מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מתי התפוצצות רכב במהלך הנסיעה לעבודה תחשב תאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;".
האם הירי כוון למנוח על רקע אישי: באשר לשאלה, האם ירי בדרך לעבודה או ממנה הנו פגיעה בעבודה, נקבע בבג"צ סילאוי[footnoteRef:7]:- [7: בג"צ 8210/14 ג'לאל סילאוי – בית הדין הארצי לעבודה, מיום 26.7.2016] "סיכום ביניים: כאמור לעיל, על מנת שתאונה תיחשב כ"תאונת עבודה", יש להוכיח כי היא נבעה מ"סיכון דרך".
באשר לנטל ולמידת הוכחת הקשר הסיבתי בין סכוני הדרך לבין פגיעה בדרך לעבודה, נפסק בעיניין אביטבול: "נטל ההוכחה: כאמור, המערער נפגע עת היה בדרכו לעבודה, ולא במהלך העבודה. נוכח האמור, לא חלה החזקה שלפיה הארוע הוא בגדר פגיעה בעבודה, אלא על המערער מוטל הנטל להוכיח כי הפיצוץ ברכבו לא היתרחש על רקע אישי אלא הוא בגדר "סכוני הדרך". אשר למידת ההוכחה – כאמור, יש להחיל את האמור בעיניין פלוני, כלומר, עלינו לבחון אם על סמך מאזן הסתברויות, סביר יותר שהארוע בו נפגע המערער היה ארוע שלא על רקע אישי, אלא המערער נפגע בשל העובדה שהיה במקום הארוע בדרכו לעבודה באופן אקראי או בהתאם לבג"צ סילאווי – בשל טעות בזיהוי.
...
אנו סבורים כי פעולה של הצמדת מטען לרכב ספציפי היא אינדיקטיבית לכך שמדובר במשהו מתוכנן וזאת בשונה מהמקרה שלפנינו בו מדובר בירי מרחוק על אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי וללא שידוע על מניע כלשהו לירי.
] "אכן, קיימת תופעה של אירועי ירי במסגרת חיסול חשבונות בין עבריינים, ולא פעם נפגעים באירועים אלה עוברי אורח תמימים שאיתרע מזלם להימצא בסביבת אירוע הירי. לכן, למרבה הצער, במציאות השוררת היום, פגיעה בשל כך שהמבוטח נמצא באופן מקרי בסביבה בה התרחש אירוע ירי בדרכו לעבודה או ממנה, יש לראות כחלק מ'סיכוני הדרך האורבים לכל עובר אורח'. הוא הדין כאשר המבוטח נמצא באופן מקרי בסביבה בה התרחש אירוע ירי עקב עבודתו.". אשר על כן, מכל המפורט לעיל בבחינת מאזן ההסתבריות, הגענו לכלל מסקנה כי מסתבר יותר שהירי במנוח היה ירי אקראי או בשל טעות בזיהוי מאשר ירי שכוון אליו באופן אישי, ולכן מבחן סיכוני הדרך מתקיים ודין התביעה להתקבל.
סוף דבר, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי התובעת, זכאית לקבל גמלת תלויים בנפגעי עבודה בגין האירוע בו נורה המנוח וכתוצאה מכך נפטר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בכתב התביעה תוארה התאונה בזו הלשון: "ביום 16.6.18 נסע התובע ברכבו בכביש הראשי בכפר ירכא, לפתע ללא כל אזהרה בזמן שהדליק סיגריה להנאתו היתפוצץ רכבו באופן מוחלט, ככל הנראה כתוצאה מפיצוץ בלון גז שהונח ברכבו מוקדם יותר ודלף ממנו הגז לחלל הרכב". בתצהיר הנסיבות שהגיש התובע נטען כך: "ביום 16.6.18. נפגעתי בכול חלקי גופי כתוצאה מהתפוצצות בלון גז בתוך רכבי תוך כדי נסיעה בכביש הראשי בכפר ירכא.
במקרה של פסק דין אברהים יונאן שאוזכר לעיל, נדון מקרה בו נפגעו התובעים מסלעים שפגעו בהם שעה שנסעו במכוניתם, לאחר 'שעפו' מעוצמת פצוץ יזום שנערך ע"י מי שעסק בבצוע עבודות סלילה בתוואי כביש, שטרם הוכשר לנסיעת רכבים, והמרוחק כ – 200 מטר ממקום הפגיעה.
בהקשר זה אפנה לפסק הדין ברע"א 3762/11 עזבון המנוחה רחימי נ' חריזי (16.1.12), שם נטען כי מותה של פעוטה שנשכחה ברכב הסעות למשך שעות ארוכות מהוה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים.
