מתי יש פטור מתשלום פרמיה בביטוח חיים

במסגרת עבודתה נרכשה עבור התובעת פוליסת ביטוח חיים מהנתבעת שמספרה 18167076 או כל פוליסה רלוואנטית אחרת הכוללת, בין היתר, כסוי למקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט או חלקי.

לפיכך, על הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח כפי ששולמו עד כה כמו גם, ליתן פטור מתשלום פרמיה.

...

בתשובתה, בחרה התובעת שלא להתייחס לטענות אלה ומקובלת עלינו טענת הנתבעת כי לא ברור מה יעלה בגורלה של פנייה זו. כך, שגם התובעת בעצמה סבורה שיש לה סיכוי להשתלב בשוק העבודה חרף מוגבלויותיה.

נוכח האמור, הנתבעת תשלם ריבית מיוחדת העומדת על פי שניים מהריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

סוף דבר התביעה למתן סעד הצהרתי נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: הוצאות משפט בסך 17,506 ₪.

המבקשת הגישה תובענה זו, בדרך של המרצת פתיחה, במסגרתה התבקש ביהמ"ש להצהיר על חזרה לתוקף של פוליסה לביטוח חיים שהוציאה המשיבה למבקשת, שמספרה 1754090-7 (להלן: "הפוליסה") ואשר בוטלה על ידי המשיבה בשל אי תשלום פרמיות.

נחה דעתי כי הנספח הרלוואנטי לפטור מתשלום פרמיות הוא נספח מס' 352, אשר מתייחס לסימול נספח 702 ובקשר אליו נכתב בשולי הפוליסה "תנאי ביטוח למקרה אובדן כושר עבדוה הנם נספח מספר 352/ת". משכך, המשיבה לא הטעיתה את המבקשת ולא הוצג מצג שוא כלפיה.

...

לאחר מכן נשלח מכתב אזהרה שני ביום 08/07/2016 ובסופו של דבר משלא שולמו הפרמיות ביום 29/07/16, שלחה המשיבה למבקשת הודעה על ביטול פוליסה בה נאמר בין היתר: "הננו להודיעך בזה כי על פי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח ועל פי תנאי הביטוח הפוליסה הנ"ל בטלה ומבוטלת עקב אי תשלום הפרמיות מתאריך 04/16". המבקשת איננה חולקת על כך שהמשיבה הייתה זכאית להפסיק את התשלומים בגין אובדן כושר עבודה בעת הגיעה לגיל 65 שנים, ואולם לשיטתה של המבקשת, המשיבה הייתה צריכה להמשיך ולפטור אותה מתשלום דמי הביטוח, עבור הביטוח היסודי, וזאת במשך כל תקופת הפוליסה היינו עד ליום 01/04/2016, עד הגיעה לגיל 95 שנים.

סבורני שעילת התביעה נולדה במעמד ביטול הפוליסה, דהיינו מתאריך משלוח מכתב הביטול (ביום 29/07/16), וממועד זה ועד הגשת התביעה לא חלפה תקופת ההתיישנות.

לפיכך, ומכל המקובץ דין התביעה להידחות.

אני מחייב את המבקשת לשלם את הוצאות המשיבה בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תסגור את התיק, תשלח לצדדים עותק מפסק הדין ותחזיר לב"כ המבקשת את העותק של המרצת הפתיחה שנמסר לבית המשפט במהלך הדיון.

בשנת 1996, התובע רכש מהנתבעת פוליסת ביטוח חיים הכוללת נספח "לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת לאובדן מוחלט של כושר העבודה" (נספח 359).

עיקרו של הנספח כי במקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט, הנתבעת תשלם לתובע לאחר תקופת המתנה בת 3 חודשים פיצוי חודשי קבוע (10,000 ₪ נכון למועד עריכת הפוליסה, המהוים 80% מהשכר המבוטח) ואף תפטור אותו מתשלום פרמיות (להלן: "הנספח" או "הפוליסה").

...

טענה זו נדחית; ממכתב הדחייה עולה כי הנימוק לדחיית דרישתו של התובע לקבלת תגמולי ביטוח היתה כי "מבדיקות ובירורים שנערכו על ידנו בתקופה שבה הנך טוען לאובדן כושר עבודה מלא עולה כי הנך עובד ומתפקד ללא כל מגבלה הנראית לעין. אנו רואים בחומרה נסיון לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין ..." (ראו מסמך 10 לת/1 מתאריך 12.6.11) [הדגשה אינה במקור].

סוף דבר התביעה נדחית, למעט סכום של 69,000 ₪ שאותם על הנתבעת לשלם לתובע.

עם סיום התביעה, הנתבעת תשלם לתובע גם את הוצאותיו (על יסוד קבלות).

כעת, טוענת התובעת כי מרגע שקבלה פיצוי בגין אי כושר עבודה מוחלט ומתמיד הרי שאז היא פטורה מתשלום פרמיות חודשיות לביטוח החיים וזאת מכוח נספח 359 לפוליסה, כאשר הפרמיות צריכות להיות מושתות על הנתבעת.

...

טענה זו דינה להידחות.

חמישית, הפסיקה אשר צירפה הנתבעת במסגרת סיכומיה, מקובלת עלי שכן, הגישה העולה הימנה הינה בדומה לעמדת פסק הדין דנן.

סיכום: התביעה נדחית.

לשיטת המערערת, מרגע שקבלה פיצוי בגין אי כושר עבודה מוחלט ומתמיד, הרי היא פטורה אוטומאטית מתשלום פרמיות חודשיות לביטוח החיים, זאת מכוח נספח 359 לפוליסה, וכי חלף חבותה באותן פרמיות, חבה המשיבה בהפרשתן.

...

משלא עשו כן, אין מנוס אלא לקבוע כי כוונתם הייתה שעם ביצוע התשלום למערערת על פי הסדר הגישור, יבוטל נספח 359 לפוליסה, על כל חלקיו ורכיביו.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, שעה שהמערערת העלתה את הטענה לשחרור מתשלום הפרמיות בהליך הקודם במסגרת כתב התביעה שהגישה נגד המשיבה (סעיפים 5, 16, 23 ו-31 לת/16 נספח א' – כתב תביעה בסדר דין מקוצר), כך שיש לראות בה כמי שהייתה מודעת לרכיב זה בנספח 359 וכמי שידעה לעמוד על זכויותיה בהקשר זה. משניהלה המערערת משא ומתן עם המשיבה כשהיא מודעת לכל הרכיבים המצויים בפוליסה, ומשהסכימה לתשלום פיצוי כולל, לסילוק מלא ומוחלט של תביעתה בגין כל דרישה שהיא ותוך ביטול נספח 359, ויתרה על רכיב "שחרור מתשלום פרמיות" הנכלל בפוליסה, ואין לה להלין בהקשר זה אלא על עצמה.

לאור המקובץ לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערת בהוצאותיה של המשיבה בסכום כולל של 15,000 ₪.