מתי היעדרות מהעבודה נחשבת להתפטרות

לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, משום שבמסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים העדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה.

...

למעשה, המשיבה כלל לא התמודדה עם טיעון זה. לסיכום לסיכום – הגעתי לכלל מסקנה בשלב הנוכחי של ההליך, כי ברמה הלכאורית ועל פני הדברים, וברמת ההוכחה הנדרשת לצורכי ההליך הזמני וכפי שפורט לעיל בהרחבה, כי המבקש לא הוכיח את עילת הבקשה כלפי המשיבה ובכל הקשור להחלטת הניוד.

על כן, הבקשה בהקשר זה דינה להידחות.

עם זאת, הבקשה מתקבלת בכל הקשור לפיטוריו של המבקש.

בעיניין זה, נפסק לא אחת, כי לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, היות ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים היעדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה" (ראה: דב"ע נה/122-3 טאהה זבון - נפתלי מוצניק ניתן ביום 31.10.1995 (לא פורסם)).

...

סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2011 (להלן -החוק), קובע חובת מתן הודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות בכתב, וכי התוצאות הנובעות מהתפטרות עובד, ללא מתן הודעה מוקדמת על כוונתו להתפטר, נקבעו בסעיף 7 (ב) לחוק, אשר קובע: "עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת." לאור האמור, התובעת חבה בפיצוי בשווי הודעה מוקדמת לנתבעת, בסך של 6,055 ₪, התוצאה היא שאף אם מגיע לתובעת הסך של 1,445 ₪ בגין פדיון חופשה, ובנוסף לכך, הפרשים בסך 437 ₪ בגין דמי הבראה, ממילא הסכומים הללו מתקזזים כנגד חובה של התובעת לנתבעת, בגין שווי ההודעה המוקדמת.

סוף דבר - אשר על כן, ולאור כל המבואר לעיל, אין לנו אלא לדחות את תביעתה של התובעת על כל מרכיביה.

על אף התוצאה אליה הגענו, ולאור העובדה כי התובעת חויבה בעבר בהוצאות לטובת הצד השני, החלטנו כי כל צד ישא בהוצאותיו.

בהקשר זה, נפסק לא אחת, כי לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, היות ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים העדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה" (ראה: דב"ע נה/122-3 טאהה זבון-נפתלי מוצניק; דב"ע לה/3-45 מוחמד ואח'-"יזרום" חברה למוצרי חשמל בע"מ פד"ע ז',64).

...

לאור האמור, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר עבודה לחודש 6/12 סך של 1,415 ₪ .

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך - 42,495 ₪ , בניכוי כספים שנצברו לזכותו של התובע בגין תקופת עבודה בנתבעת, בקרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים .

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים , שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

מהתמונה המצטיירת בפנינו, התובע לא שב לעבודה ביום 16.7.17 למורת רוחו של הנתבע, ובהקשר זה, נפסק לא אחת, כי לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, היות ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים היעדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה" (ראה: דב"ע נה/122-3 טאהה זבון-נפתלי מוצניק (טרם פורסם); דב"ע לה/3-45 מוחמד ואח'-"יזרום" חברה למוצרי חשמל בע"מ פד"ע ז',64).

...

נקדים ונאמר, כי לאחר שבחנו את מכלול הראיות שבתיק, הגענו למסקנה שיש לדחות את כל רכיבי התביעה שכנגד, מהנימוקים כדלקמן; הנתבע/תובע שכנגד, ערך גמר חשבון לתובע/נתבע שכנגד, כאשר בתלוש שכר לחודש 8/17, שילם לו 4 ימי מחלה ו"פדיון חופשה" במסגרת גמר חשבון(להבדיל מ"חופשה" אשר שילם לו קודם לכן בכל תקופת העסקתו).

לאור כל האמור לעיל, התביעה שכנגד- נדחית.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי הנתבע ישלם לתובע בגין דמי הבראה סך של 1,512 ₪ .

16יחד עם זאת, לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, משום ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים העדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה".

...

התביעות לתשלום פיצוי בגין מעבר על תקנות התעבורה, פיצוי בגין כפיית דרכי תשלום, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה והסתמכות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה ועגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ושכר עבודה עבור יום 13.3.20- נדחות.

בהתחשב בסכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ובסעדים הרבים שנדחו, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שחלק גדול מטענות התובע ומרכיבי התביעה נדחו, סברנו, כי מן הראוי שהתובע ישלם את הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך.