מתי בית המשפט לא יתערב בהרכב המועצה הדתית ברשות המקומית טרום הבחירות

בהקשר זה הצביעו העותרים על כך ששניים מתוך תשעת חברי המועצה המקומית הם בין העותרים, והם זכו בבחירות האחרונות, שבהן עמד גם נושא הבריכה על סדר היום, ב-692 קולות מתוך 3,200 מצביעים (כ-22%), וכן נאספו כ-500 חתימות בעצומה שהביעה תמיכה בעתירה.

ככלל, בית המשפט אינו נוטה להתערב בשקול דעתה של הרשות בכל הקשור לאופן הקצאת משאבים צבוריים ולאופן השמוש בנכסיה (בג"ץ 262/62 פרץ נ' המועצה המקומית כפר-שמריהו, פ"ד טז 2101, 2114 (1962)).

ואולם, היתנגדות חלק מקבוצת הרוב למימוש זכות העותרים להשתמש בבריכה ללא הפרדה מגדרית אינה יכולה להצדיק פגיעה בזכות זו. כבר לפני קרוב ל-60 שנה פסק בית משפט זה כי לא ניתן להצדיק הפליה מטעמי דת בהקצאה של משאב צבורי, בכך שקבוצת הרוב מיתנגדת למתן שירותים לקבוצת המיעוט, והדבר עלול להביא לפילוג ביישוב (בג"ץ 262/62 פרץ נ' המועצה המקומית כפר-שמריהו, פ''ד טז 2101 (1962).

הביקור בבריכה מזמן אליו את בני כל הגילאים, מפעוטות ועד הגיל השלישי, הוא חוצה תרבויות ומגזרים, ומאפשר למשפחה מכל סוג ובכל הרכב להתאחד בפעילות מהנה המשלבת בילוי, משחק וספורט.

...

כפי שנמצאנו למדים מתגובת העותרים, המועצה המקומית אפילו לא טרחה לנהל עמם מו"מ בשבעת הימים שהוקצו לשם כך כאמור בהחלטתנו מיום 10.9.2020.

סוף דבר שאנו מקבלים את העתירה ומורים כי בכל יום בו הבריכה פתוחה לציבור, יוקצו שעתיים לרחצה משפחתית מתוך שעות הפעילות הרגילה של הבריכה כלהלן: בימים א, ג, ה, ו – בשעתיים האחרונות בהן הבריכה פתוחה; בימים ב' ו-ד' – בשעתיים הראשונות בהן הבריכה פתוחה.

סיכומו של דבר, הדרישה לרחצה בהפרדה מגדרית היא דרישה הטומנת בחובה מניה וביה הבחנה מטעמי מגדר.

]השופטת א' פרוקצ'יה: עניינה המרכזי של עתירה זו הוא בבחינת השלכתה של תקופת "ערב בחירות" וכהונתה של ממשלת מעבר על הליך חידוש הרכבה של המועצה הדתית בעריית קרית אונו: היש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת ראש הממשלה, בתורת הרשות המוסמכת, לעכב את הליך אישור הרכב המועצה הדתית ברשות מקומית זו ופירסומו ברשומות עד לאחר הבחירות הקרבות ולאחר כינונה של ממשלה חדשה בעקבותיהן? זו השאלה העומדת להכרעה.

אולם, הצורך בהכרעה בשאלות האמורות נתייתר, נוכח העמדה שתובא להלן בשאלה המרכזית העולה והיא – האם ראוי כי בית משפט זה יתערב בעמדת המדינה, הנשענת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפיה, משאנו מצויים בתקופה של ערב בחירות, ובעת כהונתה של ממשלת מעבר, אין מקום להליכים נוספים לקידום אישור הרכבה החדש של המועצה הדתית, אלא יש להמתין עד לאחר הבחירות ולכינונה של ממשלה חדשה לצורך חידוש המהלכים להקמתה.

נראה לי כי אין להתערב בהחלטת גורמי השילטון המוסמכים שלא להפעיל את סמכותם לחדש את הרכב המועצה הדתית בקרית אונו בטרם הבחירות והקמת ממשלה חדשה.

...

לאור האמור, אך מתבקשת המסקנה כי בעת ממשלת מעבר, ערב בחירות צפויות, יש להחיל על הליך חידוש הרכבת מועצה דתית את "נוסחת האיזונים" המופעלת לגבי פעולות ממשלת מעבר.

נראה לי כי אין להתערב בהחלטת גורמי השלטון המוסמכים שלא להפעיל את סמכותם לחדש את הרכב המועצה הדתית בקרית אונו בטרם הבחירות והקמת ממשלה חדשה.

על יסוד הדברים האמורים, דין העתירה להידחות מהטעם שאין עילה להתערב במדיניות הרשות המוסמכת, המבקשת לעכב עתה את חידוש הרכבה של המועצה הדתית בקרית אונו עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה.

ביום 26.11.2007 פנה מר תבור לבית הדין האיזורי בחיפה בעתירה נוספת, שעניינה היה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד שיורה לרשות השידור לבטל את המיכרז הפומבי, מן הטעם שההחלטה במסגרת הליכי המיכרז הפנימי שלא לזמנו ו/או שלא למנותו לתפקיד הייתה בלתי סבירה במידה המצדיקה את התערבותו של בית הדין#_ftn11.

בהקשר להליכי מינוי בשירות הצבורי, אמר בית המשפט הגבוה לצדק לאחרונה דברו, בסוגיה שעניינה היה קביעת הרכבה של מועצה דתית, ערב בחירות, בהליך מורכב שמעורבים בו הן גורמים מהממשלה והן גורמים מהרשות המקומית ומהרבנות המקומית.

