כעבור מחצית השנה בלבד, נוהג הנאשם ברכבו בזמן פסילה, תוך זילזול בהחלטה שיפוטית שנתן בעיניינו בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, ומסיע 4 שב"חים.
בית המשפט העליון עמד על החומרה שבעבירה של נהיגה בזמן פסילה, וציין כי: "בבית המשפט השלום לתעבורה נקבע מיתחם ענישה בין 7 חודשי מאסר בפועל לבין 20 חודשים. למעלה מן הצורך, ועל פני הדברים נראה כי מדובר במיתחם הולם" – רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13).
לחובתו עבר פלילי (ת/1) המורכב מ- 3 הרשעות קודמות בעבירות של נסיון לחבלה במזיד ברכב, הסעת שב"ח (4 עבירות בעברו) נהיגה בזמן פסילה (2 עבירות בעברו), נהיגה פוחזת של רכב.
ברי הדבר כי בגזירת עונש כולל יש כדי להקל עם הנאשם, ראו בין היתר עפ"ג (מחוזי תל אביב) 60559-07-14 טל חביף נ' פמת"א (15.12.14), אולם הטלת עונש מאסר אינה חישוב אריתמטי ואין בית המשפט יכול לשקלל במכפלות את הענישה בגין כל ארוע וארוע ויש ליתן את הדעת אשר לחפיפה או היצטברות כזו או אחרת של העונשים.
אני מוציא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם, אשר יבוטל ע"י המזכירות עם קבלת אישור משב"ס כי הנאשם התייצב למאסרו.
...
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, בשים לב למדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע, כעתירת התביעה, שני אירועים, כאשר מעשיו של הנאשם בכל אישום מהווים אירוע נפרד, לאור השוני בכמות השב"חים, המועד השונה והעובדה שבאישום מושא תיק הצירוף נהג הנאשם בפסילת רישיון.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, מיום 12.2.17 ועד ליום 17.5.17 (כאמור התחשבתי בקביעת העונש גם בתקופה בה שהה הנאשם באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים).