מתי לא ייאלץ המדינה כמעסיק לגלות מסמכים

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 41712-02-12 ניתן ביום 19 ספטמבר 2017 הרב יגאל קמינצקי המערער 1.מדינת ישראל - הרשות הארצית לשירותי דת 2.המועצה הדתית חוף עזה (בפרוק) המשיבים בפני: סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופטת יעל אנגלברג שהם נציג ציבור (עובדים), מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעסיקים) גב' יודפת הראל-בוכריס בשם המערער - עו"ד יצחק מירון ועו"ד מירי כהנא בשם המשיבות - עו"ד אביגיל בורוביץ' פסק דין

הוא זכה לזכויות כספיות מוגדלות מכוח הוראות חוק ההיתנתקות ומכאן שתביעתו לזכויות כספיות שונות, אינה מגלה עילה, באשר זו מוצתה במסגרת החוק.

יישום תוכנית ההיתנתקות שמקורה בהחלטת ממשלה, היא שהביאה לסיום כהונת המערער והצורך במשרת רב איזורי, משרה המבוססת על זיקה גאוגרפית ועל קיומה של אוכלוסייה מוגדרת הנזקקת לשירותו של רב, אינו קיים עוד ועל כן לא ניתן לכפות על המעסיק המשך העסקה, כך גם אין להחריג את המערער מיתר עובדי המועצה האזורית והדתית שנאלצו לסיים את עבודתם בשל ההיתנתקות.

לטענת המערער, היתעלם בית הדין האיזורי מטענות, ראיות ומסמכים אשר הוצגו בפניו והמלמדים כי לא היה עובד של המועצה הדתית או האזורית ועל כן קביעתו בשאלת יחסי עובד-מעסיק מוטעית מיסודה ודינה להתבטל.

(א) בהגיעו לגיל 75; (ב) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תהיה בכתב שיימסר לרשות המוסמכת, ותקפה כעבור 96 שעות מן המסירה; (ג) משקבעו הרשות המוסמכת ומועצת הרבנות הראשית בישראל, על פי חוות דעת של שלושה רופאים שמינה קצין המטה לעינייני בריאות במינהל האזרחי, שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו; (ד) אם נבחר כרב ראשי לישראל או כרב ביישוב אחר בישראל או באיזור מוחזק אחר; (ה) אם הורשע בעבירה פלילית ומועצת הרבנות הראשית בישראל קבעה שההרשעה אינה מתיישבת עם מעמדו של רב באיזור; (ו) אם נשיא מועצת הרבנות הראשית בישראל העביר את הרב האמור מכהונתו כאמור בתקנה 16".

...

נוכח האמור, אני סבורה כי לעניין תנאי פרישה, יש ליתן למערער את הזכות לבחור בין תנאי הפרישה שקיבל בפועל לבין תנאי הפרישה על פי ההסכם הקיבוצי שניתנו לעובדים בהתאם לנספח ג1 להסכם הקיבוצי.

סגנית הנשיא ורדה וירט לבנה לאחר שעיינתי בחוות הדעת של חברותיי השופטות יעל אנגלברג-שהם ולאה גליקסמן הנני מצטרפת לדעתה של חברתי השופטת לאה גליקסמן מהטעמים המפורטים בחוות דעתה.

אחרית דבר בהתאם לעמדתן של השופטת לאה גליקסמן, סגנית הנשיא ורדה וירט לבנה ונציגת הציבור הגב' יודפת הראל-בוכריס, ובניגוד לעמדתם של השופטת יעל אנגלברג שהם ונציג הציבור מר ראובן רבינוביץ, תביעת המערער להפרשי שכר בין שכרו במעמד של רב עיר נבחר עובר לתכנית ההתנתקות לבין הגמלה ושכרו כרב יישוב ניצן, נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת סע"ש 23734-08-15 לפני כב' השופט טל גולן – אב"ד נציג ציבור (עובדים) גב' אסתר מור נציג ציבור (מעסיקים) מר אריה להב התובע: עודד זיו ע"י ב"כ: עו"ד נורית פורטל הנתבעת: מדינת ישראל – המשרד לבטחון פנים (הרשות הארצית לכבאות והצלה) ע"י ב"כ: עו"ד ארנון חזון מפרקליטות מחוז צפון (אזרחי) פ ס ק ד י ן

] תחילה, נציין כי הטענה לא הוכחה בפני עצמה[footnoteRef:54]; לאחר מכן, המדובר בטיעון שלא הועלה בכתבי הטענות, וכבר בעת העלאתו לראשונה בדיון ההוכחות היתנגדה לכך הנתבעת[footnoteRef:55], והתובע בחר שלא לתקן שוב את כתבי הטענות; לבסוף, צודקת גם הנתבעת בטענתה כי דו"חות הנוכחות הועברו לידי התובע בהליך גילוי המסמכים, והתובע לא חלק עליהם[footnoteRef:56].