הדיון בעירעור ומסגרתו הארכנו באזכור הבקשה שהוגשה לבית הדין האיזורי ובהבאת ציטוטים מהחלטתו והפנינו שימת הלב לדיון שקוים בפנינו, על מנת להראות ומעל לכל ספק, שאין עניינו של ערעור זה בשאלת מועמדותו של מר רינאוי או בשאלת הרכב ועדת האיתור.

לפיכך, לא נותר אלא לבחון את טענת "מראית פני הצדק", כטעם יחידי המצדיק אי מינוי מנהל לטלויזיה בערבית בתקופה של טרום בחירות.

השופט עמירם רבינוביץ קראתי את דעותיהם של חבריי, הנשיא אדלר והשופט פליטמן, ואני בדיעה כי אין להתערב במסקנה אליה הגיע בית הדין האיזורי.

...

הסיבות המובילות אותי למסקנה זו הן אלה: הקדנציה של מליאת רשות השידור(להלן - המליאה) הסתיימה וממילא בעקבותיה גם הקדנציה של הועד המנהל של רשות השידור(להלן - הועד המנהל).

על כן, אני מצטרף לדברי הנשיא שיש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעתם של הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, נציג הציבור מר יוסף קרא ונציג הציבור מר יורם בליזובסקי וכנגד דעתו החולקת של השופט יגאל פליטמן הוחלט לדחות את הערעור.

השופט א' מצא: זאת הפעם השניה, בתוך פחות מארבעה חודשים, שבית-משפט זה נידרש להתערב בהליכי חידוש הרכבה של המועצה הדתית בעיר נתניה.

עתה הצהיר השר, כי ברצונו להגיע לגיבוש רשימת מועמדים שתהיה מקובלת על כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובקש ליתן לו שהות נוספת למיצויה של אפשרות זו. בית המשפט לא ביטל את רצונו של השר.

וכך נאמר בהחלטת הועדה: "לנוכח ההשתלשלות העובדתית הייחודית של הליכי הרכבתה של המועצה הדתית נתניה, לרבות העובדה כי אין הסכמה בין הסיעות בעיריה, חוסר יכולתה של מועצת העיר לקבוע רשימה מטעמה ודברי נציג הרב וראש העיר שנשמעו בפני חברי הועדה, הוחלט להשאיר את ההרכב הנוכחי של 23 החברים במועצה הדתית נתניה ואליהם לצרף, כמתחייב מהוראת השר לעינייני דתות (עקב הגדלת מספר חברי מועצת העיר), ארבעה חברים נוספים. צירוף החברים הנוספים ייעשה לשם מתן ייצוג הולם לרשימות שנציגותן גדלה בבחירות המוניציפאליות האחרונות וכן נציג נוסף לרבנות המקומית". בהמשך להחלטה זו החליטה ועדת השרים על מינוים של ארבעה חברים חדשים למועצה הדתית: בן-ציון ורטהיימר, כנציג נוסף לרבנות המקומית; אליהו כמיסה, כנציג נוסף לסיעת העבודה; שלמה ישראל, כנציג סיעת מרצ; וחיים בוקרה, כנציג סיעת דף. בהחלטה צוין, כי שמות החברים המתמנים "נילקחו מתוך מכתבים שנתקבלו אצל הועדה מהגופים הרלוואנטיים". העתירה החדשה והגדרת המחלוקת בעתירה שלפנינו, המכוונת כנגד החלטתה האמורה של ועדת השרים, ביקשו העותרות מבית המשפט שלושה אלה: ראשית, כי בית המשפט יכריז על בטלות החלטתה של ועדת השרים; שנית, כי בית המשפט יכריז על מינויה של העותרת 1 כחברה במועצה הדתית, או (לחלופין) יורה לועדת השרים למנותה כחברת המועצה הדתית כאמור; ושלישית, כי בית המשפט יורה לועדת השרים לקבוע הרכב חדש למועצה הדתית אשר ישקף נכונה את הרכב יחסי הכוחות בין הסיעות במועצת עריית נתניה.

שתי השאלות הבאות - המערבות דין ועובדה - הן: ראשית, כלום בהחלטת ועדת השרים, לאמץ את הצעת השר, היה אמנם משום פסילת מועמדותה של העותרת 1? ושנית: אם הועדה אכן החליטה לפסול את מועמדותה של העותרת 1, כלום בנסיבות העניין יהיה זה נכון לקבוע שההחלטה לפסול את מועמדותה נבעה משיקולים זרים? בחירת מועמדי הרשות המקומית בידי השר וועדת השרים בפסיקה עקבית הורה בית-משפט זה כי בבחירת מועמדי הרשות המקומית להרכב המועצה הדתית שבתחומה חייבת מועצת העיריה (או המועצה המקומית) להגביל את עצמה לשני נושאים: עיקרון הייצוג ומבחן ההתאמה האישית.

...

לאור המסקנה שאליה הגעתי אינני רואה צורך לחוות דעה בשאלות הנכבדות הכרוכות במינויה של העותרת מס' 1 שבהן דן חברי בחוות דעתו.

בסופו של דבר, פתרונה האמיתי של הפרשה שלפנינו, ושל פרשיות דומות, לא יימצא בדין אלא בפשרה; לא במאבק עיקש אלא בויתורים הדדיים.

עוד נראה לי שלא היה די בעצם צירופם של המשיבים מס' 32-6, שהם חברי המועצה הדתית שאישרה הועדה, ובהמצאת העתקי העתירה לידיהם, כדי להעמיד אותם על האפשרות שההחלטה בעתירה עלולה לגרום להדחת מי מהם מן המועצה הדתית.