מתי ניתן להגיש תביעה אישית כנגד מעסיק

התובע הפנה לכך שעוד בכתב התביעה ניתנו פרטים המבססים עילת תביעה אישית כנגד הנתבע 2 כמי שהעסיק את התובע ישירות.

זאת ועוד, אם התובע יוכיח שאכן הועסק באותו מקום עבודה בכל התקופה הנטענת, אשר לא בכולה הופקו עבורו תלושי שכר, יתכן שגם באמור יהיה כדי להקים עילת תביעה אישית כנגד הנתבע 2 כמעסיק.

לא הוגשו תצהירי התובע במועד, תמחק התובענה על הסף על פי תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

...

לטענת התובע יש לדחות את הבקשה.

פירושו של דבר כי על מנת לסלק את התביעה על הסף יש לקבוע כי גם אילו יוכחו במלואן העובדות הנטענות בכתב התביעה – לא ניתן היה להיעתר לסעד המבוקש.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

עוד הדגישו, כי לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד מנהל רק משום מעמדו ככזה בחברה ועל פי הפסיקה, מעמד זה אינו מטיל עליו אוטומאטית חבויות של החברה.

בנוסף, ההתייחסות היחידה למבקש מס' 3 בתצהירו של התובע, היא טענה כללית לפיה המבקש היה אחראי על כל פעילות הנתבעת מס' 2 (סעיף 2 לתצהיר), אלא שאין בטענה כללית זו (שאף היא אינה מפורטת מלבד עצם העלאתה) לקשור בין חובות הנתבעת מס' 1 כמעסיקה ובין חבותו האישית הנטענת של המבקש מס' 3.

...

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים וחזרנו ועיינו בכתבי הטענות, הגענו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

לאור כל האמור לעיל, גם אם יוכיח התובע את כל טענותיו כמפורט בכתב התביעה המתוקן (וכאמור – לאור תצהירו של התובע, ספק אם די באמור בו)– עדיין לא תהא בידו עילה להרמת המסך מעל הנתבעת מס' 1 וחיוב המבקשים באופן אישי.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

סעיף 2(א) לחוק הגנה על עובדים קובע כי "לא יפגע מעסיק בעינייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור". סעיף 1 לחוק מגדיר "עינייני עבודה" באופן הבא: "כל אחד מאלה: (1) תנאי עבודה; (2) קידום בעבודה; (3) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (4) פיטורים או פצויי פיטורים; (5) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה". בהתאם לפסיקה, על העובד להוכיח ברמת הוכחה לכאורית שהתלונה כשלעצמה או בנוסף לשיקולים אחרים, השפיעה השפעה ממשית או ניכרת על הפגיעה בתנאי עבודתו.

עוד נוסיף כי בהתאם לחוק בית הדין לעבודה, קיימת אפשרות להגיש תביעה אישית כנגד נושא משרה של המעסיק, אשר הפר את חוק איסור לשון הרע, מכוח סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה) : "(א)לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון –... בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים".

...

על רקע האמור, ההליך דנן נפתח ביום 15.2.18 בהגשת כתב תביעה ובקשה למתן סעדים זמנים בגין הנזקים שנגרמו לתובעות בשל הפרסום אשר אליו נלווה על פי הנטען צעד של "גניבת לקוחות", באשר לטענת התובעות, בסמוך לסיום העסקתן פעלו העובדות על מנת לפנות ללקוחות ולשכנע אותם לעזוב את התובעות ולעבור לקבל שירותי ביטוח אצל סוכנות מתחרה בשם לב אינטר ד.ר סוכנות לביטוח (2009) בע"מ (להלן: "לב אינטר"), שעמה, לטענתן, התקשרו העובדות.

סוף דבר: התביעה העיקרית - נדחית על כל מרכיביה.

בתוך 30 יום ישלמו הנתבעות שכנגד לליאת את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין הפרשי פיצויי פיטורים- 3,349 ₪.

בתוך 30 יום ישלמו הנתבעות שכנגד ל****ה את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין הפרשי פיצויי פיטורים- 858 ₪.