] גם בדיון המוקדם השני, ציינה באת-כוח התובע כך[footnoteRef:59]: "לשאלת בית הדין מה הנזק שניגרם לתובע אני משיבה, שגם בצורת העסקה כזו היה נזק, הוא עבד ולא היה בבית עם משפחתו. הוא עשה את המשרה הזאת ואף אחד לא כפה את זה עליו הוא עשה את זה מתוך רצון לסייע ליחידה ומתוך צורך מידי לטפל בנושא הרכבים שנשאר פתוח ופרוץ, מדובר בסכנת חיים. זה היה בתקופת ההעסקה, במשך 7 שנים הוא עשה את זה והוא קיבל שכר שהוא גבוה יותר ובבת אחת לקחו לו את זה בלי שום תקופת היסתגלות, במשך שנים אלה רמת החיים שלו עלתה והוא התאים את עצמו להכנסה. המשרה הנוספת שאנו טוענים לה עמדה על 6,080 ₪ בממוצע לחודש... והוא עבד 85 חודשים באופן הזה". בחקירתו הנגדית בפנינו הוסיף התובע ואמר ש"אני אמרתי שאחרי שאני משקיע כל כך הרבה שנים, עובד כל כך הרבה, יש הרבה מה לעשות במכבי אש ולעשות שעות נוספות וזה גם הובטח לי וזה לא מיתקיים"[footnoteRef:60].

בעבר אף נקבע כי עובד אינו יכול לכפות על מעסיקו לספק לו עבודה נוספת, שכן היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונה בידי המעסיק, והיא באה בגדר הפררוגטיבה הניהולית לניהול עסק, והעסקה שכזו מוקצית לעובדים בהתאם לצרכים המשתנים[footnoteRef:64].

...

עם זאת, מהנימוקים שפורטו דלעיל בהרחבה שוכנענו כי המקרה שלפנינו הוא אכן המקרה החריג לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני.

כל זאת, לאור התנהגות בחוסר תום לב של הנתבעת, אשר גרמה פגיעה בסופו של דבר לתובע.

] לסיכום לסיכום ולאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל באופן חלקי, ועל הנתבעת לפצות את התובע בסך של 35,000 ₪.

יודגש, כי במסגרת בקשת הצד, על אף שארגון המורים טען כי הוא האירגון היציג של עובדי ההוראה בחטיבות הביניים (סעיף 48 לבקשה), הוא לא טען כי לא ניתן להחיל על כלל עובדי ההוראה בחטיבות הביניים את הסכם אופק חדש, אלא טען שלא ניתן לכפות על חברי ארגון המורים להצטרף לרפורמת אופק חדש; כי היתנהלות משרד החינוך נוגדת את הנוהג בעבר, שלפיו "מעולם לא נכפו הוראות של הסכם קבוצי שלא נחתם על ידו כלל ועיקר על חבריו", ומהוה ניסיון "לכפות על מורים חברי ארגון המורים לקבל עולו של ארגון עובדים אחר בו מעולם לא היו חברים ובו כלל אינם מעוניינים להיות", ועל כן פוגעת בחופש ההתארגנות של המורים חברי ארגון המורים; כי היתנהלות משרד החינוך נוגדת את התחייבות המדינה במסמך ההבנות והסכם 2008, לנהל עם ארגון המורים משא ומתן על רפורמה כוללת בחינוך העל יסודי, וכן את הוראת סעיף 6(ד) להסכם 2008 שלפיו מורה קיים לא יחויב להצטרף לרפורמה שאינה מוסכמת על ארגון המורים.

גם לאחר גילוי עובדות אלה, לא נקט ארגון המורים הליך לאכוף על המדינה לנהל עמו משא ומתן בנוגע לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים, בהתאם לטענתו כי המדינה התחייבה לכך בהסכם 2008.

אנו סבורים, כי גם אם תיתקבל הטענה כי הסכמה של כל הצדדים אינה תנאי הכרחי ליצירת יחידת מקוח מאגדת מעסיקים, וכי בנסיבות מסוימות ניתן לכפות יחידת מקוח כזו (ואיננו מביעים עמדה לכאן או לכאן בשאלה זו) - אין בטיעונים שהציג ארגון המורים כדי להביא למסקנה שלפיה בנסיבות המקרה ניתן לכפות על המדינה להיות חלק מיחידת מקוח מאגדת מעסיקים המורכבת מהמדינה ומהבעלויות השונות של החטיבה העליונה בחינוך העל יסודי.

