משתפי פעולה עם כוחות הביטחון

על-פי הנטען בבקשה, המבקשים נמלטו לשטחי ישראל מאחר שנשקפת סכנה לחייהם בשטחים על רקע שתוף פעולה עם כוחות הבטחון.

...

המדינה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר בשים לב לכך שהטענות שהועלו בה נוגעות לאירועים מאוחרים להחלטה שעליה נסבה העתירה, כי הן לא גובו באסמכתאות מתאימות, וכי על פניהן הן מעוררות קשיים שונים (כדוגמת העדר אינדיקציות לכניסות ויציאות מן השטחים במועדים הנטענים).

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפי המתואר בכתב האישום, המשיב ביקש לפגוע ב-א.ל. (להלן: "המתלונן"), מאחר וסבר כי הוא "שיתף פעולה" עם כוחות הבטחון ו"הלשין עליו".

...

לטענת המבקשת, בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ובדיון שהתקיים ביום 24.02.21, פרש ב"כ המבקשת את המארג הראייתי, המלמד לכאורה, לשיטת המבקשת, על כך שהמשיב ביצע את המיוחס לו. מנגד טענו ב"כ המשיב, כי אין במכלול הראיות שנאספו על ידי המשטרה כדי להוביל למסקנה שהמשיב ביצע את העבירות שיוחסו לו. לטענתם, הראיות דווקא תומכות בגרסת המשיב, לפיה הוא שהה בביתו, שמע את הירי, יצא החוצה ואז נורה על ידי רעולי פנים, שהם ככל הנראה, אלו שירו גם במתלונן ובנזאר.

השאלה היא, אם אותן ראיות נסיבתיות שלובות ואחוזות זו בזו, באופן שהן יכולות להוביל, בסיומו של ההליך, לאחר שייבחנו במסגרת ההליך המשפטי, למסקנה הגיונית אחת ויחידה והיא שהנאשם ביצע את מעשה העבירה (ראו: בש"פ 5046/05 קאסם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.06.05), בש"פ 1466/04 זדה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.02.04)).

בפרט, כשמדו"ח הקבלה הרפואית של נזאר לבית החולים "שערי צדק" מיום 17.11.20, נלמד כי פתח הכניסה של הקליע בברך ופתח היציאה, היו כמעט באותו גובה, מה שמלמד על ירי בגובה זה, ותומך במסקנה כי הירי בוצע על ידי מי מיושבי הרכב ולא כגרסת המשיב שהוא נורה על ידי אדם שעמד מולו.

ברם, ככל שבבוא היום יינתן אמון בעדויותיהם של אלו, או של מי מהם, בפרט לדברים שנאמרו על ידם שלא במסגרת חקירה משטרתית, בנוסף לשאר הראיות, אפשר ויש בחומר הראיות די כדי להרשיע את המשיב במיוחס לו. ייתכן אמנם שלאחר שייבחנו הראיות לעומקן במהלך ההליך המשפטי, המסקנה תהיה כי קיים ולוּ ספק סביר באשמתו של המשיב, אולם, כאמור, בשלב זה, לצורך ההכרעה בשאלת המעצר, די בכך שקיימת תשתית ראייתית המציגה את מכלול הראיות באופן המעלה חשד משמעותי כלפי המשיב, שקשה להסבירו באופן תמים, וכי קיים פוטנציאל להרשעה על סמך הראיות מבלי להכריע בשאלת משקלן ומהימנותן.

מהמקובץ עולה, כי קיימות ראיות לכאורה, המספיקות לשלב זה, להוות תשתית המצדיקה את מעצרו של המשיב על תום ההליכים נוכח המסוכנות העולה מהמעשים המיוחסים לו. ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"א, 07 מרץ 2021, במעמד המתייצבים.

בקשת המבקש ותגובת המשיבה: המבקש הנו תושב העיר "יאטה". הוא טוען כי הוא מאוים בשל שתוף פעולה וסיוע לכוחות הבטחון הישראליים, ומאז הוא נרדף על-ידי הרשות הפלסטינאית.

...

מכל המכלול אני קובע, כי לא הוכח שהמשיבה נהגה כלפי המבקש באופן המקים את יסודותיה של ההגנה מן הצדק, אלא להיפך: המשיבה נהגה כלפי המבקש באורך רוח – היא הסכימה לשחררו ממעצר, כדי לאפשר לו את יומו בפני ועדת המאוימים, וזאת גם במחיר השארתו בתחומי מדינת ישראל פרק זמן ארוך במיוחד.

על כן אני קובע, שהעמדתו של המבקש לדין בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק, נעשתה כדין ולפיכך לא מצאתי נימוק לביטול כתב-האישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

זאת ועוד, יצוין כי כמתואר לעיל, בפסק הדין נדחו טענות המשיב על אודות סכנה הנשקפת לו בשל שתוף פעולה עם כוחות הבטחון, וזאת על יסוד היתרשמותו של בית המשפט המחוזי מהראיות הרלוואנטיות ומנסיבות העניין.

...

בתגובתו, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה דנן מחמת השיהוי שדבק בהגשתה, וכן מכיוון שזו הוגשה אך לאחר שהוא הגיש בקשות לבית משפט זה ולבית המשפט המחוזי להורות למבקשים לקיים את פסק הדין, ורק לאחר שהמבקשים נדרשו להגיב לבקשה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בנדון.

משכך, אני סבורה כי השבת רישיונו ונשקו של המשיב לידיו טרם בירור הערעור לגופו, עלולה לסכן את שלום הציבור וביטחונו, נוכח החשש כי ייעשה שימוש בנשק זה למטרות אלימות ועבריינות.

לאור המקובץ, אני סבורה, כאמור, כי האינטרס הציבורי מטה במקרה זה את הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

נוכח כל האמור, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין (למעט ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב, אשר שולמו זה מכבר), וזאת עד להכרעה בערעור המבקשים.

לטענתו, הוא נימלט לתחומי ישראל מאחר שהוא מאוים בשטחים על רקע שתוף פעולה עם כוחות הבטחון.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בענייננו, במכלול הנסיבות ובשים לב לכך שאף בבקשה שבפניי המבקש לא הציג כל אסמכתה המבססת את טענותיו למאוימות ולסכנה הנשקפת לו בשטחים, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.