מאז שליטתה של הילכת אל הרוש בכיפה, ביחס למיתחם הענישה הראוי בעבירות שב"ח, שליטה שלא התערערה גם בצוק העיתים ועל אף המציאות הביטחונית הקשה ששוררת בארץ, דנו בתי המשפט השונים במקרים רבים של עתירות להארכת תנאי בעבירה ממין דא. בעיניין חמיס צוינו פסקי דין שנעשה בהם שימוש בסעיף 56 לחוק העונשין והוארכו עונשי מאסר על תנאי, באופן שאפשר לקיים הלימה בין חומרת העבירה לסנקציה בגינה: כך בת"פ 2408/09 (שלום כ"ס) מדינת ישראל נ' בן חתאם (מיום 11.1.11) הוארך תנאי בן 4 חודשים; ת"פ 13114-11-09 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' קדעאן (מיום 12.10.12) הוארך תנאי בן 6 חודשים; ת"פ 57779-11-10 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' שטארה (מיום 29.12.10) הוארך תנאי בן 4 חודשים לנאשם שעמדו לחובתו שתי הרשעות קודמות וכיו"ב.
עוד אפנה לפסקי דין שהתקבלו ברוח הילכת חמיס, ובכולם נקבע כי הפעלת התנאי תהיה בגדר מענה מחמיר וסטייה בלתי מידתית מהילכת אלהרוש, כך בת"פ 18095-12-14 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ' קאסם סלים, הוארך תנאי בן חודשיים; ת"פ 21199-12-12 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' אבו עלפה הוארך תנאי בן 3 חודשים; ת"פ 40592-02-10 (שלום עכו) מדינת ישראל נ' נגם, הוארך תנאי בן 7 חודשים; ת"פ 6780-12-14 (שלום כ"ס) מדינת ישראל נ' חסאן ואח' הוארכו תנאים בני 3,4 ו-6 חודשים; ת"פ 55151-09-14 (שלום פ"ת) מדינת ישראל נ' מחאג'נה, הוארך תנאי בן 3 חודשים; ת"פ 5117-11-15 (שלום רמלה) מדינת ישראל נ' סיאערה- הוארך תנאי בן 6 חודשים לנאשם שהורשע בעבירה של סיוע להסעת שב"ח ושהייה בלתי חוקית; ת"פ 66212-09-16 (שלום י"ם) מדינת ישראל נ' אלשריף- הוארך תנאי בן 7 חודשים; ת"פ 43290-03-16 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ' שנאוי ואח', הוארך תנאי בן 4 חודשים; מדינת ישראל נ' פאדי חסין הוארך תנאי בן 3 חודשים לנאשם שלו ארבע הרשעות קודמות.
...
אשר על כן, מכלל השיקולים שפורטו לעיל, מצאתי לקבל עתירת ההגנה ואני מורה על חידוש תוקף עונש המאסר על תנאי בן 7 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 20555-1-12 (שלום כ"ס) ביום 15.10.12 למשך שנה נוספת.
"המסקנה"- כך נקבע- "כי אין לגזור עונש אחיד טיפוסי לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה העומדת על חודש מאסר בפועל או בכלל. הדבר מנוגד לרוחו של תיקון 113 ואינו הולם את מדיניות הענישה הנהוגה" (שם, פ'55).
