתה מאהבת של דמוית ציבורית ידועה ולכן יש פה הקפדה יתרה של המאשימה בעיניינם וזאת לאור העובדה שרעייתו בזמנים הרלוואנטיים של אותו אדם הפעילה חוקר פרטי גילתה את העניין ופנתה לידידה שלה - רעייתו של דמוית ציבורית בכירה, אשר הפעילה את כובד משקלה על מנת שימוצה הדין בפרשה (מטעמים הקשורים בצינעת הפרט ובהגנה על שמם הטוב של המעורבים לכאורה בעיניין, שמותיהם, שהוזכרו בפרוטוקול הדיון, הושמטו על ידי בגזר דין זה – א.ש).
הנאשם ביקש את זכות המלה האחרונה וטען, כי הוא נמצא בכיכר המדינה מאז שנת 1993 וכי היו לו 4 חנויות.
תשומת לב הנאשמים מופנית לכך, שככל שמועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליהם להקדים את מועד התשלום וזאת על מנת להמנע מתשלום ריבית והצמדה.
ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהיעדר הצדדים.
...
ביחס לעונש הספציפי שראוי להשית על הנאשמים בתוך מתחם הענישה שהוצע ע"י המאשימה ביחס לכל אחד מהנאשמים, סבורני כי יש לקחת בחשבון לקולא את השיקולים הבאים: לנאשמים לא מיוחסות עבירות קודמות על חוק עובדים זרים; הודאתם בביצוע העבירות לא רק חסכה זמן שיפוטי יקר אלא מצביעה לטעמי כי הפנימו את חומרת המעשה; כמו כן, יש להתחשב בנסיבותיה הכלכליות של הנאשמת 1 לאור המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה וההשפעה על העסק.
בנוסף, ראיתי להיעתר לבקשת המאשימה ולחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה למשך התקופה המקסימלית שנתבקשה – 3 שנים.
לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשמת 1 – 23,000 ₪;
הנאשם 2 - – 6,000 ₪;
הנאשמים ישלמו את הקנסות שהושתו עליהם כדלקמן: הנאשמת 1 – ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,300 ₪ כל אחד והנאשם 2 – ב- 3 תשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד.
