במסגרת ערעור הנאשמים אשר הורשעו בהריגה זוכו הנאשמים מבצוע עבירת ההריגה, הורשעו בגין עבירת גרם מוות ברשלנות והוטלו עליהם עונשי מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות.
...
לאור כל אלו אין בידי לקבל טענת המאשימה כי יש מקום להטלת מאסר בפועל בעניינו של נאשם 2 במקרה זה.
לצורך הטלת רכיבי הענישה הכספיים נתתי דעתי בעת קציבת גובה הקנס לטענות הנאשם 2 בגין קשייו הכספיים נוכח הוצאותיו המרובות הנסובות אחר הטיפול באמו הסיעודית, בתו הנכה וליווי אשתו לקבלת טיפולים רפואיים מצילי חיים.
עם זאת נפסק לעניין הטלת פיצויים וגובהם כי אין גובה הפיצוי נגזר או מושפע ממצבו הכלכלי של הנאשם ור' קביעת בית המשפט העליון בע"פ 5761/05 - וחידי מג'דלאוי נ' מדינת ישראל ואח', פורסם במאגרים המשפטיים (24/07/2006) :
"(2) לגוף הדברים, אין הסכום קשור מטבעו ביכולתו הכלכלית של החייב, כשם שבמשפט אזרחי אין בודקין בקביעת חיוב את יכולתו של החייב, ובהליך אזרחי דבר אחרון זה הוא עניין להוצאה לפועל לענות בו; ולכן הנושא שהעלה בא כוחו המלומד של המערער כעיקר טיעונו, קרי, אי יכולתו הכלכלית של שולחו, אינו יכול לשמש אמת מידה"
ור' גם הדברים אשר נאמרו לאחרונה בע"פ 4919/14 אזולאי נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (6/3/17) :
"במאמר מוסגר: בכך שונה עונש הקנס מפיצויים. סכום הקנס נקבע בהתאם לשיקול גמול המתבסס על תמחור סובייקטיבי של הסבל בעיני הנאשם, ולפיכך כולל התחשבות גם במצבו הכלכלי. סכום הפיצויים נקבע לפי שיעור הנזק שנגרם לנפגע באופן אובייקטיבי, ועל כן אינו כולל התחשבות בנתוניו האישיים של העבריין (הלוי – תורת דיני העונשין, עמ' 875, 891-890)]."
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וראיות הנאשם לעונש , שקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה , מדיניות הענישה הנוהגת, והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה , אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של חודשיים.
אני מורה כי הנאשם ישלם פיצוי לאלמנת המנוח, הגב' ילנה קורינפלד ת.ז 32611359 ע"ס 8,000 ₪ אשר יופקד לקופת בית המשפט עד יום 1/11/17.