...

כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל, בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת נדחית.

על אף האמור, אנו סבורים כי יש מקום שהצדדים ליחסי עבודה ישקלו "לחשב מסלול מחדש", ויבחנו בתום לב, בפתיחות וביצירתיות פתרונות שיביאו ליישוב הסכסוך, ויאפשרו להם לפעול יחדיו לטובת כלל עובדי ההוראה.

סוף דבר בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת - נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 37731-12-19 17 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) מר יוחנן בכלר נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר קלאי התובע ליאור וסקר ע"י ב"כ: עו"ד ירון סיני הנתבעת מדינת ישראל - בית הנשיא ע"י ב"כ: עו"ד מלאכי פש פסק דין

עובדות אלה אינן מתיישבות עם טענת התובע בכתב התביעה ובתצהירו כי ארגן "מראש" את ההחלפה והודיע על כך לממונים עליו.

בעע 27255-07-18 שירלי בן חור – בנק דיסקונט לישראל בע"מ וערעור שכנגד (מיום 2.6.19), נקבע כי קיימת אף זכאות לשכר עבודה עבור נכונות וזמינות של עובד לבצע עבודה, כאשר המעסיק אינו יכול לספק עבודה בפועל, כשאין למי מהצדדים אשמה לאילוץ שנוצר, וכי במצב דברים זה הדין מחייב את המעסיק לשאת בעלות הסיכון החצוני שהיתממש, אם העובד היה מוכן ומזומן לעבודה.

לדבריו, הוא עשה כן באפליקציה, אך לא תמך עדות זו בראיה, ולא הציג לנתבעת דרישה לגילוי של מסמכים שהיה ביכולתם לבסס טענה זו. התובע לא נקט הליך של בקשה לסעד זמני להעמדת תקינות ההליכים שננקטו נגדו, לבקורת שיפוטית.

...

בית הדין לא נדרש להכריע בטענה זו. לא נסתרה עדותה של גב' בן חמו לפיה עניין המשך העסקתו של התובע הובא למנכ"ל. כיתובו במכתב הפיטורים מבסס קביעה שהחלטת הפיטורים מקובלת עליו.

ככל שתביעת התובע היא ל"שכר עבודה", הרי שדינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה, פרט לאמור בסעיף 59 לעיל.

התובע ישלם לבית הנשיא הוצאות ההליך בסך 7,500 ₪.

ס' 22) נקבע: "עובד יכול לוותר על זכויות חוזיות, כולל תנאי עבודה מסוימים, אך ורק בהודעה מפורשת, תוך ידיעה ברורה שבויתור מדובר, ובלי אילוץ". הנתבעת לא הוכיחה ויתור של התובע.

בהחלטה בדיון מיום 03/10/21 הורה בית הדין לתובע לגלות מסמכים שנוגעים להסדרי פנסיה מול חב' תישמן, אוניברסיטת קולרדו, המוסד לביטוח לאומי ארה"ב, הטכניון ואוניברסיטת אריאל.

בדיון מיום 27/11/22 (עמ' 15, ש' 4-10) נישאל התובע באשר להצהרתו שאין בידו מיסמכי פנסיה: "ש. אתה פנית למעסיקים הקודמים שלך לבקש אסמכתות ואישורים. ת. כן. ש. ומה הייתה התשובה. ת. אני מסרתי את המידע לעוה"ד שלי. ש. מה היו התשובות. ת. אמרתי לך כל הכספים נוצלו בגין מחלתה של אישתי. שלחתי העתק שהוכיח שלא נותר שום כסף בכל אחת מקרנות הפנסיה". לפיכך, שלא כטענות התובע בתצהירו מיום 03/11/21, הוא החזיק מסמכים באשר לכספי פנסיה ממקומות עבודה קודמים.

בהמשך (עמ' 12, ש' 14-15) נישאל והעיד התובע: "ש. אתה פתחת קרן פנסיה משלך. ת. כן", אך בהמשך (עמ' 13, ש' 2) טען: "אני אתקשר לחברה פרובדן מיוצ'ל שם חסכתי את הכסף ואוכיח שמשכתי אותו". עשויה לעלות שאלה האם קבלת קצבת ביטוח לאומי ממדינה זרה עולה להגדרת "למעט קיצבאות וגימלאות מהמוסד לביטוח לאומי" לעניין סעיף 4א(6) לצוו ההרחבה המשקי.

...

לנוכח האמור טענות הקיזוז נדחות.

סיכום וסעדים הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: בעד היעדר הודעה כדין על תנאי העסקה – 2,000 ₪.

בשים לב לפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בפועל לא מצאנו לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות ההליך.