...
התובע טען כי לנסיעה ברכב הייתה תרומה ממשית וישירה להתרחשות התאונה שכן בהנחה שבלון הגז היה במצב תקין ולא היתה כל סיבה להשתחררות הגז ממנו לחלל הרכב, סביר להניח כי בזמן הנסיעה נגרם נזק כלשהו לבלון הגז שהביא להשתחררות הגז ממנו ולכידתו בחלל הרכב ובסופו של דבר להתפוצצות הרכב עם הדלקת הסיגריה.
מקור האש הינו חיצוני ועל פני הדברים נראה כי לא מתקיים התנאי לפיו הרכב התפוצץ בשל "רכיב חיוני לכושר נסיעתו", שכן בלון הגז הינו רכיב זר לרכב ואינו רכיב חיוני לכושר תנועתו ונסיעתו, גם אם בסופו של דבר ההתלקחות גרמה לשריפת כל החלקים ברכב, גם החיוניים לנסיעה מביניהם.
מכאן, אני קובעת כי לא מתקיימת החזקה המרבה הנוגעת להתפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב או חומר חיוני לכושר נסיעתו.
סוף דבר לאור המקובץ, אני קובעת כי התאונה אינה מהווה תאונת דרכים עפ"י הגדרתה בחוק ומכאן אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסמוך לקניון, בפניה לרחוב כורש, החליקה התובעת עם הרכב, וכתוצאה מחיכוך של הגלגל השמאלי עם המדרכה, היתפוצץ הגלגל והתובעת איבדה שליטה על הרכב והתנגשה בעמוד.
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 קובע חזקה לפיה תאונה תחשב כתאונת עבודה כל אימת שהיא התרחשה: "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו.. ועקב נסיעתו או הליכתו זו". יחד עם זאת, קובע סעיף 81 לחוק כי תאונה שארעה בדרך ממקום עבודתו של המבוטח למעונו, לא תיחשב כתאונת עבודה אם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעסיקו.
בעת התאונה היתה בדרכה לראשון לציון, על מנת להסיע את חברותיה לעבודה לביתן.
כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו האישיות ויכול שיהיה דין שונה לשני אנשים אשר נפגעו באותה תאונה, לאחד יוכר האירוע כתאונת עבודה ולאחר לא. כך למשל, בעיניין אספיר נסעו שני בני זוג ברכבים בדרכם לעבודה, כאשר תחילה נסעו למקום עבודת הגבר ואז המשיכה האשה למקום עבודתה.
...
נוכח כל האמור לעיל, עולה כי המדובר בסטייה של ממש, אשר שוללת את ההכרה באירוע כתאונת עבודה.
אינני מקבלת את טענת התובעת, כי בשל הפגיעה בעקרון השוויון יש לקבל את תביעתה, שעה שהנתבע הכיר בתביעתה של שחר פודים אשר נסעה איתה ברכב.
לאור כל האמור, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין טענת הנתבעת 1 על כי התובע נהג ללא ביטוח בתוקף שכן רישיונו נשלל, ב"כ התובע הבהיר כי בהתאם להחלטת בית המשפט השלום בבאר שבע מיום 20.05.2014 צוין מפורשות כי התובע יכול להמשיך לעבוד במפעל וזו מהוה בפועל הפסקת השלילה שכן התובע עבד כמלגזן.
דיון והכרעה סעיף 1 לחוק הפלת"ד מגדיר את המונח "תאונת דרכים": "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי;" בגדר השלב הראשון הכרוך בהכרעה בשאלה האם מדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעה על פי חוק הפיצויים, על בית המשפט לבחון את קיומם של ששת המרכיבים הבאים של ההגדרה הבסיסית המצויה בסעיף 1 לחוק הפיצויים: (1) מאורע; (2) נזק גוף; (3) עקב; (4) שימוש; (5) ברכב מנועי; (6) למטרות תחבורה.
התובע יכול היה בהחלט להבין שהוא מקבל אישור לחזור לעבודתו הרגילה כמלגזן והמשמעות היא שהפסילה חלה מאותה עת רק מחוץ למפעל, בטיוליו הפרטיים ובשימוש ברכב בכבישי הארץ, תוך סיכון יתר משתמשי הדרך (וזה ההיגיון של פסילת הרישיון, לאור מהות פרטי האישום).
התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל ועל פי סעיף 6ב' לחוק והנכות שקבעה ועדת המל"ל בשיעור 19.25% (בגין ליקויים שלהלן: 15% אורתופדי בגין קטיעת אגודל יד ימינו ו5% עבור צלקת מכאיבה/מכערת) מחייבת בענייננו.
...
משכך הגעתי למסקנה כי התובע סבר שהרישיון בתוקף, ולא הייתה לו סיבה לחשוב אחרת ומשכך תביעתו תימשך רק נגד נתבעת 1.
לאור עקרון ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד, התביעה נגד נתבעת 3 נדחית בזאת.
משכך הנני מורה לתביעה להגיש תחשיבי נזק תוך 30 ימים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חומר החקירה כלל בין היתר תמלילי חקירות עם עדים וחשודים בבצוע המעשה, ובהם בני מישפחת גרושתו של התובע, לרבות אחיה, תימלול חקירתו של התובע במישטרה, הודעות ששלחה המישטרה לתובע בדבר סטאטוס תיק החקירה, דו"חות פעולה של השוטרים שנכחו בזירת הארוע, חוו"ד מומחה מז"פ שבחן את תרמילי הכדורים שנמצאו בזירת הארוע, פלט רכבים שיצאו מן המכון הטכנולוגי ביום הארוע, מסמכים רפואיים של התובע, תעוד הקריאות למישטרה במועד הארוע, תמליל חקירתו של ברנסי ועוד.
בנוגע לעיתוי, קובע סעיף 80(1) לחוק כי יראו תאונה כתאונת עבודה אף אם "ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". אשר למהות הפגיעה, ההלכה הפסוקה קובעת כי על מנת שארוע ירי יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח כי התאונה לא התרחשה כתוצאה מסיכונו האישי ובתור "מי שהנו" וכי ככל שבית הדין ישתכנע, על סמך מאזן ההסתברויות, כי סביר יותר שהתקיפה ארעה על רקע אישי וללא זיקה לעבודה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה (עב"ל 64880-09-17 איתי גמיל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.5.18; להלן: "עניין ג'מיל").
גם העובדה שהתובע מתגורר בעיר טייבה, אין בה כדי להוות הוכחה מספקת כי התובע אכן היה בדרכו לביתו, שכן התובע יכול היה להיות בדרך למקומות שונים - בעיר או מחוצה לה - כגון בדרך לפגישה עם מכר או בן מישפחה המתגורר בקירבת מקום.
עוד נציין כי אף לא הועלתה בפנינו טענה כי הארוע ארע במהלך "סטיה קלה" או עצירה בדרך, שאינה מנתקת את הקשר בין ארוע הירי לעבודתו של התובע (ר' עניין ג'מיל).
אין בידינו לקבל את טענתו של המערער כי יש לקבוע שגם בעיניינו מדובר "טעות בזיהוי", ועל כן בהתאם להילכת בג"צ סילוואי יש להכיר בארוע הפיצוץ כפגיעה בעבודה.
...
משמעות טענתו של המערער היא כי בכל מקרה שבו על פי נסיבות המקרה המסקנה המסתברת היא כי המבוטח שהיה בדרכו לעבודה לא נפגע באופן אקראי עקב שהותו במקום כלשהו אלא כתוצאה מפגיעה מתוכננת במבוטח עצמו, אך לא ניתן להצביע על מבצעי האירוע הפלילי שהתרחש בדרכו של המבוטח לעבודה, ייקבע כי חלה "טעות בזיהוי" וכי האירוע הפלילי הוא מסיכוני הדרך.
אנו סבורים, כי תוצאה זו אינה עולה מבג"צ סילאווי, אשר התייחס לנסיבות המקרה הקונקרטיות שלפניו, שבהן הייתה אינדיקציה לכך שחלה טעות בזיהוי, עקב הדמיון בין רכבו של המבוטח לבין רכבו של האדם אליו כוון הפיצוץ.
סיכומם של דברים - לאחר שבחנו את חומרי החקירה שהובאו בפנינו הגענו למסקנה כי אין בהם כדי לשנות מהמסקנה לפיה התובע לא הוכיח כי היה בדרכו לעבודה/לביתו (שאלת העיתוי) וכי בשאלת המניע לירי (שאלת המהות) כפות המאזניים נותרו מעויינות, כך שלא ניתן לומר כי סביר יותר שהירי היה על רקע סיכוני הדרך ולא על רקע היותו של התובע "מי שהוא". סוף דבר לאור האמור, דין התביעה להידחות שכן לא ניתן להכיר באירוע מיום 3.1.2016 תאונת עבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו