משרד הפנים מאריך התקשרות להנפקת תעודת זהות חכמות ללא מכרז

העתירה עניינה של העתירה בשתי החלטות שניתנו בגדריו של הפרויקט לתעוד לאומי ממוחשב "תל"ם", אשר במסגרתו היתקשרה המדינה עם משיבה 5, חברת היולט-פקרד (ישראל) בע"מ (להלן גם – HP), לצורך הנפקת "תעודות זהות חכמות" לתושבי מדינת ישראל, המבוססות על טכנולוגית "הכרטיס החכם". משרד הפנים היתקשר בשנת 2008 עם HP, בעקבות פטור ממכרז, לצורך מתן השירותים בפרויקט תעודות הזהות החכמות בישראל (לאחר ביטול מיכרז שפורסם בשנת 2005).

בהחלטה זו ניתן למשרד הפנים פטור ממכרז להאריך את ההיתקשרות עם HP לצורך המשך אספקת תעודות זהות חכמות, עד לשנת 2025 (להלן – ההחלטה על המשך אספקת תעודות זהות וגם ההחלטה הראשונה).

הסעדים המבוקשים בעתירה הם ביטול הפטור ממכרז בנוגע להמשך אספקת תעודות הזהות, ולחלופין – הכרזה כי תקופת ההיתקשרות עם HP מסתיימת בסוף שנת 2016; וכן להורות למשרד הפנים לפרסם לאלתר מיכרז לאספקת 4 מיליון רכיבי פרסונליזציה (תהליך שבו מודפסים הפרטים האישיים המשתנים של בעל תעודת הזהות על התעודה, ומוטמעים הנתונים האישיים על גבי שבב) לתעודות הזהות הגולמיות שבמלאי; לפרסם מיכרז לאספקת תעודות זהות נוספות, מעבר ל-4 מיליון תעודות הזהות הגולמיות שבמלאי, ככל שיש צורך בכך; לבטל את הפטור ממכרז בנוגע למתן שירותי עיטוף על-ידי HP; ולפרסם מיכרז למתן שירותי עיטוף.

דומה, כי בבסיס הדרישה שהתקשרות ההמשך תיעשה לצורך שמירה על האחידות מטעמי יעילות וחסכון, עומד השיקול שלפיו מזמין המיכרז לא ימשיך היתקשרות אינסופית עם ספק מסוים מטעמי נוחות גרידא כגון: הרגלי עבודה שהשתרשו עם הספק, הכרות אִתו והתמקצעותו בתחום; וזאת בשל הסכנה הטמונה בהארכות חוזרות ונישנות עם ספק כלשהוא: פגיעה בטוהר המידות, הקטנת יעילות הפיקוח בשל יצירת יחסים החורגים מיחסי עבודה רגילים, מצב שבו הספק יודע שההתקשרות תוארך ממילא עשויה לפגוע בביצועים שלו, מניעה מכוחות חדשים להכנס לשוק וכיוצא באלה (ראו: עומר דקל, מכרזים, כרך ראשון, 2006, עמ' 233).

...

משכך, אין עילה להתערבות שיפוטית בעניין החלטות אלו; ודין העתירה, אפוא, להידחות לגופה.

דין העתירה אף להידחות מטעם דיוני של שיהוי סטטוטורי ושיהוי מהותי.

אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

בפני בקשה למתן סעד זמני האוסר על המשיב 1 (להלן: משרד הפנים) להיתקשר בהתקשרות כלשהיא עם המשיבה 4 (להלן: HP) בקשר עם פרויקט הנפקת תעודות זהות חכמות עבור אזרחי ישראל, ו/או לנקוט צעד כלשהוא על מנת להוציא אל הפועל היתקשרות כאמור והכול עד למועד מתן פסק הדין בעירעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט י' נעם) מיום 5.10.2008.

במסגרת זו, פירסם משרד הפנים שני מכרזים לצורך ביצוע היתקשרות עם ספק לפרויקט.

הניסיונות לקדם את הקמת פרויקט תעודות הזהות החכמות מתמשכים כבר שנים, ומתן סעד זמני כמבוקש יוביל להארכה נוספת של יישום הפרויקט לפרק זמן בלתי מתקבל על הדעת, בהיתחשב בזמן שסביר שיחלוף עד להכרעה בעירעור ונוכח הערכת המדינה כי אם יתקבל העירעור וייפתח המשא ומתן לכל הגורמים בשוק ידחה הפרויקט בשנה-שנתיים לפחות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

סיכומו של דבר, מאחר שהגעתי למסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת, והתרשמתי כי סיכויי הערעור שהגישה אינם גבוהים, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

ביום 23.11.08 הגישה המבקשת, דפוס בארי – שותפות מוגבלת (להלן – בארי, ו/או המבקשת), את העתירה דנן, בגדרה התבקש בית-המשפט להורות, כי הצעתה של HP במכרז להנפקת תעודות הזהות החכמות לתושבי מדינת ישראל – פסולה בשל אי-עמידתה בתנאי הסף של המכרז; כי החלטת משיבה 3 (ועדת הפטור, כמשמעה בתקנה 11 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; להלן – ועדת הפטור) מיום 23.6.08, שהתבססה על ההנחה כי HP עמדה בתנאי הסף של המיכרז – בטלה; וכי כל פעולה שנעשתה על-ידי משיבים 1 ו-2 (משרד הפנים וועדת המכרזים), בהסתמך על החלטת ועדת הפטור – בטלה אף היא.

ביום 2.12.08 ניתנה החלטת בית-המשפט העליון (כב' השופטת ע' ארבל), לפיה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני בעירעור, שיאסור על משרד הפנים להיתקשר עם HP בקשר לפרויקט הנפקת תעודות הזהות החדשות, או לנקוט צעד כלשהוא בכדי להוציא אל הפועל היתקשרות כאמור.

הניסיונות לקדם את הקמת פרויקט תעודות הזהות החכמות מתמשכים כבר שנים, ומתן סעד זמני כמבוקש יוביל להארכה נוספת של יישום הפרויקט לפרק זמן בלתי מתקבל על הדעת, בהתחשב בזמן שסביר שיחלוף עד להכרעה בעירעור ונוכח הערכת המדינה כי אם יתקבל העירעור וייפתח המשא ומתן לכל הגורמים בשוק ידחה הפרויקט בשנה-שנתיים לפחות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובתשובת המבקשת לתגובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות.

בשולי ההחלטה אציין, כי לא מצאתי מקום להעתר לבקשת המבקשת, בתשובתה מיום 22.12.08 לתגובות המשיבים, לאפשר לה לחקור את המומחה מטעם המדינה, מר יורם אורן.

על-יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לצו ביניים; והעותרת תשלם למדינה ולמשיבה 4, לכל אחת, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

מבוא חברה ישראלית מתקשרת עם האגף לאספקת משאבים של משרד הפנים של ממשלת אוקראינה בהסכם לאספקה והתקנה של ציוד מיתקדם לייצור דרכונים.

רקע עובדתי רקע כללי על ההליך המאוחד דנן המבקשת בתיק הפ"ב 12254-11-08 והמשיבה בתיק הפ"ב 13403-09-08, ויואנס בע"מ (לשעבר סופרקום בע"מ), הנה חברה ישראלית שבתקופה הרלוואנטית לתובענה עסקה, בין היתר, בפתוח, ייצור ושיווק מכונות להנפקת מסמכים מאובטחים, לרבות דרכונים ותעודות זהות חכמות (להלן: "ויואנס").

האגף היתנגד לבקשתה של ויואנס לאשר לה ארכה להגשת בקשתה לביטול פסק הבוררות הזר הואיל ולטענתו הבקשה הוגשה באיחור של כשנתיים מהמועד הקבוע בדין, וללא מתן הסבר המצדיק איחור זה. ביום 25.3.09 הגישה ויואנס בקשה לקבלת ארכה (רטרואקטיבית) להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות הזר.

ההיתקשרות העסקית שבין האגף לבין ויואנס וסיומה העסקה המסחרית שנקשרה בין ויואנס לבין האגף מקורה במיכרז שפורסם על ידי האגף בשנת 1997 בהתאם להחלטה של ועדה בין משרדית מיוחדת שהוקמה באוקראינה.

...

נוכח ההתנהלות החמורה ואי החוקיות שדבקה בדרך בה התנהלו דיוני הבוררות בתביעה הראשונה, אני קובע כי ויואנס נהגה כדין כאשר נמנעה מלהתייצב לדיון בפני אותו מוסד בוררות (ה- CIAC) עת נדונה לפניו התביעה השניה במסגרתה ניתן פסק הבוררות הזר השני.

נוכח העובדה שפסק הבוררות הזר השני מבוסס באופן מלא על פסק הבוררות הזר הראשון ומהווה פועל יוצא הימנו, ובשים לב לכך שויואנס נהגה כדין כאשר נמנעה מלהתייצב לדיון שניהל ה- ICAC בתביעה השניה, אני קובע כי אין להכיר ואין לאכוף במדינת ישראל את פסק הבוררות הזר השני.

לנוכח כל האמור לעיל הנני פוסק בזאת כדלקמן: בקשתו של האגף לאישור פסק הבוררות הזר השני – נדחית בזאת.