מדובר בחסינות מהותית אשר מכוחה לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד שופט או דיין בגין פעולותיו או החלטותיו השיפוטיות.

כפי שקבע כבוד השופט עמית: "החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היא אפוא חסינות מהותית- מוחלטת- מלאה. אין לעקוף חסינות זו לא מלטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים. אין לעקוף את החסינות במי מקלדת בכתב טענות, באופן שכל רשלנות הופכת לרשלנות רבתי, רשלנות חמורה, רשלנות מובהקת, רשלנות בוטה- מאד, וכיו"ב ביטויים ברוח פסק הדין בעיניין פרידמן, אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח יחסי עובד- מעביד לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין. אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח היותר של השופט עובד צבור. אין לעקוף את החסינות מכוח אחריות ישירה בשל היות השופט אורגן של המדינה" (שם בפיסקה 3 לפסק דינו של כבוד השופט עמית).

...

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי דין הבקשה להתקבל, ודין התביעה להיות מסולקת על הסף כנגד הנתבעים.

לסיכום לסיכומם של דברים, דין הבקשה להתקבל, וכך אני עושה.

בהתאם, התביעה כנגד הנתבעים 1 – 3 נדחית.

בבקשה נטען, כי הנתבעות 2 ו-3 הן בעלות תפקידים בנתבעת 1 ובמסגרת עבודתן היו ממונות על התובע ואולם בינן לבין התובע מעולם לא היתקיימו יחסי עובד מעביד והן אינן צד לחוזה העבודה של התובע ועל כן לא הייתה הצדקה להגיש תביעה אישית כנגדן; כן נטען, כי דין התביעה ברכיב לשון הרע להדחות על הסף מאחר ומכתב התביעה לא ברור מהם הפרסומים שפורסמו על ידי הנתבעות ושלטענת התובע מהוים לשון הרע.

בנסיבות אלו מאחר וכאמור עילת לשון הרע נמחקה מכתב התביעה ומאחר והתובע לא ביקש לתקן את תביעתו הגם שניתנה לו האפשרות לעשות כן, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבעות 2-3 להיתקבל וזאת מהטעם שבשום שלב לא היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעות 2-3 ומאחר ואין מקורו של הסיכסוך בין התובע לנתבעות 2-3 ביחסיהם כעובד ומעביד.

...

בבקשה נטען, כי הנתבעות 2 ו-3 הן בעלות תפקידים בנתבעת 1 ובמסגרת עבודתן היו ממונות על התובע ואולם בינן לבין התובע מעולם לא התקיימו יחסי עובד מעביד והן אינן צד לחוזה העבודה של התובע ועל כן לא הייתה הצדקה להגיש תביעה אישית כנגדן; כן נטען, כי דין התביעה ברכיב לשון הרע להידחות על הסף מאחר ומכתב התביעה לא ברור מהם הפרסומים שפורסמו על ידי הנתבעות ושלטענת התובע מהווים לשון הרע.

במקרה שלפנינו- הנתבעות טוענות כאמור, כי דין התביעה כנגד הנתבעות 2-3 להידחות מחמת חוסר סמכות שכן בשום שלב הן לא שימשו כמעסיקות של התובע.

] מכל המפורט לעיל, היות וחוק בית הדין לעבודה אינו מקנה סמכות עניינית לתביעות כנגד אורגנים במקרים כגון אלה, ומאחר ואין כל טענה לקיום יחסי עבודה בין התובע לנתבעות 2 ו-3, הרי שדין התביעה כנגדן להידחות[footnoteRef:10].

בנסיבות אלו מאחר וכאמור עילת לשון הרע נמחקה מכתב התביעה ומאחר והתובע לא ביקש לתקן את תביעתו הגם שניתנה לו האפשרות לעשות כן, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבעות 2-3 להתקבל וזאת מהטעם שבשום שלב לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעות 2-3 ומאחר ואין מקורו של הסכסוך בין התובע לנתבעות 2-3 ביחסיהם כעובד ומעביד.