ביום 5.2.2023 הגישו המשיבות 1 ו-4 בקשה, בהסכמת המבקשות והמשיבה 2, להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות").
גם חוות דעת המומחה שצורפה לבקשת האישור המתוקנת ערוכה בצורה יותר טובה מחוות הדעת המקורית, אשר הייתה כתובה בכתב יד.
הינה כי כן, בקשת האישור המקורית דינה סילוק על הסף בשל העידר פירוט העולה כדי כך שהבקשה אינה מגלה עילה, אולם פגם זה מתוקן במסגרת בקשת האישור המתוקנת.
כפי שציין בית המשפט העליון, "תום הלב הדיוני משמיע, בין היתר, כי התובע נידרש מלכתחילה לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין ... בהתאם לכך, הגשת בקשה לאישור מבלי לערוך בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוואנטית עלולה כשלעצמה להוליך למסקנה כי יש יסוד סביר להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה בתום לב" (עניין אינסלר, פסקה 19).
...
כפי שציין בית המשפט העליון, "תום הלב הדיוני משמיע, בין היתר, כי התובע נדרש מלכתחילה לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין ... בהתאם לכך, הגשת בקשה לאישור מבלי לערוך בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית עלולה כשלעצמה להוליך למסקנה כי יש יסוד סביר להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה בתום לב" (עניין אינסלר, פסקה 19).
יחד עם זאת, הגם שמדובר במחדל ממשי, סבורני שאין מדובר במקרה בו התשתית העובדתית בבקשת האישור חסרת יסוד על פני הדברים באופן שאין מקום לאפשר את התיקון, וזאת בהתחשב בשלב המוקדם בו הוגשה הבקשה וביתר השיקולים הנזכרים לעיל המצדדים בהיעתרות לבקשת התיקון.
הנפקות העיקרית של שאלה זו היא בסוגיית האגרה, ולפיכך סבורני שבטרם הכרעה יש לקבל את עמדת המדינה.
