מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מתי חלה "שרשרת המוות"

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט זה התוה מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה ללוקחים חלק בשרשרת הטרור, כאמור ב-ע"פ 3944/08 שעאבן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (לא פורסם, 18.6.2009): "'...בית משפט זה הדגיש פעמים רבות את הצורך להשית עונשים מרתיעים והולמים על כל חוליה וחוליה בשרשרת הטרור...' [ע"פ 1358/09 דאהר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.4.2009)].
..המאבק של מדינת ישראל בטרור הרצחני אינו מאבק רק במפגעים או במשלחיהם, אלא גם בכל מי 'שמשמן' בצורה זו או אחרת את גלגלי הטרור, ובכל מי שמהוה חלק מ'שרשרת המוות'.
שותף אני גם לקביעתה של השופטת נאור כי "הזיקה הפרוטקטיבית מוגבלת להגנה על אינטרסים מסוימים העומדים ביסודה של המדינה, אך אינה מתמצה רק באותן עבירות אשר לפי טיבן פוגעות באותם אינטרסים. תתכן תחולה אקסטריטוריאלית גם על עשיית מעשים, המהוים עבירה, אשר לפי נסיבותיהם ניתן לזהות בהם סיכון לפגיעה חמורה באינטרסים אלה או בכוונה לפגוע בהם" (ההדגשה במקור – י.ד.) (סעיף 31 לחוות דעתה של השופטת נאור).
...
מקובלת עליי מסקנתה של השופטת נאור, מהנימוקים שפורטו בחוות דעתה, כי תיקון 39 לחוק העונשין לא שינה את המצב הנורמטיבי לעניין היקף התפרשותה של הסמכות הפרוטקטיבית ביחס למצב הנורמטיבי ששרר קודם לכן.
נשאלת השאלה: האם אין בחקיקתו של חוק זה כדי להעיד על שינוי מגמה בכל הנוגע להתייחסות הראויה לשפה בה נרשמה הודאתו של חשוד? סבורני כי חוק חקירת חשודים – המהווה ביטוי נוסף למגמת ביצור זכויותיהם של חשודים ונאשמים כחלק מ"המהפכה החוקתית" – ביקש לשנות באופן מהותי את המצב הנורמטיבי ששרר עובר לחקיקתו.
מכל הטעמים דלעיל סבורני כי יש ליתן משקל מוגבל ומועט לחתימתו של החשוד על הודאה שתורגמה לו. ברם, סבורני כי להפרת הוראותיהם של סעיפים 8(2)-8(1) לחוק חקירת חשודים צריך שתהא השלכה ממשית לא רק במישור המשקל אלא בראש ובראשונה במישור הקבילות, זאת נוכח ביצורה ההולך ומתמשך של הזכות להליך הוגן על כל שלביו כפי שהדבר עוגן בגדרי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ונוכח ההכרה בזכות להליך הוגן כזכות חוקתית [ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (לא פורסם, 4.5.2006)].

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אכן, כל רמה מרמות הפעילות של אירגוני הטרור, כל חוליה מחוליות שרשרת המוות, כפי שכינה זאת בית המשפט המחוזי, צריכה למצוא מענה משפטי הולם במסגרת המילחמה בטרור.
עלה מהראיות שנשמעו, כי מכיר היטב את המיגבלות והכללים החלים בקשר לכך ואף את המצב החוקי.
...
האישום הראשון על פי העובדות המפורטות באישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בהיות הנאשם תושב אזור חבל עזה, המחזיק בהיתר כניסה לישראל למטרות סחר (להלן: "היתר סוחר"), נעתר לפניתו של אחר, פעיל בכיר בחמאס בשם סופיאן זבדה (להלן: "זבדה"), להעביר כרטיסי "סים" לטלפון סלולרי לרצועת עזה.
לסיכום, טענה המאשימה, כי העונש ההולם את מעשי הנאשם בשלושת האישומים בפרשה אחת הוא במתחם כולל, שנע בין 6 ל-8 שנים מאסר בפועל, ועתרה להטיל על הנאשם עונש ברף הבינוני גבוה של המתחם, היינו - 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי ומרתיע.
סוף דבר לאחר שבית המשפט עיין בטענות התביעה בכתב ושמע טענות הצדים על פה; עיין בפסיקה שהוצגה – גוזר את ענשו של הנאשם כדלקמן: 3 שנים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס; 12 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירה בניגוד לחוק המאבק בטרור, תשע"ו – 2016; או עבירות בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, פרק ז' או פרק ח', סימנים א', א'1, א'2; קנס בסך 150,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו